חודש אב לפי הקבלה *קצר ותמציתי

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש אב וכיצד להיעזר בהם לצמיחה רוחנית

הכנה תמציתית לחיים באור המיוחד של החודש העברי הבא עלינו לטובה. רכישת כלים מעשיים בהם יכול כל אדם להיעזר – איך לנהוג? על מה לשים דגש? ממה להיזהר? ידע חשוב ממקורות שונים בספרים הקדושים

המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת מלמעלה והיא המיוחדת לו. קדושת הזמן הזו משמשת ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מהוה "פוטנציאל" להתחדשות של האדם בתחומים מיוחדים בחייו, להיבנות ולהתקדם בהם. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו – רגע ההווה. לכן נקרא הקב"ה- הויה ברוך הוא.
נאמר כי "חכם הוא הרואה את הנולד" (פרקי אבות). כלומר, אדם חכם יכול לראות כיצד נבראת המציאות בכל רגע ורגע. כפי שנאמר: "מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". נשאל את עצמנו האם אנו מתחדשים כל רגע מחדש?
יש עת רצון להתחדשות, זמן שהוא מסוגל לכך יותר. כדי ליצור את השינוי עלינו להתחבר לשורש הרוחני. שינוי בשורש ישפיע על כל הענף. לכן אנו עוסקים בלימוד זה, על מנת ל'תפוס' את החודש כבר מראשו ולשנות את כל הזקוק לשינוי כבר בשורש. בקבלה זה נקרא למתק את הדינים בשורשם. מאוד חשוב באיזה 'ראש', האדם נמצא בראש כל חודש.

החודש

כתוב בספר יצירה: "המליך אות ט' בשמיעה, וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם, אב בשנה וכליה בנפש זכר ונקבה". אנו נכנסים למרחב חדש בזמן והוא חודש אב, וב"ה נגלה מהו תכונתו בעולם ומה תכונתו בנפש.
החודש נעסוק בחוש השמיעה בנפש. ננסה לראות מה יהיו טבעם של הדברים.
השמיעה שלנו היא יכולת של חיבור בין דברים. השמיעה מקושרת לספירת בינה. בינה היא אחת משלוש הספירות שנקראות ראש. זהו המקום בו אין מסכים וגבולות, המקום שבו מתגלה האחדות, היכן שכל הסתירות מתישבות ומתחברות. לרוב השמיעה שלנו תלויה ברצון לשמוע. אנחנו עלולים להיות כמו ילד, שכאשר הוא אינו רוצה לשמוע, נאטמות אוזניו והוא באמת לא שומע. חייבים לשדרג את הרצון ולהפעיל את השמיעה הפנימית והחיצונית, כדי שנשמע לא רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע, אלא גם את מה שאנחנו צריכים לשמוע ולא תמיד מתחשק לנו.

מזל החודש

המזל של החודש הוא אריה. לאריה יש נטיה טבעית לשלוט, כידוע, הוא 'מלך החיות'. אחת הסכנות של מלך זה שהוא עלול לא לשמוע את הנתינים שלו. בחודש הזה, כל אחד מאתנו נהיה קצת יותר אריה. צריך להיזהר! לא ליפול למצב של, 'רק אני מדבר ואתם חייבים רק להקשיב', אלא לעלות ולהשתמש בחוש השמיעה כדי להקשיב לשני, לשמוע את הקול של השני, ולשמוע את הקול הפנימי שלי, שהרבה פעמים נעלם בתוך בליל הדיבורים והשאגות החיצונים.

גדלות וקטנות

יש דבר אחד קבוע במציאות, שאינו משתנה, והוא, חוסר הקביעות – השינוי. ביום אחד אנו יכולים להחליף כמה מצבי רוח, לחיות בעליות וירידות, מה שנקרא בלשון הקבלה –  גדלות וקטנות.
כשאדם נמצא בגדלות מוחין כל המציאות נראית טובה בעיניו, יש טעם לכל דבר. קל יותר להיות נחמד ומתחשב כשאנו במצב של גדלות. לעומת זאת ישנם רגעים שאדם נמצא בקטנות מוחין, כמו בשעת כעס.
בסדר האותיות של צרוף שם הוי-ה של כל חודש עברי, כנ"ל, מתגלה האם זהו זמן של רחמים – גדלות טבעית וראיית הטוב, כמו בחודש ניסן, או זמן של קטנות מוחין, דינים וחושך, כמו בחודש תמוז וחודש אב עד אמצעו. כשבאמצעו המצב מתהפך לחלוטין ומ-ט"ו באב אלה ימים של חסד וגדלות.

צרוף שם הוי-ה של החודש

צירוף האותיות של חודש אב הוא ה-ו-י-ה. ראשי תיבות של "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם" (דברים כ"ז ט'). כמו שכתבנו, חציו הראשון של החודש (עד ט"ו באב) מהותו דין, הווה אומר כי בטבע של השמיעה קיים הרצון להשאר קטן, לא לשמוע מה שאני לא רוצה לשמוע. אם לא נעשה עבודה החודש, תכונת השמיעה תעבוד בדרך של דינים והיא תעורר אצלנו תחושה של פגם, אי נוחות, ירידה. החצי השני של החודש, מהותו חסד ויאפשר לנו, אם רק נרצה, להעלות את חוש השמיעה לדרגה של הקשבה אמיתית, ויכולת ליצור אחדות. ט"ו באב זאת ממש התחלה חדשה.

נקודת ההווה

עפ"י הפסוק של החודש, "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם", נראה שהעבודה של החודש קשורה גם בזמן 'היום', בזמן הווה. איך ומה אני שומע היום!
אומר רש"י פרוש ל"הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם", שבכל יום יהיו בעינייך כאילו היום אתה שומע את הדברים, כאילו היום נכרתה הברית בינכם. "בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהילים ב' ז'). הבורא אומר, אני היום ילדתי אותך, היום, בכל יום מחדש.
כתוב שכל יום יוצאת בת קול מחורב וקוראת לנו לשוב אל מעמד הר סיני, אל המצב של "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ' י"ד) שהיה במעמד הר סיני. בנקודה של החיבור האלוקי, השמיעה והראיה נעשים דבר אחד מחובר (ספירת בינה וספירת חכמה בזיווג תמידי).
אומר הבעש"ט שכל פעם שאדם מתעורר התעוררות רוחנית, כל פעם שיש באדם רצון לעשות מעשה טוב, רצון להשתנות, רצון להיות טוב יותר, רצון לתת. באותו הרגע הוא שמע את אותה בת קול שיצאה מחורב.

שמיעה מולידה מציאות 

המציאות בה אנו חיים היא פרי שמיעתו של המאזין. כמו שמסופר בפרשת המרגלים שנשלחו לראות את א"י, ארץ זבת חלב ודבש. הם חטאו וראו "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדבר י"ג ל"ב). חטאו עוד ודיברו לשון הרע על א"י ובני ישראל שמעו והאמינו להם. זאת אומרת, תפיסת המציאות היא על פי מידת השמיעה – איך ומה אנחנו שומעים.

תיקון השמיעה

אנו מלמדים כל תינוק את המשפט "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד" ואומרים אותו פעמיים ביום, גם בכדי לתקן בתוכנו את פגם השמיעה, לעורר ולשמוע בתוכנו את אותו קול פנימי שמבקש להיות ישראל, שמבקש לשמוע טוב, שמבקש לראות בתוך ריבוי המקרים, ריבוי המעשים בעולם, רק את האחד! מבקש לשמוע מכל אבן, מכל מקרה, מכל אדם את קריאתו של אחד!

סיפור

היה רב אחד, הרב יוסף כהנמן, לאחר השואה הוא הגיע למנזר שם היו מאות ואלפי ילדים שהנזירים מצאו אותם ברחוב ולקחו אותם למנזר, ביקש הרב מהנזירים להשיב את הילדים ליהדות ולגדלם כיהודים. סרבו הנזירים בטענה כי אין לילדים תעודות מזהות וההורים אינם. כיצד תדע להבחין כי אותם ילדים הינם יהודים?
ביקש הרב שתי דקות עם הילדים והזמין את הנזירים להתלוות אליו בכדי שיוכלו לראות מה הוא עושה. נכנס הרב לאולם, עמד על המיטה וקרא "שמע ישראל, השם אלוקינו השם אחד". ומסופר שמכל האולם התחילו לרוץ אליו ילדים ולקרוא: אמא, אמא! למרות הסביבה הזרה, השמיעה הפנימית של הילדים לא התקלקלה.

שיהיה חודש טוב ומבורך

אהבתם? שתפו

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.