מעלות הסוכה בנפש

גילוי הרמזים שמעידים על העוצמה והחיבור הרוחני של סוכה כשרה

עשיה רוחנית המסע הרוחני שהחל בראש חודש אלול מגיע אל הפסגה הרוחנית של חג הסוכות. זהו הזמן, "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי", בו התורה מדריכה אותנו, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (ויקרא כ"ג). כולנו גדלנו על חוויית הסוכה, ולמרות שזה רחוק מהאמת, רבים מאתנו עדין משייכים את החוי'ה לעולם הילדים בלבד. חכמת הקבלה […]

דוד אגמון
עשיה רוחנית

המסע הרוחני שהחל בראש חודש אלול מגיע אל הפסגה הרוחנית של חג הסוכות. זהו הזמן, "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי", בו התורה מדריכה אותנו, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (ויקרא כ"ג).

כולנו גדלנו על חוויית הסוכה, ולמרות שזה רחוק מהאמת, רבים מאתנו עדין משייכים את החוי'ה לעולם הילדים בלבד. חכמת הקבלה מגלה לנו שהזמן הזה של סוכות טעון בשפע רוחני אדיר וכדי לזכות בשפע הזה חשוב להתעדכן בתוכן הרוחני של מצוות החג. פשוט כדי לא לפספס את ההזדמנות הגדולה הזאת במעגל השנה. בראש השנה התפללנו ושמענו את קולות השופר, בכיפור צמנו ועמדנו בתפילה, ובבא חג הסוכות אנחנו עוברים לעשייה. לא די הכוונה שבלב. אנחנו נקראים לפעולות מאוד מדויקות שתכליתן למלא את השנה שלנו בשפע של חסדים, ולמלא את הלב שלנו בכח של אמונה אינסופית. הפעם נתמקד במצוה העיקרית של החג, מצות הסוכה.   

הבית שלי לא שלי

אמנם בארץ ישראל מזג האויר בתקופה זאת הוא מהטובים ביותר, ובכל זאת הסתו מבשר את בואם של גשמים ראשונים, ובאופן טבעי זה הזמן להתכנס אל הבתים ולהתכונן אל החורף הממשמש ובא. דוקא בתקופה זאת התורה אומרת לנו, צאו מהבתים שלכם, קחו עמכם את כל הכלים הכי יפים שלכם, תבנו סוכה, תקשטו אותה הכי יפה שאפשר ואז, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". יותר מזה, אל תאכלו אכילת קבע מחוץ לסוכה, ויש שמהדרים גם לא לאכול ולא לשתות בכלל מחוץ למתחם הסוכה, תישנו שם, תלמדו שם, אפילו תטיילו שם – הכל בסוכה.

כדי להבין את המעבר דירה הזה אל תוך הסוכה נביא מקרה שהיה. מסופר שפעם אחת נזדמן למעונו של ה"חפץ חיים" עשיר רחב לב מארה"ב. שמעו של ה"חפץ חיים" הגיע אליו, והוא רצה מאד להכיר את הרב הגדול שהכל מדברים אודותיו בהערכה ובהערצה. משהגיע פנימה אל ביתו של "החפץ חיים" נדהם מהפשטות והצניעות בה הוא חי. אמר לו העשיר: "כבוד הרב, אין זה יאה לאדם כמוך לגור בבית כה דל ופשוט. אבנה לך מכספי בית כיאה לגדול הדור". השיבו הח"ח בבת שחוק: "אמור לי כיצד אתה גר?" ענהו האורח והרחיב אודות ביתו הגדול, הרכוש, המכוניות וכו' וכו'. שאל אותו הח"ח: "והיכן אתה מתגורר בביקורך כאן?" השיב האורח כי הוא מתאכסן באכסניה פלונית. "מה"? תמה הח"ח, "אחרי התיאור על ביתך באמריקה כיצד אתה יכול להתגורר במקום עלוב ומוזנח כל כך?". ענהו העשיר, "הן תבין כבוד הרב, אני כאן בדרך, והתנאים לא חשובים לי כי מדובר במשהו קצר וחולף, אבל בביתי הכל שונה". "כן", אמר ה"חפץ חיים", והצביע כלפי מעלה, "גם אני רק בדרך, אבל בביתי הקבוע הכל שונה".

סוכות זה הזמן להפנים שאפילו הבית שלי פה בעולם, הרכוש שצברתי וכל מה שיש לי, אינו באמת שלי. בעולם הזה הכל ארעי, זמני וחולף. כל מה שרכשנו אלה רק דברים שבאים לעזור לנו בעבודת התיקון הרוחנית שלשמה באנו לעולם. הסוכה היא תזכורת לארעיות ולמשמעות האמיתית של הבתים שלנו. מכיוון שהלב הוא כל כך עקשן, צריך לחוות את התובנה הזאת גם במעשה. לקום, לבנות, לטרוח, להתייגע, ולחוות את הטעם המתוק של חיים בתוך הסוכה. 

גילוי של אור

המבנה המדויק של הסוכה – המידות, האור והצל, הדפנות והסכך – הכל יוצר מבנה רוחני קדוש שמיועד לגלות את האור הגדול המתגלה בשבעת ימי החג. כותב השל"ה, "ראוי לכל ירא שמיים שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות, אלא בדברי קדושה ולא דברי הבל הבלים. כי מצות סוכה היא קדושה גדולה כידוע לכל חכמי לב". כמובן חשוב לזכור שהכתוב, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", מדבר על סוכות. לכן לא כדאי להקפיד על אף אורח או בני הבית בענין הקדושה, רק לזכור את הקדושה ולהשתדל לשמור עליה באהבה.

כרמז גילו לנו חכמים שסוכה בגימטרייה תשעים ואחת, כמניין 'אמן' ו'מלאך'. גם גילו לנו שהסוכה היא ייחוד של שני שמות קדושים – שם הוי'ה (26) ושם אדנ'י (65) – אשר החיבור ביניהם בגימטריה סוכה (91). שם הוי'ה מייצג את השמים ושם אדנ'י מייצג את הארץ. החיבור של שניהם הוא חיבור של העולמות העליונים עם העולם הזה, שמיים וארץ, "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ" (תהילים צ"ו י"א). חיבור רוחני שלם שאנו זוכים להיכנס אל תוכו ממש במשך כל שבעת ימי החג. למעשה, זאת המצוה היחידה שמקיפה את כל כולו של האדם. כמו מקוה רוחני לכל מהותנו. אם היינו באמת מבינים את קדושתה של הסוכה לא היינו יוצאים ממנה אפילו לרגע אחד.

תיקון לבהמה שלי

האדם מורכב משני ניגודים – נשמה וגוף, רצון להשפיע ורצון לקבל. העבודה הרוחנית היא לתקן את הרצון לקבל שיהיה על מנת להשפיע. דהיינו, המהפך מלב אגואיסטי ללב אלטרואיסטי בעל הרגש זולת, לב שיכול להתחבר לאור הבורא. הענין הוא שבלב יש מידות מקולקלות אותן צריך לתקן. הסוכה נותנת לנו הזדמנות לפעול תיקון לחלק הבהמי והנמוך שלנו על מנת שנוכל להתחבר לכל האור והטוב שהבורא רוצה להשפיע לנו.

בסיפור של יעקב אבינו החוזר מחרן לארץ כנען כתוב, "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית ל"ג), ומצאו כאן חכמים רמזים נפלאים. הרבי מרוז'ין אומר ש"בָּיִת" מרמז על שבע המידות הכוללות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, הכוללות את כל המידות שלנו. אומר הרבי רוז'ין כשהמידות מתוקנות זה כמו בית לשכינה. כשהלב מתוקן האור יכול להאיר. יעקב אבינו שהיה במדרגת תיקון זאת בנה לו "בָּיִת". אבל, "לְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת". אור החיים הקדוש מפרש שעד לאותו רגע לא היה בעולם בחינת רחמנות על בהמות, אלא הן היו עומדות תחת כיפת השמים. יעקב ריחם גם על הבהמות ועשה להם סוכות, וכאן יש רמז גדול להזדמנות הרוחנית של סוכות. יעקב פתח פתח לאנשים שנמצאים במדרגה בהמית עם מידות לא מתוקנות, שיכנסו תחת צל הסוכה, וימצאו תיקון גם הם למידותיהם בצל הקדושה של הסוכה.

תיקון באמונה

כשהזוהר הקדוש מדבר על הישיבה בסוכה הוא מכנה זאת, ישיבה ב"צל האמונה", ואומר,"כל כמה שיושב בסוכה, אוכל בסוכה וישן בסוכה ונושם את האוירה הקדושה של הסוכה, מחדיר יותר בקרבו בהירות האמונה עד שתהיה דרך חייו". הסוכה כמו מיכל אויר רוחני שממלא אותנו בחמצן של אמונה לשנה שלמה.

הגנה רוחנית

ביציאת מצרים כתוב, "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף. וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאד" (שמות י"ב), והמדרש מספר, "היו ישראל מפוזרים בכל ארץ גשן, וכשבאו לסע ולצאת, לשעה קלה נקבצו כולם לרעמסס. על אותה שעה נאמר: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות י"ט). מיד הקיפום ענני כבוד והיו סוככים עליהם. רבי יאשיה אומר: שבעה עננים היו, ארבע לארבע רוחות השמים, אחד מלמעלן ואחד מלמטן, ואחד שהיה מהלך לפניהם ומתקן את הדרך, מסקל את הסלעים ומכה את הנחשים ואת העקרבים, משים את העקוב למישור ואת הרכסים לבקעה, ומכבד ומרבץ לפניהם" (במדבר רבה), ובמקום אחר כתוב, "למה ישראל עושים סוכה? לנסים שעשה להם הקב"ה בשעה שיצאו ממצרים. שהיו ענני כבוד מקיפים אותם ומסוככות עליהם, שנאמר: 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (פסיקתא דרב כהנא).

אולם הדת אינה רק ענין של היסטוריה וזכרון בעלמא. מנהגי ישראל הינם דבר רוחני, חי וקיים בכל דור ודור בנצחיות. כמו שאומר ה"מאור עיניים", "ידוע כי המצוות זמניות, ובבא הזמן של מצוה נתעורר הדבר שהיה בעת הראשון כשנצטוה המצוה וכו', ובסוכות אנו מוקפים בחסד אלוקי, וחסד יסובבנו, כמאז ומקדם שהיינו מוקפים בענני הכבוד". הסוכה עוטפת אותנו בהגנה רוחנית לשנה שלמה, וזה קורה רק בזמן המיוחד הזה בו מתעוררים האורות של אותם ענני כבוד שעטפו את אבותינו בצאתם ממצרים. לכן גם כתוב שמלחמת גוג ומגוג תפרוץ בסוכות וכל מי שישב בסוכה ינצל ממנה. זאת מלחמת ההגיגים, המחשבות והדעות שמתנהלת עכשיו בחיים של כולנו. מלחמה שהנשק היחידי שיכול לעמוד כנגדה הוא נשק האמונה, לחיות "בצל האמונה", אמנה שלמה.

אושפיזין בנפש

בכל יום לפני שאנחנו נכנסים לסוכה אנו מזמינים את האושפיזין בנוסח שכתוב בסידורים של סוכות. ביום הראשון מזמינים את אברהם אבינו, בשני את יצחק אבינו, שלישי יעקב, רביעי משה, חמישי אהרן הכהן, שישי יוסף הצדיק והאחרון השביעי הוא דוד המלך. בכל יום מגיעים אל הסוכה כל שבעת הרועים, אולם כל יום מיוחס יותר אל האחד המיוחד של אותו היום. כמובן שמדובר בדבר רוחני, ובכל זאת היו צדיקים שראו את הרועים בעיניהם ממש.

בפנימיות הענין ידוע שכל רועה ורועה הוא כנגד מידה מסוימת בנפש שלנו. שבעה רועים כנגד שבעת ענני הכבוד וכנגד שבע המידות בנפש. אברהם כנגד החסד, יצחק גבורה, יעקב תפארת, משה נצח, אהרן הוד, יוסף יסוד, ודוד מלכות. בסוכה הכל מתחבר. כל המידות נכללות יחד בתיקון שלם. הכל נכלל בראשון שהוא החסד של אברהם ונחתם באחרון שהוא המלכות של דוד, בחינת האמונה.

הסוכה היא הזדמנות אלוקית להתחבר לכל האור הגדול הזה, לתיקון המידות, להגנה רוחנית וכמובן מעל הכל לאמונה הפשוטה ש'אין עוד מלבדו' וכל מה שיש פה זה רק כח אחד, היה הווה ויהיה, והוא במהותו 'טוב ומיטיב'. ההזדמנות הזאת היא רק לשבעת הימים האמורים ולכן לא נותר אלא לאחל איש לרעהו, שיתקיים בנו, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", ושנזכה לכסות בצל האמונה.

מוקדש לרפואת יריב בן רינה, אפרים בן רות, יעקב בן רוזה, צילה בת לאה, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל

אודות הכותב

דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו
של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת
דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב
מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד
וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה
ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.

השאר תגובה