המקום - מורי הדרך
בס"ד      צור קשר | הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית
שער המקום שאלות ותשובות המורים תוכנית שעורים שעורים באתר חנות סיפורים אישיים
אודות מודעות
   

המקום - מרכז רוחני לקבלה וחסידות - בדרכו של הרב אשלג "בעל הסולם".להמשך...

המיקום - שכונת נווה-צדק - חיבור של עבר ועתיד, חדש עם ישן, מיקום עם אופי הולם למרכז רוחני יחיד מסוגולהמשך...

למה דווקא עכשיו? - הדור רוצה מודעות, מחפש משמעות ופנימיות נקייה מנגיעות וקלישאות. משמעות המבוססת על הקבלה הטהורה.להמשך...

מהות ואופי השעורים - יש כלל בקבלה שאומר "אין כפייה ברוחניות..."להמשך...

מורי הדרך - חשוב להבין את סדר השתלשלות הידע שנלמד במודעות. איך עבר ממקובל אל מקובל והגיע עד למקום שבו כל אחד מאתנו יכול ללמוד קבלה וחסידות בצורה ששווה לכל נפש. להלן קוי דמותם ומפעלם של כל אחד ממורי הדרך הנ"ל.להמשך...

ה"אור הגנוז" בתל-אביב - הבשורה הרוחנית של "מודעות" מגיעה הישר ממרומי הגליל למרגלות הר מירון.להמשך...

תמונות מהמקום - "תמונה אחת שווה אלף מילים"להמשך...

צו השעה - הבטחה של דורות מגיעה עכשיו למימוש ולכן מצאנו שעכשיו הזמן לפעול. אי-אפשר בלי "מודעות".להמשך...

איך להגיע וחניה מומלצת - מפות דרכים וחניה מומלצת בחניון 'עין יעקב' ברחוב המרד בפאתי שכונת נוה-צדק. במרחק הליכה של שתי דקות מהמקוםלהמשך...

עמוד שער / המקום - מורי הדרך

מורי הדרך

חשוב להבין את סדר השתלשלות הידע שנלמד במודעות. איך עבר ממקובל אל מקובל והגיע עד למקום שבו כל אחד מאתנו יכול ללמוד קבלה וחסידות בצורה ששווה לכל נפש. להלן קוי דמותם ומפעלם של כל אחד ממורי הדרך הנ"ל.

הרב אשלג זצ"ל - "בעל הסולם" 1884-1954

מורה רוחני עצום, דמות ששינתה את פני העולם במפעל חיים של מסירות נפש ואהבה עילאית. הרב אשלג הוא שהסיר את הספקות והמיתוסים שהיו קיימים בנושא לימוד הקבלה, וקבע שיש בכך חשיבות עליונה. הוא הדגיש שרק באמצעות לימוד זה אפשר יהיה להשיג את תכלית הבריאה.

בעל הסולם בצעירותו

לידתו ושנות נעוריו
בעיצומם של עשרת ימי תשובה ב-ה' בתשרי תרמ"ה (1884) נגלה בדורנו זה, אור גדול, אור פני מלך חיים, האדמו"ר איש אלוקים קדוש מורנו ורבנו הרב יהודה הלוי אשלג בעיר ורשא בפולין.
אביו, הרה"ח רבי שמחה הלוי אשלג זצ"ל ואמו מרת מאשה רחל ע"ה השגיחו על הפעוט כעל בבת עינם כאילו ניבא להם ליבם כי עתיד אורו לזרוח בעולם. בימי נערותו התגלה כמתמיד עצום ועוד בטרם הגיע לעול מצוות היה בקי כמעט בכל הש"ס והתוספות.
בגיל 19 הוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים של העיר ורשא ושימש כמורה צדק בעירו 16 שנים.
בשנת תרס"ו (1905) נשא לאשה את נכדת דודו מרת רבקה רויזא אברמוביץ והם התברכו ב-11 ילדים.

בצילם של גדולי ישראל
את משנת החסידות קנה הרב אשלג זצ"ל אצל האדמו"ר מקאלושין ר' מאיר שלום מרבינוביץ (נכד היהודי הקדוש מפשיסחה). לאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל בנו ר' יהושע אשר מפורסוב ובנוסף הסתופף בצילם של האדמו"רים, ר' יששכר דב רוקח מבעלז זי"ע והרה"ק ר' יחיאל מאיר מאוסטרוביץ זי"ע.
עוד בורשא התייגע הרב אשלג למעלה מן הכח האנושי בעבודת השי"ת ובלימוד חכמת הנסתר, עד שהתגלה אליו בוורשא נסתר אחד, אשר פתח לו את הדרך להשיג במראות השמים את העולמות העליונים הנזכרים בחכמת הקבלה, ומאז הלך הלוך וגדול בחכמת הקבלה, עד שנעשה יחיד בדורו.
נביא כאן מכתב שכתב לבן משפחתו אודות אותו אדם נסתר שהתגלה אליו:
"אספר לו העקרים שקרו עימדי מתחילת העסק עד הסוף, ושבסיבתם זכיתי בהחכמה ברוב רחמיו ית': בי"ב ימים לחודש מרחשון בששי בשבת בבוקר בא אלי איש אחד, נתגלה לי שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה וגם בכל מיני חכמות, ותיכף בתחילת דיבורו הרגשתי בו וטעמתי כי חכמת אלקים בקרבו, וכל דבריו בהפלגה גדולה בהתפארות עצמית. עכ"ז האמנתי מאד בכל קומתי וחושי. והבטיח לי לגלות לי חכמת האמת בכל מילואו, ועסקתי עמו כמו ג' חדשים בכל לילה אחר חצות בביתו. ורוב העסק היה בדרכי הקדושה והטהרה. אמנם בכל פעם הפצרתי אותו לגלות לי איזה סוד מחכמת הקבלה, והתחיל לומר ראשי דברים, ושום פעם לא השלים לי. והיה לי בזה געגועים עזים כמובן. עד שפעם אחת אחר הפצרה גדולה השלים לי סוד אחד, והיתה שמחתי עד אין קץ. ומיני אז התחלתי לקנות בעצמי מעט ישות, וכאשר נתרבתה הישות שלי כן נתרחק ממני מורי הקדוש, וגם בזה לא הרגשתי. ונמשך זה כמו שלושה חודשים, עד שבימים אחרונים לא מצאתי אותו בביתו כלל, בקשתיו ולא מצאתיו. אז הרגשתי שבאמת נתרחק ממני, ונצטערתי מאוד, והתחלתי להטיב דרכי. ובתשעה לחודש ניסן בבוקר מצאתי אותו, ופייסתי אותו הרבה על הדבר, ואז שוב נתפייס כמקודם ממש, וגילה לי סוד גדול וכולל במקוה שנמדד ונמצא חסר, ושמחתי עלתה למעלה ראש כמובן. אמנם ראיתיו כמו מתחלש, ואני לא יצאתי עוד מביתו, ולמחרת בעשרה בניסן שנת עטר"ת לפ"ק שבק חיים לכל עלמא, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אכי"ר. וגודל צערי אין להעלות על הכתב, כי לבי היה מלא תקוה לזכות בחכמה ודעת כחד מן קמיא. והנה נשארתי בעירום ובחוסר כל, ואפילו מה שקבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב. ומיני אז והלאה דלו עיני למרום בגעגועין וכסופין עד אין קץ, לא נתתי דמי לי אף רגע אחד ביום, עד שמצאתי חן בעיני קוני וצורי יתברך ויתעלה, וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי, ונפתח לבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע. גם נזכרתי בחמלת השי"ת כל הסודות שקיבלתי ממורי ז"ל. ברוך ה' שהחייני וקיימני. ומה אוכל עני כמוני להודות לו יתברך, וגם מתחילה ידע יתברך את עניי שאין לי שכל ובינה אפילו להודות ולהלל בשביל טובותיו העצומים, אמנם מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל. ומורי הקדוש הנזכר היה מתפרנס ממסחרים גדולים והיה מפורסם בכל העיר לסוחר נאמן, אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה, ולא נתן לי רשות לגלות שמו".

השיבה לציון
בעל הסולם והחברותא שלו שאלו את האדמו"ר מקאליש, האם זה נכון שהם סיימו את תפקידם בעולם, האדמו"ר ענה להם: שהחברותא כן ולרב אשלג יש עוד מה לעשות.
חפצו של "בעל הסולם היה לעלות לארץ ישראל. רבו האדמו"ר מפרוסוב אמר לו שבארץ ישראל מאבדים את כל המדרגות. בעל הסולם ענה לו שהוא לא מחפש מדרגות אלא רק את עבודת השם. בהיות "בעל הסולם" רב מפורסם בורשא ומורה הוראה בעל תלמידים רבים עמדו להצטרף אליו עוד 300 משפחות כדי להקים ישוב בארץ, אך, תוכנית זו לא יצאה לפועל והוא הרגיש צורך עז לעלות. הוא אמר לאשתו הרבנית, שחייבים הם לעלות לארץ ישראל, באשר גמר את תיקון נפשו לגמרי, ואם לא יעלו לארץ ישראל, אין לו עוד מה לחפש בעוה"ז ועליו להסתלק מן העולם. הם ארזו בבהילות את חפציהם, ומרוב חפזון השאירו כמה מילדיהם בוורשא, והילדים הצטרפו אליהם אח"כ.
בחול המועד סוכות, שנת תרפ"ב (1921) בהיותו בן 36, הגיע בעל הסולם לארץ הקודש והתיישב ברובע היהודי שבעיר העתיקה. על אף מאמציו הרבים להסתיר את זהותו ולהתפרנס מיגיע כפיים, הכירוהו יהודים שהגיעו מפולין ולא הצליח להסתיר את גדלותו. אישיותו הכבירה נתגלתה עד מהרה, ולא חלף זמן מועט עד שנתגלה טיבו: שאין מקצוע בתורה שאין לו בקיאות עצומה בו, ועל כולם ידיעתו בתורת הקבלה על כל מדוריה וחלקיה.
הוא החל ללמד בישיבת "חיי עולם" ליד ככר השבת ושם החלו להתקבץ סביבו תלמידיו הראשונים.

סוד השם ליראיו
עיקר מגמת חייו של "בעל הסולם" זצ"ל היתה פתיחתם של שערי תורת הסוד לפני כל לומדי התורה והפצתה. עד שבא "בעל הסולם" זצ"ל כלל לא ניתן ללמוד תורה זו מן הספר. החכמים הקדמונים קיצרו בדבריהם והשתמשו בביטויים ובסגנון לשון שמתלמד לא יכול היה להבין מידיעתו אלא אם כן למד פה מפה מרב מובהק. דרכו של בעל הסולם היתה שונה והוא סבר שכל יהודי ובמיוחד ת"ח מחוייבים ללמוד את תורת הסוד.
בשנת תרפ"ד (1924) עבר לגור בגבעת שאול ונתמנה כרב המקום ומורה צדק ע"י הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. אחד מכינוייו של הרב זוננפלד את בעל הסולם היה: הכהן הגדול בלימוד הקבלה.
בשנת תרפ"ה (1926) חזר לפולין לפגוש את רבו, האדמו"ר מפורסוב ובשובו הביא עמו את שאר משפחתו שנותרה בפולין.
בשנת תרפ"ה (1927) נסע ללונדון ושם כתב את הפירושים "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" על הספר "עץ החיים" של האר"י הקדוש. היה זה חידוש גדול בעולם הקבלה משום שעד כה לא נתפרסם על הספר "עץ החיים" פירוש כה שיטתי המציג דרך בעלת עקרונות וחוקיות נפלאה ובהירה.
בסוף שנת תרפ"ח (1929) חזר לארץ ישראל.
בשנת תרצ"ב (1932) עבר לגור ביפו.
בשנת תרצ"ג (1933) הודפס ספרו "מתן תורה" ספר זה יצא בתחילתו בצורת חוברות הדומות לעיתון, אך השלטון הבריטי אסר את המשך הוצאתם לאור. המאמרים נכתבו בצורה מדעית שתתאים גם לציבור שאינו שומר תורה ומצוות אבל גם לאדם חרדי בעל נטיה לאמת בעבודת השם שיגלה בספר זה אוצרות חיים כי כתובים בו כל יסודות הדת על דרך האמת.
באותה שנה החל "בעל הסולם" לחבר את חיבורו הענק "תלמוד עשר ספירות". בחיבור זה קיבץ קטעים מכל כתבי האר"י לפי סדר השתלשלות המצבים הרוחניים בדרך סיבה ומסובב. ע"י ספר זה למעשה נפתחה חכמת הקבלה באופן מדהים בפני הציבור כי ניתנה ההזדמנות לכל אדם להתרומם לגבהי המדרגות של התגלות אלוקית.
באותה שנה בה החל לכתוב את "תלמוד עשר ספירות" החל בכתיבת פרוש "אור פשוט" לספר "בית שער הכוונות" של האר"י הקדוש.

בשנת תרצ"ו (1936) עבר "בעל הסולם" לגור בבני ברק והקים בית מדרש ברח' בן פתחיה.
בשנת ת"ש (1940) חזר לגור בירושלים בשכונת הבוכרים וכתב את "המבוא לספר הזהר".
בשנת תש"ג (1943) החל לכתוב את פירוש "הסולם" לספר הזהר הקדוש. הוא הקדיש את כל יומו לכתיבת פרוש זה ולמרות דלקת פרקים קשה שהסבה לו יסורים קשים, היה כותב במשך שמונה עשרה שעות ביממה. הוא אמר אז שע"י הפירוש הזה יוכלו ללמוד את הזהר כפי שלומדים חומש עם רש"י וכתב אודות ביאורו זה:
"וקראתי הביאור בשם "הסולם" להורות שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עליה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא "סולם" לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך. אומנם אין "הסולם" מטרה כלפי עצמו, כי אם תנוח במדרגות הסולם ולא תיכנס אל העליה, אז לא תושלם כוונתך, כן הדבר בביאור שלי על הזהר, כי לבאר דבריהם, העמוקים מכל עמוק, עד סופם, עוד לא נברא הביטוי לזה, אלא עשיתי על כל פנים בביאורי זה, דרך ומבוא לכל בן אדם, שיוכל על ידו לעלות ולהעמיק ולהסתכל בספר הזהר גופו, כי רק אז תושלם כוונתי בביאורי זה"
מימון ההדפסה של פירוש "הסולם" נעשה ע"י תלמידי רבינו במסירות נפש, כי הימים היו ימים קשים, ימי השואה באירופה, ימי השילטון הבריטי בארץ ישראל, ימי מלחמת העצמאות, בימים ההם לא היה מה
לאכול, ובכל זאת השיגו תלמידי רבינו כספים, ע"י שמכרו את כל אשר להם, וע"י שלוו הלוואות ענק.
בשנת תש"ו (1946) בעיצומה של כתיבת פרוש "הסולם", עבר לגור ברחוב יבנה 4 בת"א.
בשנת תש"ט (1948) קיבל שתי התקפות לב ונאלץ לערוך הפסקה של כמה חודשים מהכתיבה. בעקבות מצבו הבריאותי, נאלץ "בעל הסולם" למסור שיעור רק פעם בשבוע ונמנע ממפגשים מיותרים.
בשנת תשי"ג (1953) סיים "בעל הסולם" זצ"ל את כתיבת פירוש "הסולם" על הזוהר הקדוש. החיבור נפרס על עשרים ואחד כרכים. השמחה היתה עצומה אין לשער ואין לתאר. נערכה סעודת הודיה במירון ובה דיבר הרב אשלג על דבקות האדם לשי"ת אשר הגילוי הגדול של ספר הזוהר מורה על כך שאנו בדורו של מלך המשיח וע"י ספר הזהר יוכל עם ישראל להכין את עצמו כראוי לגאולה השלמה ולביאת המשיח.

בעל הסולם

ימיו האחרונים והסתלקותו
לאחר סיום כתיבת פירוש "הסולם" מצבו הבריאותי החל להתדרדר והוא מיעט לצאת מביתו. כחצי שנה לפני פטירתו נסע לצפת ולמירון ושם ערך סעודה גדולה, אף אחד לא הבין שזו סעודת פרידה שלו מתלמידיו הנאמנים.
ביום פטירתו יום כיפורים שנת תשט"ו (1955) ציוה להקדים את התפילה בשעתיים וכשהגיע שליח הציבור למילים "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" יצאה נשמתו הקדושה והטהורה ודבקה בכור מחצבתה בהיותו בן ששים ותשע בלבד.

"בעל הסולם" ותלמידיו
חבורה של תלמידים בני עליה התכנסה סביבו. הם הגיעו אליו במסירות נפש בכל יום בשעה אחת אחר חצות ולמדו עד אור הבוקר וכשהתמנה לרבה של שכונת גבעת שאול במערב ירושלים, תלמידיו המסורים היו צועדים לילה לילה מרחק שעת הליכה מהרובע היהודי עד גבעת שאול.
הבולטים שבתלמידיו: בנו, רבי ברוך שלום אשלג, גיסו, הרב יהודה צבי ברנדווין, הרב משה יאיר ווינשטוק, הרב דוד מינצברג, הרב משה ברוך למברגר, הרב יצחק אגסי, זכר צדיקים לברכה.

השפעתו על הדור
הדור הנוכחי הוא מנפלאות תמים דעים. כיצד מגלה עמוקות מיני חשך ולמרות החשך החברתי, העדתי, הכלכלי וכו' בוקע חלוני רקיע ומפציע קרני אור, עוטה אור כשלמה, נוטה שמים כיריעה. מי העלה על דעתו שבדור הקוסמו-מודרני, חומרני, בעל אפשרויות בלתי מוגבלות של השגים טכנולוגים מדעיים ועולם התענוגות, תופיע רוח אלוקים חדשה על פני תבל. יפתחו אוצרות נפלאים של סודות בראשית ומעשה מרכבה על המוני בני ישראל. ונדמה שמרכז הכוח המתחדש והמתעורר הוא האור הגנוז שנגנז מששת ימי בראשית. עוצמת השפעתו של רבנו הרוחני, ענק הדורות מוהר"ן רבי יהודה הלוי אשלג זיע"א על פני הדור טרם הובנה ועוד ידובר רבות אודותיה.

 

הרב יהודה צבי ברנדווין זצ"ל - "מעלות הסולם" 1903-1967

הרב ברנדווין זצ"ל - גיסו, תלמידו המובהק וממשיך דרכו של "בעל הסולם". מחבר פירוש "מעלות הסולם" לתיקוני הזוהר. אישיות נדירה, בעל מידות ודרך ארץ ללא דופי, אהוב על הבריות. צאצא של גדולי החסידות אשר האיר בחייו את חייהם של אנשים רבים מכל הרבדים של עם ישראל. דוגמא ומופת לקיומה של מצות 'ואהבת לרעך כמוך'.

מתולדותיו
הרב יהודה צבי ברנדווין נולד בצפת י"א באדר תרס"ג. מצד אביו הרב אברהם זצ"ל היה בנם של קדושים ממשפחת המגיד ממזריטש ומזלאטשוב ונין ונכד לאדמו"רי מאליק-סטרעטין. מצד אמו מרת חנה ז"ל, בת הרב משולם וייסבלום ז"ל, היה נכד לרבינו ר' אלימלך מליזנסק ולרבנו לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע.
זכות אבותיו הקדושים סייעה בידו שיעסוק בתורה, בפרד"ס: פשט, רמז, דרוש וסוד. הרב ברנדווין מילא כרסו בש"ס ופוסקים בישיבות א"י, ולאחר שנסמך להוראה ע"י גדולי ירושלים, נתקשר בקשרי עבותות אהבה למורו ורבו מוהרי"ל אשלג זצ"ל והתחיל לעסוק בחכמת הקבלה.
הרב אשלג ראה תלמידו זה כאחד היראים העוסקים בחכמה נפלאה זו, אשר לא רבים זכו לה, והציע לשדך את אחות אשתו, מרת לאה ז"ל בת הרב מאיר אברמוביץ זצ"ל, מגדולי חסידי אלכסנדר – לרב יהודה צבי ברנדווין. הרב ברנדווין שמח לקראת הצעה נכבדה זו ונשא את מרת לאה לאשה. כך הפך להיות הרב ברנדווין ,תלמיד לגיסו הגדול. כשם שהעריך הרב יהודה צבי את גיסו מוהרי"ל אשלג, בחייו, כך העריצו לאחר מותו והיה משתטח על קברו בכל ערב ר"ח ומתפלל על ציונו, עד יומו האחרון.

קוים מאופיו
רבי יהודה צבי ברנדוין, ניצל כל שעה מחייו לעשות מעשים טובים, ללמוד תורה ולהתעסק בסתריה, בהפצת תורה ברבים. הוא היה מאנשי המעשה שקיים את "הצנע לכת עם השם אלוקיך", הלכה למעשה ממש. ביתו היה פתוח לרווחה וקיבל כל אדם בסבר פנים. הנצר של קדושים זכה לעסוק בתורה בפרד"ס וזכה לפרסם פירוש לתיקוני הזוהר בשם "מעלות הסולם".
נביא קטע קצר מתוך הקדמתו ל"מעלות הסולם" על ספר תקוני הזוהר: "את פירוש תשובתו של הלל לאותו הגר שבקשו ללמדו את כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת בהשיבו לו: דעלך סני – לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה היא זיל גמור (מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך זו כל התורה כולה והשאר המצוות הם פירוש למצווה זו). והרב ברנדוין שואל: איך יכולה המצוה האחת שהיא המצוה של "ואהבת לרעך כמוך" לכלול ולהכיל את כל המצוות ואפילו המצוות שבין אדם למקום. גם מה שאמר לו ואידך פירושה הוא – זאת אומרת שכל תרי"ב מצוות כולן, הן פירושה של המצוה האחת של "ואהבת לרעך כמוך". איך נסביר הדברים הללו שהתורה הינה פירוש למצוה יחידה זו? והוא עונה: הגר ביקש מהלל הזקן שיסביר לו כללות הנרצה מן התורה והלל הסביר לו, שהן המצוות שבין אדם למקום והן המצוות שבין אדם לחברו, כולן מתכוונות לדבר אחד: להביא את האדם אל המטרה הסופית שהיא דבקות ודעת את ה'. בשעה שהאדם עושה מעשיו לשמה, בלי תערובת של אהבה עצמית ותועלת בעד עצמו, אז לא ירגיש שום הפרעה במעשיו, בין אם עושה לאהבת חברו בין אם עושה לאהבת המקום יתברך".

רב בהסתדרות
כדי להבין את אישיותו הבלתי רגילה, ננסה לפענח את סוד ההעזה שלו בקבלו את ראשות המחלקה לסיפוק צרכי דת בהסתדרות. ר' יהודה צבי ברנדוין האמין בכל רמ"ח איבריו כי תכלית האדם בעולמנו הוא לקיים את דברי הנביא: "ומה דורש ה' ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך", ראה בתפקידו בהסתדרות – כראש המחלקה הדתית, תפקיד קדוש של הפצת דבר ה' בין המוני העובדים והעמלים כדי לקרבם לאביהם שבשמים.
הוא קיים בעצמו ובמו ידיו, את מאמר חכמינו ז"ל: "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים".
התעמק בנגלה ובנסתר מחד והיה פועל בנין מאידך. הוא היה מטבעו מליץ יושר ואוהב ישראל. כמומחה ועוסק בקבלה, חיפש והתאמץ לגלות את ניצוצות הקדושה הנמצאים בפרט ובכלל. היה בו קסם אישי לקרב לבבות ועשה מאמצים בלתי פוסקים לקרב רחוקים וקרובים..

אהבתו לירושלים
היתה בו משיכה מיוחדת לחזור ולהשתקע בירושלים עיר הקודש. אחרי מלחמת ששת הימים, עם שחרור הכותל המערבי והעיר העתיקה, לא פסק מלדבר על קדושת העיר ועל רצונו לגור בעיר העתיקה. גדולה היתה שמחתו עת קיבל על ידי רשות ההסתדרות למען ירושלים בעזרת הועד הפועל, בית ב"רובע היהודי". ושש במיוחד על ההזדמנות שניתנה לו להגשים את חלומו – להקים שם את ישיבת "קול יהודה" בירושלים העתיקה – ולירושלים מסר את שארית כוחותיו במסירות הנפש ממש...

הסתלקותו
בחול המועד פסח תשכ"ט עלה בסערה השמימה. פסק לדפוק הלב הטוב. נדם הקול המלטף, נעצמו לעולם העינים הנבונות הפיקחיות – שהרעיפו אהבת רעים, נועם וחסד.
הרב יהודה צבי ברנדווין, הנפטר הגדול, נכד המגיד הגדול ממזריטש, מזלאטשוב, ר' אלימלך מליזאנסק ור' יצחק לוי מברדיטשוב והצדיקים מסטרטין, היה כליל השלמות וכלל בתוכו כל אותן הדברים והמידות הטובות שהאדם יכול להשתבח בהם.
במסכת שמחות נאמר: שלושה סוגי בני אדם הם: אחד עסוק בכסף וזהב... אחד עסוק בנכסים וקרקעות... ואחד עסוק בתורה ובגמילות חסדים וביראת שמים. זה שעסוק בכסף ובזהב, בשעת פטירתו מן העולם הוא אומר: תנו לי מכספי וזהבי שילכו עמי לבית עולמי והן אומרים לו (כלומר המלאכים שיוצאים לקבל את פני הנפטר): אין לך בהם כלום שכבר קידמך הכתוב (בחגי ב'): "לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות". וזה שעסוק בנכסים וקרקעות, בשעת פטירתו הוא אומר: תנו לי מנכסי ומקרקעות שילכו עמי לבית עולמים. והן אומרים לו: אין לך בהם כלום שכבר קידמך הפסוק ואמר (תהילים כ"ד): לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה". זה שעוסק בתורה ובגמילות חסדים וביראת שמים אינו מספיק לגמור את הדבר עד שמלאכים אומרים לו: הרי הן הולכות לפניך שנאמר (ישעיהו נ'): "והלך לפניך צדקך כבוד ה'".
המעשים הטובים, מעשי הצדק והחסד והחנינה שעשה ודיבר – ליוו את הרב יהודה צבי ברנדוין בלכתו מאתנו.

במחיצת הרב ברנדווין זצ"ל בשעות הליל - סיפור אישי
"בצאתי מאחת הישיבות מבית ברנר, בשעת לילה, בימות החורף עברתי ליד סמטת הלל הזקן, מרחוק ראיתי את בית הרב יהודה צבי ברנדווין זצ"ל שבקומה שניה, חדר עבודתו מואר.
מאחר וברצוני היה לשוחח עם הרב, למחרת היום בענין חשוב, חשבתי :אם הרב עדיין ער ולומד, אוכל למלאות שליחותי תיכף ומיד והייתי בטוח שהרב יקבל אותי כמנהגו, בסבר פנים יפות. על אף השעה המאוחרת עליתי במדרגות הבית, הדלת לא היתה נעולה, נגשתי ישר לחדר עבודתו של הרב, שישב ליד שולחן עבודתו והיה שקוע במחשבותיו כשאוחז עט-סופרים בידו.
אמרתי להרב "שלום" והוא לא הפנה אלי תשומת לב. רק לאחר מספר רגעים כשהרב הרים ראשו, בקש סליחה שלא השיב מיד והתנצל שבו ברגע שנכנסתי לחדר הוא פתר בעיה שהיו עליה חלוקי דעות וגרסאות שונות בדפוסים שונים שיצאו לאור באחד מחלקי כתבי האר"י ז"ל. הדבר הזה היה מאוד חיוני, משום שהרב עצמו עומד להוציא את החלק הזה מכתבי האר"י והוא רוצה להביא את הגירסא הנכונה.
הרב נראה עיף, כשהתאושש קמעא שאל אותי: מה השעה? עניתי שהשעה קרוב לחצות. הרב אמר לי, שזה לא יתכן, הוא חושב לכל היותר השעה צריכה להיות בין שמונה לתשע והמשיך לאמור שהתיישב ליד שולחן עבודתו בשעה 17:30 מיד לאחר תפילת ערבית ומאז שקוע כל הזמן בלימודיו. כמו כן הוסיף שהיה לו "מזל" שאף אחד לא הפסיקו ממשנתו וגם הרבנית נסעה לביקור לאחת הבנות, מחוץ לעיר ועל ידי זה שכח אפילו לסעוד את נפשו. הצעתי לרב, שהנני מוכן לדאוג להביא לו דבר מה לאכול. על זה הוא ענה תודה רבה, הוא בטוח שהרבנית לא עזבה את הבית מבלי להשאיר ארוחת ערב במטבח, אבל אין לו תאבון לאכול.
מה שחסר לו, רק סיגריות שאזלו. מיד נעלמתי וירדתי לאחד מבתי הקפה וחזרתי עם סיגריות בידי. הרב הודה לי, ואמר שהוא חשב שהלכתי הביתה ואלמלא היה יודע שירדתי כדי לקנות סיגריות, לא היה מטריח אותי בשום אופן.
לפני שהגיע שעת הפרידה, הייתי סקרן לדעת: מה היה הנושא שהתלבט בו הרב קרוב ל-6 שעות? למרות שלא נהירין לי שבילי לימוד הקבלה הרב נענה לבקשתי ועשה מאמץ להסביר לי את הנושא. למעשה כל הבעיה וחלוקי הדעות שהיו נובעים ממנה מקורם הם בראשי תיבות של האותיות י"ס. ישנם שגורסים י"ס "ישראל סבא" וישנם שגורסים י"ס "יוד ספירות" (עשר ספירות). אלו ואלו הביאו ראיות שונות לחיזוק עמדתם בהארות ובגרסאות במהדורות השונות שיצאו לאור. הרב, שגם כן התכון להוציא מהדורה חדשה עם הארות והגהות משלו, היה עליו להחליט ולהכריע במחלוקת ולהביא בדפוס את הגרסא האמיתית והנכונה.
אחרי עמל רב ומיגע בעשותו השוואות במאמריו המפוזרים של האר"י ז"ל, המקומות אחרים ועל סמך נתונים שונים, אמר הרב, שהוא מקווה שבס"ד הצליח לפענח את הגירסא האמיתית והגמורה שתודפס בקרוב, במהדורה החדשה שעומדת לצאת לאור.
עזבתי את בית הרב, בשעות הקטנות לאחר חצות כשרחובות העיר שקטים ואזרחי העיר ישנים את שנתם. ובית הרב נשאר מואר עד אור הבוקר. כדרכו בקודש רק אחרי תפילת שחרית היה עולה על מטתו כדי לחטוף שינה קלה לברך ולהתברך אחר כך ב"הנותן ליעף כוח". 

 

כבוד הרב מרדכי שיינברגר שליט"א

דמות מובילה בעולם התורה והקבלה, רב-פעלים, ממשיך דרכו של "בעל הסולם" ובעל "מעלות הסולם", מחבר פרוש "מלאכת הסולם" לתיקוני הזוהר, מייסד ישוב "אור הגנוז", מחבר ספרי הגות וקבלה שונים, בתוכם פרוש יחודי "ויאמר משה" לספר "תומר דבורה" של הרמ"ק ופרוש "בנין אבות" ל"פרקי אבות".

מעביר שעורים וסמינרים ברחבי הארץ.

 

מילות מפתח :


מודעות - מרכז רוחני בדרכו של הרב אשלג זצ"ל 'בעל הסולם'
רח' אחווה 24, שכונת נווה צדק, תל אביב; טלפון 03-5100587, טל' נייד 052-5807826


© כל הזכויות שמורות ל"מודעות"
פיתוח ותחזוקה - סלטה אינטרנט בע'מ