ברכת האילנות בחודש ניסן

התפעמות לנוכח כח ההתחדשות

הלכות טעמים ומנהגים של ברכת האילנות, כולל נוסח הברכה ותוספות

דוד אגמון

בבואנו אל חודש ניסן אנו זוכים לברך ברכה מיוחדת מאוד והיא ברכת האילנות. בתורה כתוב, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב ב'), ואכן כל הטבע בהתחדשות ראשונית גדולה. זהו חודש הגאולה ועם ישראל אצים ורצים בהכנות וטרחות חג הפסח. אולם חז"ל תיקנו לנו תקנה של התפעמות והורו לנו לעצור לרגע מהמרוצה הגדולה ולהודות לבורא עולם על כח ההתחדשות שנטע בעולמו.

מסורת הברכה – מנהג נאה נוהגים בא"י ובפרט בעיה"ק ירושלים ת"ו, שבחודש ניסן הולכים במנין עשרה וברוב עם לשדות וגינות ופרדסים, ומדקדקים לראות שם שתי אילנות של מאכל (מלבד שקדים) בעצם פריחתם ולבלובם. ומברכים עליהם ברכת האילנות בשמחה עצומה ובכוונת הלב ובהודיה רבה. ואחר הברכה אומרים תפילות ובקשות ומזמורים ופסוקים כנדפס, ואומרים קדיש לעילוי הנשמות ובפרט המגולגלים בצומח, ויש נוהגים להפריש צדקה.
"אמר רב יהודה, האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך… וגו'" (מס' ברכות מ"ג).

דיני ברכת האילנות

חיוב הברכה – היוצא בימי ניסן או בחודש אחר, ורואה פעם הראשון אילנות פרי שמלבלבים ומוציאים פרח מברך ברכת האילנות.
מברך רק על אילני מאכל שהפרחים מוציאים פרי ולא על אילני סרק.
אם האילנות עדיין לא הוציאו פרח אלא רק עלים אין לברך.
נשים יכולות לברך ברכה זו וגם קטנים ראוי לחנכם בברכה זו.

זמן ברכת האילנות – כל ימי חודש ניסן. הגיע א' אייר יברך בלא שם ומלכות.
שבת ויום טוב אין לברך ברכת האילנות, מלבד כשאין לו פנאי בימי החול.
ברכת האילנות מברך רק פעם אחת בשנה ולא יותר.

כוונת הברכה על פי הסוד – כתב החיד"א שמאוד יתעצם בכוונתו בברכה זו, שהיא תיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה והעשבים בזמן הזה, ויבקש עליהם רחמים.

נוסח הברכה

נהגו להקדים ולומר:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת י"ה בְּאוֹתִיּוֹת ו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהו"ה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבְשֵׁם כָּל הַנְּפָשׁוֹת, רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַיֵּם מִצְוַת הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְנוּ חֲכָמִים זַ"ל עַל רְאִיַּת אִילָנֵי דִמְלַבְלְבֵי, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּאִלּוּ כִּוַּנְנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בַּבְּרָכָה הַזֹּאת וְסוֹדוֹתֶיהָ, וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ בְּרָכָה זוֹ, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת עַל יָדָהּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְעֹרָבִים בַּצּוֹמֵחַ, וְכָל נְפָשׁוֹת, רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת, הַמְגֻלְגָּלִים בּוֹ. וְאַתָּה הָאֵל בְּמִדַּת טוּבְךָ, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תָּאִיר לָהֶם בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתַשְׁלִים בֵּרוּרָם וְתִקּוּנָם. בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם (יכוין ראשי תיבות – בט"ר צת"ג).
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נְבָרֵךְ יְקֻיַּם בָּנוּ מַאֲמַר (בראשית כז, כז) "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יי", וּנְקַבֵּל שֶׁפַע עֶשֶׂר הַבְּרָכוֹת, כַּכָּתוּב (שם כח כט) "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים (יכוין להמשיך מן אור אין סוף מוחין ושפע) מִטַּל הַשָּׁמַיִם (חכמה) וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ (בינה), וְרֹב דָּגָן (דעת) וְתִירֹשׁ (חסד). יַעַבְדוּךָ עַמִּים (גבורה) וְיִשְׁתַּחֲוֻ לְךָ לְאֻמִּים (תפארת) הֱוֵה גְבִיר (נצח) לְאַחֶיךָ (הוד) וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ (יסוד), אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" (מלכות): "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יי צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהלים יט, טו).
"וִיהִי נֹעַם יי אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" (שם צ, יז).

ומברכים (בין ביחיד בין ברבים):

"בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

ואחר כך יאמר בקשה זו:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נְקַיֵּם מִצְוַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וכָל־מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ הִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ", כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בּתוֹרָֽתְךָ עַל־ידֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: אָֽנָּא יְהֹוָה , לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, הַגְדֵּל חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְקַיֵּם לָנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־ידֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם": וְקַיֵּם בָּנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד, וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל": וְנֶאֱמַר: "וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם": וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־ידֵי עָמוֹס נְבִיאֶךָ: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע, וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם": וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְחֶזְקֵאל נְבִיאֶךָ: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם". וְנֶאֱמַר: "וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה".
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ, שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כּבַתְּחִלָּה, כּוֹנֵן בֵּית־מִקְדָּֽשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָֽתְךָ לְתוֹכוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם, לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ, בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמֵי רְגָלֵינוּ בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּכָּתוּב: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ".
וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל־מַעֲשֶׂיךָ, בָּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: "יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ".

חודש טוב ומבורך

אודות הכותב

דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו
של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת
דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב
מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד
וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה
ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.

השאר תגובה