חנוכה – החיים שלנו זה נס

המציאות האמיתית מתגלה לכל יהודי בחג החנוכה

דברי הגות בנושא גילוי הטבע האמיתי של הטבע שלנו

דוד אגמון
חווית זריעה

הסתופפתי עם חמשת ילדי הסקרנים סביב האדנית בחצר. בידי חופן גדול של זרעים חומים עגולים וקשיחים, זרעים של אפונה ריחנית. אדמה דשנה המתינה מוכנה לקלוט את הזרעים היוצאים למסע. מסע של נביטה, צמיחה, טיפוס, לבלוב, פריחה, והכי חשוב, צמיחתם של תרמילים אשר בתוכם יגדלו להם זרעים חדשים, זרעי הדור הבא. הילדים כמובן לא התבוננו במחשבות של אבא. בשבילם זאת היתה חוי'ה ראשונית של זריעה. בשבילי זאת היתה התבוננות בפלא הגדול של הבריאה. נס! זרעים יבשים מונחים באדמה לחה, נרקבים עד אובדן טוטאלי ונובטים מחדש למסע ארוך אשר בסיומו יחזרו להיות זרעים. ככה היה אצלנו אחר הצהריים אחד, נס המחזוריות של מוות וחיים באפונה ריחנית בחצר האחורית. ככה זה בכל דבר בחיים של כולנו. נס!

הכל נס

הרב דסלר מסביר (הרב דסלר, "מכתב מאליהו", כרך א', מאמר הנס והטבע) שלמעשה אין הבדל בין טבע ונס. הטבע הוא נס שהתרגלנו אליו. אנשי דור המדבר שנולדו אל מציאות בה הורגלו לראות לחם יורד מהשמיים, בודאי התפעמו לראות את החיטה צומחת מן הארץ. זה הכל עניין של הרגל. זרע חיטה נרקב באדמה האפלה ומשם עולה חיטה חדשה. אם היינו רואים אדם אשר לאחר דרכו האחרונה, נולד שוב מהאדמה בה נטמן, בודאי היינו מכנים זאת נס גדול. תחיית המתים. פשוט שלתחיית המתים של אפונה ריחנית התרגלנו. הרמב"ן כותב שיהודי מחויב להאמין שכל דברינו ומקרינו כולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל, וכל הנהגת הקב"ה עם האדם היא ניסים ואין כל טבעיות בזה (מתוך פרוש הרמב"ן על התורה, פרשת בא).

גילוי המציאות

חג החנוכה הוא השיא והסיום של חודש כסלו. השם "כסלו" בנוי מצמד המילים: "כיסוי-לו". הקבלה מלמדת שהטבע הנגלה הוא רק כיסוי על המציאות האמתית. עולם מלשון העלם. "הטבע" עולה בגימטרייה שם א-ל-ה-י-ם. אלקים זה השם שמייצג את כל הכוחות של הבורא בתוך הטבע. תפקידנו התמידי הוא לגלות את הפועל האחד שפועל מעבר ובתוך כל הכוחות כולם. למעשה הבורא מתלבש בטבע ממש כמו יד בכפפה. בחנוכה קיימת האפשרות להסיר את הכיסוי ולראות את היד הפועלת בתוך הטבע, לגלות את מחולל הניסים. "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". זה מה שעשו החשמונאים ובזכותם זה מה שכל יהודי, הפשוט שבפשוטים מגלה בהדלקת נר חנוכה. החשמונאים במסירות נפשם הצליחו לבקוע קו דרך כל העולמות ולמשוך את האור הגנוז אל תוך מציאות העולם הזה. הצליחו להסיר את הכיסוי מעל מצב בלתי אפשרי ולגלות את מציאות הנס.

רמזים

חנוכה כבר מוזכר בתורה, ברמזים. המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור'. רמז שבכ"ה כסלו מתגלה האור. יתרה מזאת המילה שקודמת לה, 'יהי', עולה בגימטרייה גם כן עשרים וחמש. בנוסף, המסע העשרים וחמש שנסעו בני ישראל במדבר, קיבל את השם "חשמונה". רמז לנס החנוכה, הנס שהתאפשר בזכות מסירות הנפש והאמונה של בית חשמונאי. לכן גם נאמר שהשם חנוכה זה חנו – כ"ה. רמז שהחניה וגלוי הנס של חנוכה קורים בכ"ה כסלו. מה באמת גילו לנו חז"ל ברמזים אלו? ה"בני יששכר" מסביר את מה שכתוב בספר יצירה, שלכל חודש יש אות שבה נברא. האות של חודש כסלו היא האות ס'. האות של חודש טבת הבא אחריו היא ע'. למעשה, זהו החג היחיד שחל בו ראש חודש והוא מחבר שני חודשים בתחומו. אומר ה"בני יששכר", האותיות של האות ס' – ס', מ' ך', יחד עם האותיות של האות ע' – ע', י' ן', בגימטרייה 250. אותה הגימטרייה של המילה נר. להורות לנו שעוד מתחילת הבריאה הזמן הזה מסוגל היה להדלקת נר החנוכה. כל הרמזים שגילו חז"ל מכוונים אותנו לתובנה שכבר במחשבת הבריאה היה קבוע הגילוי של נס חנוכה. תורת הקבלה מגלה שהמילה 'נר' זה ראשי תיבות נשמה רוח. "נר השם נשמת אדם" (משלי), וכאן מתגלה הנס האמתי, קיומה של הנשמה בתוכנו.

הנשמה

חג החנוכה סובב על פרסום הנס. כל הלכות הדלקת הנר באות לדייק אותנו על פרסום הנס. האדמו"ר מסלונים אומר ("נתיבות שלום", מאמרי חנוכה) שעיקר פרסום הנס הוא שיפרסם לעצמו על קיום הנשמה האלוקית בתוכו. חז"ל אמרו שלפחות בחצי שעה הראשונה של ההדלקה ישב ויתבונן בנרות, כי בתוך אור הנרות המרצדים זורח האור הגנוז, זורחת המציאות האמתית שכל החיים שלנו זה נס אחד גדול. מציאות הנשמה האלוקית. נצח ישראל לא ישקר. בתוך כל המאורעות, הזריעות, הצמיחות, הסערות, השמחות, העליות והמורדות של חיינו, עובר קו של אור, הנשמה האלוקית שחיה מעל הזמן ומאורעותיו. הזוהר הקדוש אומר שהתורה, הקב"ה וישראל דבר אחד הוא. כולם מאירים באור אחד. חנוכה חותם את המהלך שהחל בראש השנה, המלכת הקב"ה על כל מעשיו, על הטבע ועל הנס. שנזכה לאור באור הנרות ולצאת לחיים חדשים בהם הטבע והנס באמת יתחברו לאחד ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו.

חג חנוכה שמח

מוקדש לרפואת אודליה חיה בת לאה, קרן נעמי בת עפרה בתוך חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת עמרם חיים בן יהודה ז"ל, דב שמואל ישראל בן מרדכי ז"ל ת'נ'צ'ב'ה

אודות הכותב

דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו
של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת
דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב
מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד
וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה
ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.

השאר תגובה