בכל שנה מחדש, מסתיים מעגל ישן ונפתחת הזדמנות נשגבת להתחיל את עצמנו מחדש
חזרה למוטב
סיפורו של איוב מתחיל, “וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹקִים לְהִתְיַצֵּב עַל השם וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם” (איוב א’ ו’). הזוהר הקדוש מפרש, “אמר רבי יהודה, אותו היום, יום של ראש השנה היה, יום שיש לכל אדם לחזור למוטב. וכך תראה, אין דרכו של יצר הרע לקטרג, אלא בשעה שאדם רוצה לחזור למוטב” (זהר חדש בראשית תת”ס). בראש השנה אנחנו מקבלים חיים חדשים, ומי לא היה רוצה לחזור למוטב. כולנו רוצים שנה חדשה. כולנו רוצים להיות טובים יותר. הרצון נמצא בעצם מהותנו הפנימית ביותר, בניצוץ האלוקי ששוכן בקרבנו. היום הגדול של ראש השנה מאפשר לנו לעשות את הקפיצה הזאת. בבחינת, “וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ” (ויקרא כ”ו י’). אולם בכדי לעבור את השער הזה בהצלחה חייבים לעשות הכנה ראויה. כדברי הזוהר, “אין דרכו של יצר הרע לקטרג, אלא בשעה שאדם רוצה לחזור למוטב”. בראש השנה ניתנת למקטרג הרשות לקטרג ואלו יומיים של דין גדול. יומיים של משפט שמיימי. כלשון התפילה, “מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ, מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ, מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה, מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא, מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה, מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה, מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ, מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף, מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר, מִי יֵעָנִי וּמִי יֵעָשֵׁר, מִי יִשָּׁפֵל וּמִי יָרוּם” (תפילת ר”ה ‘ונתנה תוקף’). חשוב להבין את עומק המילים בהמשך אותה תפילה, “ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזרה” (שם). אמנם המקטרג יעשה תפקידו וישטין בראש השנה, אך התורה גילתה לנו את הדברים שיכולים לגזור לנו ולכל העולם שנה טובה יותר – תשובה, תפילה וצדקה.
תיקון בשורש
אדם חייב לערוך התבוננות גדולה לפני שהוא נכנס בשער של ראש השנה. “וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם” (שם). זהו מעמד גדול ונורא, ראשית השנה, תחילת הדברים. בחינת, “הכל במחשבה אתברירו”, בירור כל המציאות במחשבה. הרב שיינברגר שליט”א אומר, “זה דבר לא נעים לעמוד במשפט, ובפרט שבמשפט הזה צריך לחרוץ את כל גורלו של האדם, כל הגורל של המשפחה שלו, כל מה שיקרה עם האומה, כל מה שיקרה עם העולם כולו” (שיחה לראש השנה). לכן יתבונן האדם על השנה שחלפה, על כל מאורעותיו ומעשיו, ויבין היטב בליבו, שכל מה שקרה כבר נגזר בראש השנה שעברה, ויתחזק האדם לברר את דרכו. יבדוק את מערך רצונותיו ומאווייו ויחפש בעצמו מדוע הוא מבקש חיים חדשים, כוח מחייה, פרנסה ותולדות טובים, מדוע הוא מבקש תקציב חיים חדש. עיקר התשובה של האדם היא מהלך של בירור הרצון ושינוי המעשים. התשובה היא חזרה אל השורש, להחזיר את כל הרצונות הנפולים שלנו חזרה אל הרצון האחד. בראש השנה שערי תשובה נפתחים.
המלכת המלך
בשחרית של ראש השנה, כששליח הציבור עולה לפתוח את תפילתו, הוא מכריז בניגון שמרעיד את הלב: “ה-מ-ל-ך יושב על כסא רם ונישא”. זהו יום המלכת המלך על כל מעשיו אשר ברא. כלשון התפילה, “אלקינו ואלקי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו – השם אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה” (תפילת ר”ה, מלכויות). הרב שליט”א אומר, “האדם הוא מרכז המציאות, אין דבר שלא כלול באדם, עליונים ותחתונים” (שיחה לראש השנה).
אדם הראשון נברא בראש השנה וכל הנשמות היו שם כנשמה אחת. בדרך הפנימיות הכול כלול בהכול. לכן כשאנחנו עומדים בתפילות ראש השנה ומבקשים להמליך את המלך על מה שברא, אנחנו בעצם מקבלים עול מלכות שמיים על עצמנו ומקבלים את הנהגת המלך גם על כל העולמות שבקרבנו. ההמלכה היא זאת שמתקנת את כל הרצונות הנפולים שלנו, או כפי שתמצת זאת בעל הסולם, את הר”ע שבקרבנו, הרצון עצמי המקולקל, האגואיזם. הרי כתוב שהארץ רעדה, “תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ” (משלי ל’ כ”ב). דהיינו, תחת היצר הרע שמושל בממלכה הפנימית שלנו. ביום ראש השנה אנחנו מבקשים ומתחננים, מכוונים ומתפללים, “מלוך על כל העולם כולו בכבודך” (שם). בתקוה לזכות להנהגה פנימית ישרה, לרצון להשפיע ולהיטיב, לזכות לבטל את האגואיזם ובאמת להפנים שאין עוד מלבדו. “השם אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה” (שם).
שופר המלך
המלכת מלך מלכי המלכים עלינו מלווה בתקיעות שופר רמות. כבר מתחילת חודש אלול מתחילים להשמיע את קולות השופר ולעורר את האדם לקראת ראש השנה- “מה לך כי נרדם, קום קרא אל אלוקייך”. כולנו שוכחים את המציאות האמיתית ושוגים בהבלי הזמן החולף, טובעים בכוחות הגשמיות של עולמנו. אומר המדרש, “עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם” (פסיקתא דרב כהנא). בתוך עולמנו הגדוש בקולות, קולו של השופר הוא זה שמרעיד את הלבבות. השופר מלווה את עם ישראל מתחילת התהוותו לאומה במעמד הר סיני. במעשה העקדה, האייל האחר נאחז בסבך. האייל מסמל אותנו שנאחזים ונרדמים בסבך. איילו של יצחק נשחט ומצד הפנימיות שחיטה מעידה על עליית מדרגה רוחנית. ואנו לומדים שמהקרן השמאלית שלו עשו את השופר שתקעו בו בהר סיני, “וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה… וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד” (שמות י”ט), ומהקרן הימנית שלו יתקעו בשופר של קיבוץ גלויות, “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהשם בְּהַר הַקֹּדֶשׁ, בִּירוּשָׁלִָם” (ישעיהו כ”ז). לכן אמרו חז”ל, השופר זה מלשון ‘שפרו מעשיכם’, או כפי שאומר המדרש, “הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה” (פסיקתא דרב כהנא). השיפור הוא לקחת את האייל שלנו, את כל החומריות, את כל הרצון לקבל שלנו, ולומר לקב”ה, הנה! “הנשמה לך, והגוף פועלך”. הנני מוסר את כל כולי לך. הנני מקבל עלי עול מלכות שמים ומשעבד את כל הרצון לקבל שלי, שיהיה על מנת להשפיע לך נחת רוח.
כתיבה וחתימה טובה
מוקדש לרפואת רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, ים בת לי, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, ליאת דבורה בת אסתר בתוך שאר חולי עמו ישראל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.