חודש סיון לפי הקבלה *מקיף ומעמיק

מסדרת חודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש סיון וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית

כח התחדשות

עם ישראל משול ללבנה. ממש כפי שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך קיימת בנו יכולת ההתחדשות. למעשה, בכל יום, ובכל עת יש התחדשות בבריאה כולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, “המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית”. שורש המלה חודש משמעותו התחדשות. כל חודש מביא עמו אור חדש לבריאה. מסגרת קדושת זמן ייחודית המשמשת עבורנו כמדרגה להתפתחות רוחנית. כל חודש מסוגל לצמיחה בתחומים המיועדים לו, פועלים בו כוחות שונים, ומתגלים כלים ייחודיים לעבודת האדם.
כמו כן, הלימוד הזה חשוב ממש כמו לימוד תמרורי התנועה עבור מי שרוצה להיות נהג טוב. הרי לא נדמיין אדם נוהג ברכב ללא ידיעת התמרורים והחוקים הפועלים במציאות הכביש. זה יהיה ממש פיקוח נפש ומעשה שלא יעלה על הדעת. לכן, חכמי הקבלה לימדו אותנו את חוקי החיים, תנאי הזמנים השונים, התמרורים שבדרך. כלים מעשיים שבאמצעותם נוכל לעשות את עבודתנו הרוחנית ביתר דיוק ובהירות, ובסיעתא דשמיא, גם ביתר הצלחה.
[מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה]

חודש סיון – מבנה רוחני

כתוב בספר היצירה: “המליך אות ז’ בהילוך וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל שמאל בנפש זכר ונקבה”.
הצרוף המאיר בחודש זה, י-ו-ה-ה, היוצא מראשי התיבות, “יְדֹתָיו וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית” (שמות כ”ו י”ט כ’).
[כדי להבין עניינם של הצרוף, האותיות והתכונות של החודשים מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה]

מבוא לחודש סיון

חודש סיון הוא החודש השלישי למניין החודשים המתחיל בניסן. מזלו של החודש תאומים. בראש חודש סיון הגיעו בני ישראל להר סיני והיו מוכנים לקבלת התורה, “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי” (שמות י”ט א’), חז”ל אמרו “בַּיּוֹם הַזֶּה”, בראש חודש. “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי” האמור כאן, לא בא לסתום אלא לפרש, שבראש חודש היה. “כי יום זה מוכן לשלום ולאחדות בין איש לרעהו ולכריתת ברית שלום ואהבה בין ישראל לאביהם שבשמים” (ספר התודעה). התכונות הרוחניות של חודש זה מסוגלות לחיבור של שלום בין הפכים.

חודש של איזון מושלם

עיקרו של חודש סיון מונח בתחילתו, ו’ בסיון, יום מתן תורה. על נתינת התורה דוקא בחודש סיון כתוב בגמרא, “דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא (דרש אותו גלילי לפני ר´ חסדא) בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי (ברוך המקום שנתן תורה משולשת – תורה, נביאים, כתובים) לעם תליתאי (לעם משולש – כוהנים, לויים, ישראל) על ידי תליתאי (על ידי שלישי – משה, שהוא שלישי לאהרון ומרים) יום תליתאי (ביוםהשלישי – שכתוב, “וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי”) בירחא תליתאי (בחודש השלישי) (שבת פ”ח). הגמרא מרמזת לנו על סוד עמוק בדרך הקבלה, סוד הקו האמצעי. למעשה כל המבנה של עולם התיקון בנוי על ג’ קוים – ימין, שמאל ואמצע. העבודה הרוחנית שלנו גם היא מיוסדת על קו ימין, קו שמאל וקו אמצע. שלושת האבות גם הם מסמלים את ג’ הקוים. אברהם שהוא כנגד מידת החסד, קו ימין. יצחק שהוא כנגד מידת הגבורה, קו שמאל. ויעקב שהוא כנגד מידת התפארת, קו אמצע. חודש ניסן הוא החודש הראשון, אייר שני וסיון הוא השלישי, המאזן וחותם את כל המהלך של יציאת מצרים שהחל בניסן.

כל העולם שלנו בנוי מניגודים, קו ימין וקו שמאל, חסד וגבורה, אש ומים, מר ומתוק, וכו’. טבע הניגודים לחלוק זה על זה ולשחוק זה את זה. הקו האמצעי הוא הקו המאזן, המחבר בין שני הניגודים, בלי לבטלם. אם יש לך מים ויש לך אש, תזדקק לסיר כדי לחבר את השניים למשהו תועלתי. הקו האמצעי הוא תיקונו של עולם, וזה התפקיד של עם ישראל שבעבורו ניתנה לנו התורה, שכתוב, “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר” (ישעיהו מ”ט ג’), אתפאר מלשון תפארת, הקו האמצעי. לכן חודש סיון מסוגל מאוד למציאת האיזון הנכון בפנימיות האדם ובעולמו.

שניים שהם אחד

גם כוחו של מזל תאומים מתבטא ביכולת לחבר שני ניגודים לאחד. כמו שכתוב בזוהר הקדוש, “בחודש הזה שולט אוריאל הממונה הגדול, כי ניסן, אייר, סיון, הם כנגד חסד, גבורה, תפארת, שבחסד שולט מיכאל, ובגבורה גבריאל, ובתפארת אוריאל… והוא (החודש הזה) סוד איש תם, שנקרא יעקב, שהוא סוד תפארת… תם הוא מלשון שלימות… וכל האורות הסתומים העליונים הוא אוחז וממנו הם יוצאים… ואור ההוא כלול בב’ אורות של ימין ושמאל, והם בו אור אחד… ואוריאל… וכל אלו המחנות שעמו, לוקחים את אור הזה, ומשום שכלול משנים, נקרא תאומים. ועל כן שולט בו בחדש הזה מזל ההוא הנקרא בסוד שלו, תאומים, ובו ניתנה התורה” (הסולם, זוהר יתרו). בחודש הזה ניתנה התורה מפני שהוא נועד לחיבור כל הניגודים שעולם, ולכן ניתנה בו התורה שהיא הוראת הדרך איך להגיע אל הקו האמצעי בכל התחומים,ולכן כותב ספר התודעה, “תאומים, רמז למשה ואהרון, ששניהם שקולים כאחד ועל ידיהם ניתנה תורה לישראל בחודש הזה” (ספר התודעה).

“תאומים מייצג שני כוחות שנלחמים זה בזה, כמו האור והחושך” (הרב שיינברגר שליט”א). תאומים הם שניים זהים, דומים, ועדיין זה כנגד זה, וזה רמז למציאות שחווה האדם, שמתקיימים בתוכו שני דברים שונים, אור וחושך, ובחודש סיון ניתנה ההזדמנות לעשות עבודה רוחנית מחברת – לראות את האור והחושך כאחד, כאור. ברמז נאמר, ישראל בגימטרייה זה אור וחושך. בכח האמונה היהודי יכול לחבר את ההפכים והניגודים לאחד. זוהי עבודת הייחוד. “בשליטת מזל תאומים… נעשו עם הקודש באחדות עם קונם כביכול כתאומים, וכן בינם לבין עצמם, ויחן שם ישראל, לשון יחיד, כאיש אחד חברים” (בני יששכר). זהו חודש של אחדות.

בתמונת מזל תאומים אנו מוצאים צורת אדם. כאמור בחודש הזה אנו מגיעים למדרגה חדשה. למחרת חג הפסח, היו מקריבים קורבן שעורים, שהוא מאכל בהמה, ובחג השבועות היו מקריבים קורבן חיטים, שהוא מאכל אדם. מבחינה רוחנית בכל שנה ושנה מתקיים מחדש בתקופה זאת המסע מהחלק הבהמי שלנו ועד למדרגת אדם. שלמות האדם היא בחודש סיון, בחג השבועות.

לצלע המשכן

כאמור, צרוף הוי’ה של החודש יוצא מהפסוק, “יְדֹתָיו וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית” (שמות כ”ו י”ט כ’). צרוף זה בנוי מאותיות זכריות יחד תחילה, עניין המסמל השפעה גדולה של אור, ואותיות נקביות יחד בחצי השני של החודש, עניין המסמל בניית כלים וחסרונות. כשהאורות מגיעים לפני הכלים זה מעיד על תקופה של רחמים. פרשת תרומה ממנה נלקח הפסוק, עוסקת כולה בהכנה לבניית המשכן. ידוע מדברי חז”ל שתכלית הבריאה שחפץ הקב”ה לעשות לו דירה בתחתונים, דהיינו, שהרוחני העליון והגשמי התחתון יתחברו לאחד, או בלשון הקבלה, שהאור יוכל להתפשט אל הכלים בקביעות. המבנה הפלאי שהקים משה רבנו במדבר השיג את התכלית הזאת, ולכן יום הקמת המשכן היה יום של שמחה עצומה. רש”י מפרש את המילה ‘צלע המשכן’, צד המשכן. חודש סיון “זהו הזמן של חיבור הצלעות” (הרב שיינברגר שליט”א), זמן של חיבור כל הצדדים לאחד, על מנת שהשכינה תוכל לשכון בעולם.

זמן ללכת

ישנם שנים עשר חושים הפועלים בנפש במהלך חודשי השנה ובחודש הזה פועל חוש ההילוך. כמו שכתוב בספר היצירה, “המליך אות ז’ בהילוך… ורגל שמאל בנפש”. בחודש ניסן פועלת רגל ימין בנפש, “והנה אי אפשר להלוך ברגל אחד, והנה בחודש ניסן כשנגאלו אבותינו ממצרים נתקן בחינת רגל ימין ועדין לא נקרא הליכה, כי אי אפשר לילך ברגל אחד, ואחר כך בסיון כשנתקן בחינת רגל שמאל, אז מוכנים לקבוע הלכות הליכות עולם” (בני יששכר). הנפש בשלה לקבל עליה הליכות עולם. כמו שכתוב בספר תנא דבי אליהו, “כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר, (חבקוק ג) הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות” (נדה ע”ג א’). כדי לדעת איך ללכת בעולם הזה, צריך ללמוד את ההלכות, לחבר את עצמנו קודם כל אל אורחות החיים המדויקות שניתנו לנו בהר סיני בחודש הזה.

חוש ההילוך בנפש מסמל את היכולת לצמוח ולהשתנות, להמשיך לצעוד אל התכלית. ראשון ההולכים היה אברהם אבינו שקיבל את הציווי ‘לך לך’, וידוע דברי הזוהר הקדוש, “אמר ר’ אלעזר, לך לך, לך היינו לעצמך, כלומר, לתקן את עצמך, לתקן את המדרגה שלך” (פרוש הסולם, פרשת לך לך). הזוהר מראה שהציווי שניתן לאברהם אבינו היה ללכת לתקן את עצמו, להשלים את המדרגה שלו, וציווי זה חייב להדהד בתודעה של כל אדם החפץ בעבודה רוחנית אמיתית, עבודת הדבקות בבורא, עבודת התיקון של נשמתו. אברהם אבינו מייצג את הנשמה של כל אחד מאתנו, ובכל שנה בחודש סיון מתחזקת בנו היכולת להמשיך וללכת אל עבר המדרגה השלמה.

החיים מתנהלים על פי סדר רוחני מדויק. עבודת האדם בעולם מתנהלת על פי החוקיות של אותו סדר רוחני שייעודו להביא את האדם אל התיקון השלם. כתוב, “אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ” (ויקרא, כ”ו ג’), אז תזכו לכל הטוב שמושפע בבריאה, ולהפך. רש”י מפרש את ההליכה בחוקות השם, “להיות עמלים בתורה”. כמו שכתוב, “אָדָם לְעָמָל יוּלָּד” (איוב ה’ ז’). בדרך רמז, עמ”ל זה ראשי תיבות ‘על מנת להשפיע’. האדם נברא עם רצון לקבל וצריך לעבוד בעל מנת להשפיע, עד שהרצון שלו יתוקן בצורת רצון לקבל על מנת להשפיע. אלה ג’ הקוים של עולם התיקון – ימין זה להשפיע, שמאל זה לקבל, אמצע זה לקבל על מנת להשפיע. ללכת בחוקות השם זה להגיע לקו האמצעי, צורת הרצון לקבל על מנת להשפיע. צורה זאת מביאה אותנו להשוואת הצורה עם הבורא שהוא כולו להשפיע, וע”י כך אנו מגיעים לדבקות. על כן חוש ההילוך מתחדד דוקא בחודש בו ניתנה התורה, ניתנו ההלכות, נמסרה לנו הדרך כיצד ללכת בעולם הזה על מנת להשלים את עבודת התיקון.

סיפור

אדם אחד היה נוהג להתבודד בטיולים ארוכים על החוף כל ימי חייו. יום אחד הוא חולם חלום, ובחלום חולפות לפניו תמונות רבות מהתקופות השונות של חייו. הוא רואה את עשרות טיולי ההתבודדות שלו על החוף, את השיחות הארוכות עם בורא עולם, והוא שם לב שעל החוף יש שני זוגות עקבות רגליים, אחד שלו ואחד של הבורא. אלא, שהוא שם לב שבימים הכי קשים של חייו נראה רק זוג רגליים אחד על החול. בתמיהה גדולה הוא מביט השמימה ופונה אל בורא עולם, “אמרת שביום שאלך בחוקיך, אתה תלך עמדי לאורך כל הדרך, והנה שמתי לב שבתקופות הקשות ביותר בחיי יש רק זוג עקבות אחד. אינני מבין מדוע כאשר הצטרכתי אותך יותר מכל, עזבתני…”. תשובת הבורא לא איחרה לבא, “בני היקר, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזבך. באותן תקופות בהן כה רב היה סבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות, לא היו אלה עקבותייך, היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כתפיי”.

כשאדם מתחיל את העבודה הרוחנית הוא משול לילד קטן שלומד ללכת. בתחילה האבא תומך בו ואוחז בשתי ידיו בכל צעד וצעד. אולם על מנת שהילד ילמד ללכת לבד, האב מרפה ממנו ונותן לו לעשות כמה צעדים לבד. בכל הרפיית יד של האב ניתנת לילד ההזדמנות לגדול ולהשיג עצמאות. כך גם ביחסי האדם עם בוראו. יש שלבים שהבורא אוחז בשתי ידינו ויש שלבים בהם הוא כביכול מרפה כדי לאפשר לנו לצמוח.

הליכה מושלמת

הזכרנו את ההליכה הראשונה בתורה, הליכתו של אברהם אבינו להשלים את עצמו. על כן נסיים בהליכה האחרונה שבתורה, הליכתו של משה. “וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל”, בסיום נאום הפרידה הגדול שלו מעם ישראל, והוא בן מאה ועשרים שנה, כותבת התורה, “וילך משה”. איזה הליכה הלך? כותב רש”י, “משה הלך ממחנה לויה אל מחנה ישראל לכבדם, כמי שירצה להפטר מחבירו ובא ליטול רשות ממנו”. המדרש מספר שהלך מאוהל אל אוהל להיפרד מכל אחד ואחד ולפייס אותם כולם לפני פטירתו. זאת היתה הליכה לשם כבודם של ישראל. הליכה שהיא כולה על מנת להיטיב ולהשפיע. שנזכה כולנו ללכת בדרכו.

ציונים חשובים בחודש סיון
ו’ סיון – רבי ישראל שם טוב, הבעש”ט
ו’ סיון – דוד המלך
ז’ סיון – הושע הנביא
ח’ סיון – רבי מנחם מאניש סאפרין מקאמארנא, “היכל הברכה”
י”ד סיון – רבי חיים מוולז’ין, “נפש החיים”
י”ז סיון – רבי אהרון מקרלין בעל בית אהרן

אהבתם? שתפו

מוקדש לרפואת יוסף חיים בן דינה, תינה חיה בת רוזט, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת עפרה בת עמנואל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.