אנחנו דור ביניים. דור שחי בין גלות לגאולה. מצד אחד אנחנו אחוזים עדין במנהגים, טעמים, ריחות וצבעים של מה שהבאנו מאלפיים שנות גלות. מצד שני אנחנו כבר פה חיים בציפייה ומתכוננים לגאולה, חלק ביודעין וחלק שלא ביודעין. הנקודה היא שבחיצוניות שלנו אנחנו עדין ‘היהודי הגלותי’ ואילו בפנימיות שלנו הולך ומתפתח ‘האיש הישראלי’ – ישות עוצמתית חדשה שקמה ומתפתחת ברוח האבות, השבטים והנביאים שחיו פה. קורה כאן משהו עצום שיכול לקרות רק כאשר נשמות ישראל פוגשות שוב את ארץ ישראל. אז נכון שהכול נורא מבולבל עכשיו. אנחנו משתנים בין הזהות הקודמת לזהות החדשה. אבל יש לכל המצב ביניים הזה תכלית. אנחנו צריכים להיוולד מחדש ולהיות כלים מוכנים לאור של גמר התיקון.
אחת התכונות המאפיינות את האיש הישראלי היא דווקא כן היכולת לחיות בין שני עולמות, בין הסתירות הרבות. הפרשה מספרת על ‘חלום הסולם’ שחלם יעקב בדרכו לחרן. “ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. והנה השם ניצב עליו”. ‘סלם’, כפי שכתוב בתורה בלי האות ו’, בגימטרייה ‘סיני’. בהר סיני התחברו שמיים וארץ, רוחניות וגשמיות. הסולם מרמז על האפשרות לחבר את שני הרבדים של מציאות האדם. מצד הנשמה, האדם הוא בחינת מלאך. מצד הגוף, האדם הוא בחינת בהמה. העבודה הרוחנית היא לחבר בין שניהם בצורה טובה ותכליתית. בכל דבר ועניין – מצד אחד ‘האיש ישראלי’ ניצב יציב על הארץ, רגליו על הקרקע, הוא איש מעשה. מצד שני, ראשו בשמיים, הוא איש רוח וחזון. למעשה, הוא מסוגל לחבר בתוכו את הארציות של העולם הזה יחד עם המעוף הרוחני.
יעקב רואה בחלומו את השם “ניצב עליו”. מובן שלא מדובר בעניין גשמי כלל. אלא שנתגלה אליו אור רוחני גדול. חכמים אמרו שבכל מקום שכתובות המילים ‘ניצב’, ‘ניצבים’, ‘התייצבות’ – הדבר מעיד על גילוי של האור האלוקי. כמו המלאכים שניצבים על אברהם בפרשת ‘וירא’. כך גם כאן החיבור המיוצג בסולם מעיד על צינור של שפע אלוקי. כשאדם מחבר את הארציות של חייו אל הנשמה שבו, אל האלוקות שבו, אז הוא עצמו הופך לצינור לשפע גדול.
אולם לשם כך צריך שינוי תודעתי. כתוב על הסולם, “מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו”. האדם צריך “להוריד ארצה” אל תחתית סולם החשיבות שלו את ‘הרצון לקבל לעצמו’, האגואיזם שלו, המחשבה על עצמו וצרכיו האנוכיים, ו”להעלות מעלה השמימה”, ברום החשיבות, את ‘הרצון להשפיע טוב ולהועיל לזולתו’. שינוי התודעה בונה את הרצון שלנו בצורה מתוקנת ואז מתקיים בנו דברי ה”תיקוני זוהר” – “הפוך רצון ותמצא צינור”. ‘רצון’ ו’צנור’ הן מילים המורכבות מאותן אותיות והמשמעות של זה היא שבמקום רצון מוגבל לקבל לעצמו, האדם הופך לצינור של שפע רוחני. אותו האדם, אותן האותיות, רק בהרכבה רוחנית מתוקנת.
אנחנו דור הסולם – מחברים עבר עם עתיד, תורה של חיצוניות עם תורה של פנימיות. כל אחד מאתנו צריך לשאוף להיות עם רגליו מוצבות ארצה ויחד עם זאת שראשו יהיה תמיד בשמיים.
מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו שכולם ישובו בשלום
מוקדש לעילוי נשמת אורי אלכסנדר בן גבריאל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
מוקדש לרפואת יצחק צחי בן ג’מילה, רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, ים בת לי, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.