חודש אדר לפי הקבלה *מקיף ומעמיק

מסדרת חודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש אדר וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית

דוד אגמון
כח התחדשות

עם ישראל משול ללבנה. ממש כפי שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך קיימת בנו יכולת ההתחדשות. למעשה, בכל יום, ובכל עת יש התחדשות בבריאה כולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". שורש המלה חודש משמעותו התחדשות. כל חודש מביא עמו אור חדש לבריאה. מסגרת קדושת זמן ייחודית המשמשת עבורנו כמדרגה להתפתחות רוחנית. כל חודש מסוגל לצמיחה בתחומים המיועדים לו, פועלים בו כוחות שונים, ומתגלים כלים ייחודיים לעבודת האדם.
כמו כן, הלימוד הזה חשוב ממש כמו לימוד תמרורי התנועה עבור מי שרוצה להיות נהג טוב. הרי לא נדמיין אדם נוהג ברכב ללא ידיעת התמרורים והחוקים הפועלים במציאות הכביש. זה יהיה ממש פיקוח נפש ומעשה שלא יעלה על הדעת. לכן, חכמי הקבלה לימדו אותנו את חוקי החיים, תנאי הזמנים השונים, התמרורים שבדרך. כלים מעשיים שבאמצעותם נוכל לעשות את עבודתנו הרוחנית ביתר דיוק ובהירות, ובסיעתא דשמיא, גם ביתר הצלחה.
[מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה]

חודש אדר – מבנה רוחני

כתוב בספר היצירה: "המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה וטחול בנפש זכר ונקבה".
הצרוף המאיר בחודש זה, ה-ה-י-ו, היוצא מראשי התיבות, "עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ(בראשית מ"ט י"א).
[כדי להבין עניינם של הצרוף, האותיות והתכונות של החודשים מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה

מבוא לחודש אדר

חודש אדר הוא חודש השנים עשר והוא החודש האחרון במנין החודשים המתחיל בניסן, והשישי לפי מניין החודשים המתחיל בתשרי. מניינו ושמו מוזכרים במגילת אסתר, "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט' א'). החודש הזה מיוחד בתכונת השמחה הרבה שבו. כמו שאמרו חז"ל, "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט א'). זוהי שמחה של תורה, שמחה של קדושה יתרה. כתוב במגילת אסתר, "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם" (אסתר ט' כ"ז) וחז"ל פרשו, "קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר" (שבת פ"ח א'). בהר סיני קיבלו את התורה מיראה שנאמר, "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות י"ט י"ז), "אָמַר רַב אַבְדִימִי בַּר חֲמָא בַּר מְחַסְיָא, מְלַמֵּד, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית" (ילקוט שמעוני רפ"ג). לעומת זאת, בימי מרדכי ואסתר קיבלו את התורה מאהבה שזוהי מדרגה גבוהה יותר וזהו עצם מקור השמחה של חודש אדר. חכמים השוו בין חודש אדר לחודש אלול, שאדר הכנה לראש השנה שחל בניסן כמו שאלול הכנה לראש השנה שחל בתשרי. ה"שם משמואל" אומר, "כמו שבאלול באה אתערותא דלעילא לעורר את הלבבות להכין עצמן לתשרי, כן גם באדר באה אתערותא דלעילא, וקול דודי דופק על מיתרי לב ישראל לעורר ישנים ולהקיץ נרדמים" (שיחה תרע"ח). ה"שפת אמת" מדייק את תכונת השמחה של החודש ואומר, שחודש אדר הוא ממש כמו חודש אלול, זמן של חשבון נפש, וברמז המילה 'בשמחה' היא אותיות 'מחשבה', מחשבה פנימית של חיבור מחודש עם בורא עולם.

מזלו של החודש הוא מזל דגים. "לפי שבחודש זה הדגים שבנהרות ושבאגמים פרים ורבים. מזל דגים הוא מזל של ברכה, מפני שהדגים מכוסים מן העין ואין עין רעה שולטת בהם" (ספר התודעה). מכאן גודל כוחם של ישראל בחודש הזה יותר מבשאר החודשים שעם ישראל משולים לדגים, "מה הדגים חיותם ותוקפם במים, אף ישראל חיותם ותוקפם במים של התורה שעולים להם בחודש זה ותורתם מצלחת בידם, ואין שום שונא יכול להזדוג לישראל כשהם עוסקים בתורה… שימי אדר מסוגלים יותר משאר הימים לקבלת עול תורה מאהבה ומרצון ובשמחת לבב" (שם). לכן החודש הזה מסוגל למחיית עמלק, "מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (שמות י"ז י"ד). עמלק בגימטריה 'ספק'. רמז על כך שעמלק בא להרחיק את ישראל מהאמונה השלמה. תקופת אדר מסוגלת למחות את עמלק מקרבנו. חז"ל אמרו שאין שמחה אלא בהתרת הספק. דהיינו, סילוק כח קליפת עמלק היא הדרך להגיע לשמחה השלמה.

שמחה אינסופית

השמחה של חודש אדר נובעת מהשמחה של פורים כי מה שיש בתוך החודש משפיע על כל החודש. הנס של פורים נמשך מהאור של לעתיד לבא, אור הגאולה השלמה. מרדכי ואסתר עוררו את היהודים לשלושה ימי צום, לימוד תורה, מתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו. בזכות המעשים האלה המשיכו את האור של גמר התיקון שרק איתו ניתן היה לבטל את הגזרה הקשה. בחודש אדר יש לנו הזדמנות להתחבר לאור הזה ולשמחה השלמה של לעתיד לבא. לכן מדגיש הרב שיינברגר שליט"א, "באדר צריך להרבות בשמחה שלא יהיה אפילו רגע אחד של עצב. לכל אחד יש את החבילה שלו וצריך פשוט להתנתק מאותו עולם שנמצאים בו ולהיכנס לעולם של שמחה" (שיחה תשע"ח), "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה" (אסתר ט' כ"ב). כל השמחות שאנו מכירים הן שמחות לשעתן ואחריהן מסתלקת השמחה, ואילו השמחה הזאת היא שמחה רוחנית שלא עתידה להתבטל כלל. הרב דסלר כותב, "בחודש אדר מרבים והולכים בשמחה מיום ליום, זוהי עבודה פנימית מיוחדת של הצמחת השמחה" (מכתב מאליהו ב' קכ"ג). כתוב בספר היצירה, "המליך אות ק' בשחוק" וכתוב על השחוק שהוא רק לעתיד לבא, "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל השם, לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל השם לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים" (תהילים קכ"ו). באמצעות השמחה יכול כל אדם לצאת מכל הצרות שלו, שכתוב, "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ" (ישעיהו נ"ה י"ב). החודש הזה מסוגל להצמיח את מידת השמחה בקרבנו שתאיר על כל יתר ימות השנה.

חודש של הצלחה

אדר הוא חודש של מזל מבורך. כתוב בגמרא, "אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (דהיינו משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד"(תענית כ"ט), ובהלכה כתוב, "ישראל שיש לו קובלנה משפטית נגד גוי, ישתדל כמיטב יכולתו שהדיון בתביעתו יתקיים בחודש אדר, מפני שיד ישראל על העליונה בחודש אדר, וגבר ישראל" (ילקוט יוסף רע"ג). עוד אמרו חז"ל בגמרא, "הרוצה שיתקיימו נכסיו ייטע בהם אדר שנאמר, אדיר במרום השם" (ביצה ט"ו ב'). רש"י מפרש, "כלומר שאדר הוא לשון קיום וחוזק", והוסיפו חז"ל, "שדה שיש בה אדר  –אינה נגזלת, ואינה נחמסת, ופירותיה משתמרין" (שם). דהיינו בחודש זה מאירה ההצלחה לעם ישראל וצריך להבין את עומקם של דברי חז"ל. כפשוטו, אדר הוא סוג של צמח המביא ברכה במקום שתילתו. אולם הברכה האמתית באה מהמאורעות שארעו בחודש הזה והאור הגדול שנגלה בם.

בחודש ניסן התרחשו ניסים גדולים תוך שינוי של כל מערכות הטבע. עם ישראל ואומות העולם ראו את השגחתו הגלויה של בורא עולם אשר ברצונו חקק חוקים בטבע וברצונו שינה את הטבעים. אולם עדין נותרה האמונה הקלוקלת כי באופן רגיל הבורא אינו מתערב בחיינו, אלא הניח את בני האדם להיות תלויים בכוחות של כוכבים ומזלות. בחודש אדר נתגלה הנס האמיתי. כל המערכה המתוארת במגילת אסתר והנס הגדול של פורים היו כולם בתוך מסגרת הטבע. אומר ה"בני יששכר", "אף על פי כן נתודע לכל באי עולם כי יד השם עשתה זאת, ולא נסתפק שום בן אדם לומר שהיה הענין הזה במקרה בזולת השגחת המשגיח… אז נתודע לכל, שגם הנהגת הטבע הוא הכל בהשגחה נפלאה" (מאמר א' אדר). יוצא מכך, "שממילא כל עסקי העולם וכל ענייניו שקונה האדם עושר ונכסים, הכל היא בהשגחת המשגיח, ולא יגרע האדם ברב השתדלות וחריצות, ולא יאמר האדם, "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח' י"ז)… הגם שמשתדל האדם בטבע במסחר ובמשא ומתן, השגחתו ית"ש היה בענייני הטבע ההוא ליתן לו כח ואומץ להשתכר ההון ועושר, כענין שנראה בעליל בנס דחודש אדר שהיה בטבע…" (שם). זוהי הברכה האמיתית הצפונה באדר. כמו שמסיים ה"בני יששכר", "וזהו שרמזו חז"ל, הרוצה שיתקיימו נכסיו ייטע בהן אדר, היינו יתקע בהן הענין הנרצה באדר, שהיה נס מופלג בטבע להתודע ולהיגלות שהכל בהשגחה נפלאה גם כל העניינים הנעשה בטבע" (שם). עצם הגילוי והידיעה שהכל מאת השם יתברך היא הברכה והאוצר האמיתי של חודש זה. זה שאמרו חז"ל, "הרוצה שיתקיימו נכסיו ייטע בהם אדר שנאמר, אדיר במרום השם".    

קוף אחרי בן אדם

כתוב בספר היצירה על חודש אדר, "המליך אות ק' בשחוק". האות ק' היא אות מיוחדת בין כ"ב אותיות, היא האות היחידה, מלבד האותיות הסופיות, שיורדת מתחת לשורה. האות ק' דומה בצורתה לאות ה' אלא שאצלה יש רגל ארוכה היורדת למטה. האות ה' מולכת בחודש ניסן והאות ק' מולכת בחודש אדר, שני חודשי הניסים, הגלויים והנסתרים. שורש הביטוי השגור בפי ההמון, "קוף אחרי בן אדם" מקורו במאבק בין הכוחות הרוחניים המיוצגים באות ק' לבין אלו של האות ה'. הזוהר הקדוש מתאר את ההבדל בין שתי האותיות, "אשת חיל, הרשימה והאות שלה הוא אות ה' וכך ראוי לה. אשת זנונים, הרשימה והאות שלה היא צריכה להיות כעין זה דהיינו ה', אבל לא נתתקנה להיות כך, ואות שלה הוא ק', כי האות שלה נתתקנה בתקון של אות ה', כמו הקוף אצל בני אדם, שהולך אחר בני אדם להדמות להם ואינו מתוקן לעשות זה" (זוהר הסולם תרומה תי"ג). הקב"ה ברא את כל הבריאה בסדר של "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים" (קהלת ז' י"ד), עולמות של קדושה ועולמות של טומאה, כמו תמונת מראה. האות ה' מייצגת את המלכות מצד הקדושה והאות ק' את המלכות שלהפך. מסביר ה"בני יששכר" ש"כמו שנתגברה מלכות שמים (הקדושה) בחודש ניסן ברשימה והאות שלה אות ה', כן רצתה מלכותא דחיבתא (הצד השני) להתגבר בחודש אדר ברשימא ואות שלה אות ק', כקוף בפני אדם", וממשיך לפרש בדרך רמז נפלא ועמוק, "הנה יתרה מספר ק' (100) על מספר ה' (5) צ"ה (95). מזה תתבונן מה שכתוב במגילה "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן" (אסתר ג' א'), במניין מספרו צ"ה (המן=95), להגביר את עצמו על מלכות שמים ועל ישראל בני מלכים… והנה "יָד עַל כֵּס יָ-הּ מִלְחָמָה לַהשם בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז ט"ז), "כֵּס יָ-הּ" בגימטריה צ"ה (95), וימחה את שמו מתחת השמים, ויכונן "כסא דוד" בגימטריה גם כן צ"ה (95)במהרה בימינו אמן".

המלכות הרשעה רוצה לעורר ולהעמיק הפירוד בעם ישראל. כמו שאמר המן שהיה מזרעו של עמלק, "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ" (אסתר ג' ח'), וכל הישועה באה רק על ידי אחדות. זה שאומר ה"שפת אמת", "עיקר הישועה בפורים… והטעם כי הוא סוף השנה והסט"א נמשכת בסוף כקוף בתר (אחרי) בני נשא (אדם), ואז העצה רק על ידי ואהבת לרעך כמוך, שכח כלל ישראל דוחה השקר, ולכן תיקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים לעורר אהבת בני ישראל…" (שיחה תרס"א).

סיפור

מסופר על יהודי עני ואביון בשם רבי משה אשר התגורר בכפר סמוך לעיר קוז'ניץ. בכל פעם היה מגיע בפורים לקוז'ניץ כדי לשמוע את קריאת המגילה מפיו של הרב הקדוש רבי ישראל מקוז'ניץ. פורים אחד שמע רבי משה את קריאת המגילה וחש עונג רוחני עצום מהרגיל. כשניגש לרבי לברכו בשלום, שאלו הרבי, "ומדוע לא הבאת לי משלוח מנות?". רבי משה שתק. תמיד היה עני מאד, אך בזמן האחרון מצבו החמיר ובביתו אין לחם לתת לילדים, ומנין ישיג כסף למשלוח מנות? אמר לו הרבי, "בא עמי לביתי ותטעם מעט יין, הן פורים היום". הלך רבי משה לבית הרבי ושם ישב עם בני החבריא קדישא, כשהוא טועם מן היי"ש ומהמטעמים שעל השולחן. כשיצא מבית הרבי היה לבו שמח על שזכה לשבת עם בני החבורה הקדושה. הלך לבית הגביר סוחר היינות, וביקש בהקפה יין טוב, שהרי פורים היום. אחר הלך למוכר הפירות וביקש בהקפה תפוחים טובים, שהרי פורים היום, וכולם נענו ונתנו לו. מיד שב בשמחה עצומה לבית הרבי ונתן לו את משלוח המנות. "מעתה תביא בכל שנה משלוח מנות בפורים" ברכו הרבי, ור' משה יצא לשוב לביתו. בדרך נזכר בבני ביתו הרעבים ואמר, "אשמח גם אותם, הרי פורים היום". הלך למוכר היי"ש וקיבל יין, אחר כך אל האופה וקיבל לחם. בחנות אחרת קיבל מעט דגים מלוחים, ומיהר לביתו כשידיו מלאות כל טוב והוא קורא בשמחה, "פורים היום! אכלו ושתו בשמחה!"בני הבית ראו את אשר הביא עמו, סעדו את לבם והחלו לרקוד כשהשמחה וההודיה לה' מרקיעה שחקים. לפתע נשמעו דפיקות על הדלת. בפתח עמד גוי פצוע כולו. בני הבית טיפלו בו במסירות והאכילוהו. הוא סיפר להם כי בניו הכהו והשליכוהו מביתו. כיון שהצילו את חייו, הלך עימם ליער והראה להם מקום בו הטמין אוצר כסף גדול שביקש להוריש לבנו, אך עתה החליט לתת להם אותו במתנה. כעבור ימים אחדים מת הגוי מן הפצעים, ורבי משה הלך ליער, נטל את האוצר והתעשר מאד, ומאז, מידי שנה, היה רבי משה בא בפורים אל המגיד מקוז'ניץ ונותן לו משלוח מנות ביד רחבה, בשמחה ובטוב לבב.

ונהפוך הוא לטובה

החודש הזה הוא חודש של מהפך לטובה. כמו שכתוב במגילה, "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט' א'). אדר הוא זמן מהפך הרע לטוב. לכן צר בו טחול בנפש, שנאמר, "טחול שוחק" (ברכות ס"א). כי על ידי השמחה מתעוררת גם מידת הצחוק, והמזל הטוב של ישראל עולה, ומתהפך המזל מרע לטוב, וזוכים לישועה. הטחול הוא איבר ההיפוך. כמו שכתוב בכוזרי"בעבור שבכח הטבעי מנקה הדם והמרה השחורה מהעכירות והעובי, ובהנקותם תהיה השמחה והשחוק" (ד' כ"ה), וזה "וְנַהֲפוֹךְ הוּא" גדול, מפני שיש שני מיני צחוק, צחוק של הוללות וצחוק של קדושה. ה"פרי צדיק" מסביר שמהצחוק של הוללות נולדים עצבות ומרה שחורה בנפש ואיבר הטחול הוא זה שמנקה אותם. "ובהנקותם תהיה השמחה והשחוק" (שם) מצד הקדושה והכל יתהפך לטובה.

ציונים חשובים בחודש אדר
א' אדר – הש"ך – רבי שבתאי כהן
א' אדר – האבן עזרא – רבי אברהם אבן עזרא
ב' אדר – הבית ישראל מגור – רבי ישראל אלתר
ג' אדר – בעל הלבושים – רבי מרדכי יפה
ז' אדר – הילולת משה רבנו
ז' אדר – הכלי יקר – רבי שלמה אפרים מפראג
י"א אדר – רבי אברהם אבוחצירא
י"א אדר ב' – החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי
י"ג אדר – האבני נזר – רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
י"ג אדר – רבי משה פיינשטיין
י"ג אדר – רבי יהודה חסיד
ט"ז אדר – הפני מנחם מגור – רבי פנחס מנחם
י"ט אדר – מרת פייגא בת אודל בת הבעש"ט
י"ט אדר ב' – רבי יוסף חיים זוננפלד
כ' אדר – רבי שלמה זלמן אויירבך
כ' אדר ב' – הב"ח – רבי יואל סירקיש
כ"א אדר – הנעם אלימלך – רבי אלימלך מליז'נסק
כ"ג אדר – החידושי הרי"ם מגור – רבי יצחק מאיר אלתר
כ"ה אדר – רבי גרשון מקיטוב
כ"ה אדר ב' – הבאבא חאקי – רבי יצחק אבוחצירא
כ"ז אדר – הרב חיים סינוואני

מוקדש לרפואת הרב מיכאל בן אסתר בינה, צילה בת לאה, טל בת צילה, חיה בת חוה שרון, ערן חיים בן לאה בתוך שאר חולי עמו ישראל

אודות הכותב

דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו
של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת
דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב
מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד
וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה
ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.

השאר תגובה