חודש תמוז לפי הקבלה *קצר ותמציתי

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש תמוז וכיצד להיעזר בהם לצמיחה רוחנית

הכנה תמציתית לחיים באור המיוחד של החודש העברי הבא עלינו לטובה. רכישת כלים מעשיים בהם יכול כל אדם להיעזר – איך לנהוג? על מה לשים דגש? ממה להיזהר? ידע חשוב ממקורות שונים בספרים הקדושים

דוד אגמון

המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת מלמעלה והיא המיוחדת לו. קדושת הזמן הזו משמשת ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מהוה "פוטנציאל" להתחדשות של האדם בתחומים מיוחדים בחייו, להיבנות ולהתקדם בהם. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, חוזר ושונה, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו – רגע ההווה. לכן נקרא הקב"ה- הויה ברוך הוא.
נאמר כי "חכם הוא הרואה את הנולד" (פרקי אבות). כלומר, אדם חכם יכול לראות כיצד נבראת המציאות בכל רגע ורגע. כפי שנאמר: "מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". נשאל את עצמנו האם אנו מתחדשים כל רגע מחדש? או לפחות כל חודש מחדש?
יש עת רצון להתחדשות, זמן שהוא מסוגל לכך יותר. כדי ליצור את השינוי עלינו להתחבר לשורש הרוחני. שינוי בשורש ישפיע על כל הענף. לכן אנו עוסקים בלימוד זה, על מנת ל'תפוס' את החודש כבר מראשו, "לתפוס ראש", ולשנות את כל הזקוק לשינוי כבר בשורש. בקבלה זה נקרא למתק את הדינים בשורשם. מאוד חשוב באיזה 'ראש', האדם נמצא בראש כל חודש.

החודש

כתוב בספר יצירה: "המליך אות ח' בראייה, וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם סרטן בעולם, תמוז בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה". אנו נכנסים למרחב חדש בזמן והוא חודש תמוז, וב"ה נגלה מהו תכונתו בעולם ומה תכונתו בנפש.

צרוף שם הוי-ה של החודש

צירוף האותיות של חודש תמוז הוא ה-ו-ה-י. ההפך הגמור של חודש ניסן בו צירוף האותיות הוא י-ה-ו-ה, ראשי תיבות של "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ" (דברי הימים א ט"ז ל"א), הפסוק שמנהיג את חודש תמוז הוא: "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי" (אסתר ה' י"ג), שאמר המן הרשע לזרש אשתו, מסופי התיבות שלו יוצא הצרוף של החודש: ה-ו-ה-י.
כידוע הפלא הוא שדמויות התנ"ך, מעבר להיותן דמויות היסטוריות שהיו וחיו, הן גם כוחות בנפש האדם. המן הרשע הוא אותו כח בנפש שרואה את החיסרון, את הנקודה השחורה. כדבריו, אמנם כל הממלכה אצלי ביד, אמנם אני האיש הכי עשיר בעולם, יש לי תפקיד חשוב, כבוד ויקר, אך כל זה לא שווה לי משום שמרדכי לא משתחווה אלי… זאת התכונה של המן בנפש – להסתובב סביב החיסרון.
בבראשית נאמר: "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ, אָכָלְתָּ" (בראשית ג' י"א). אמרו חז"ל, 'המן העץ' – רמז להמן הרשע, שזהו ראשית ומקור הקלקול. אמנם יש עצים של גן שלם לאכול מפריים, אך האדם מתרכז באותו העץ האחד ממנו אסור לאכול, אותו חלק שחסר. נקודה אחת של חושך מחשיכה לנו את כל האור.
אומר הבעש"ט כי כל המציאות שאנו רואים אינה אלא מראה של הפנימיות שלנו, ולכן השלם רואה שלם והחסר רואה חסר. חשוב להבין זאת לעומק!
כנגד הכח של המן עומדת אסתר, שעליה נאמר, "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ" (אסתר ב' ט"ו). חשוב להתבונן בשפה העברית בה אנו משתמשים כמעט בלי לשים לב. כשאדם אומר: "אתה מוצא חן בעיני". הרי הוא בעצם אומר: אתה, הוא זה שמוצא, את החן בעיניים שלי (בי). משמע: אני יפה לך… וזו היתה גדולתה של אסתר שעוררה את חינה בכל אדם, עד שכולם ראו בה שייכת לעמם. השלמות שלה הקרינה על כולם. היתה לה יכולת לחבר ולראות את הכוחות הפנימיים. בפנימיות, המציאות היא שלמה, אין באמת פגם.
אסתר מתקנת את דרכו של המן, היא אומרת: "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ" (אסתר ה' ד'). ראשי תיבות י-ה-ו-ה וזו בעצם הפעם היחידה במגילה בה מופיע שם השם, אבל בהסתר. בעצם מזמנת אסתר את המן, אותו כח בנפש, לשהות יחד עם המלך, עם האור. היא מבטלת את החיסרון, ומחזירה את הסדר על כנו. כך הופך הדין לרחמים והחושך הופך לאור.

גדלות וקטנות

יש דבר אחד קבוע במציאות, שאינו משתנה, והוא, חוסר הקביעות – השינוי. ביום אחד אנו יכולים להחליף כמה מצבי רוח, לחיות בעליות וירידות, מה שנקרא בלשון הקבלה –  גדלות וקטנות.
כשאדם נמצא בגדלות מוחין כל המציאות נראית טובה בעיניו, יש טעם לכל דבר. קל יותר להיות נחמד ומתחשב כשאנו במצב של גדלות. לעומת זאת, ישנם רגעים שאדם נמצא בקטנות מוחין, כמו בשעת כעס, אז הדעת פשוט מסתלקת.
בסדר האותיות של צרוף שם הוי-ה של כל חודש עברי, כנ"ל, מתגלה האם זהו זמן של רחמים – גדלות טבעית וראיית הטוב, כמו בחודש ניסן, או זמן של קטנות מוחין – דינים וחושך, כמו בחודש תמוז.

זהירות- קטנות!

בחודש הזה חשוב לזכור היטב שהמציאות היא של קטנות מוחין. זה דורש מאתנו להיות יותר סלחנים כלפי עצמנו. לקבל את עצמנו בתוך המציאות של השינוי הזה, בתוך הקטנות. לדעת כי הנה בא גל גדול ואני צריך להוריד את הראש. זה זמן שבו נמצא את עצמנו בחיסרון. וזה מתקשר לאות של החודש- האות ח'.
כדי לגלות תכונה של אות ניגשים לבדוק איפה היא מופיעה לראשונה בתורה. האות ח' מופיעה בבראשית במילה חושך. וזה אכן מה שקורה לנו החודש אנו רואים בעיקר את החושך. בנוסף על כך, ביטוי האות דומה למילה חטא. חטא מלשון החטאה, פספוס, לראות את הרע במקום את הטוב, לפספס את מהות הדבר.
כאן גם ניתן למצוא את התיקון. המילה חטא מורכבת מהאות ח' שהיא מהמילה חושך, האות ט' שמופיעה בבראשית, בפעם הראשונה, במילה טוב, שנאמר על האור כי טוב, והאות א' שמופיעה לראשונה במילה אלוקים – ומכאן נלמד כי המציאות של החודש היא 'חושך על פני אור אלוקי', הסתר והעלמה מוחלטת של מציאות האור בחיינו.

איך מתמודדים עם החודש?

העבודה של החודש קשורה בראייה. היכולת להוציא את האור מן החושך – "יתרון האור מהחושך" – לראות את החן, את המהות הפנימית במציאות, שהיא כולה אור השם יתברך, הממלא כל עלמין ואין אתר פנוי ממנו. מציאת החן בכל דבר ובכל אדם. ברמז, חן זה ר"ת של חכמת נסתר – לראות את הנסתר.
אדם צריך לראות כי הקב"ה טוב ומיטיב, גם אם במציאות הטבעית הוא רואה רק את החושך המכסה על האור האלוקי. המציאות בה אנו חיים היא פרי עינו של המתבונן. כמו שמסופר בפרשת המרגלים שחטאו וראו "ארץ אוכלת יושביה" ואילו יהושע בן נון וכלב בן יפונה ראו "ארץ זבת חלב ודבש".

סיפור

מסופר על עיירה אחת בה כולם היו דנים את כולם לכף חובה כל הזמן. הצטער על כך רב העיירה ופסק כי מעתה, אדם שנפטר לא יובא לקבורה עד שלא יאמרו עליו דבר אחד לזכותו.
יום אחד נפטר אחד מאנשי העיירה שהיה רשע מרושע. עמדו אנשי העיירה נבוכים ולא ידעו מה טוב ניתן לומר על האיש. חשבו וחשבו עד שקפץ אחד מהם ואמר: אני יודע! יש אחד יותר גרוע ממנו! שמחו כולם וקברו את האיש. לאחר כמה חודשים נפטר אותו אדם עליו דיברו, והנה מה יאמרו לזכותו עכשיו? עמדו נבוכים, ולא הצליחו למצוא ולו דבר אחד לזכותו, עד שקפץ שוב אותו אחד: אני יודע! אמר: בזכותו קברנו את ההוא… אפשר למצוא משהו טוב להגיד על כל דבר וכל אחד…

איך נעשה יתרון האור מהחושך?

נאמר על הקב"ה "יוצר אור ובורא חושך". הקב"ה החשיך חלק מהאור כדי ליצור בריאה. נאמר, "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות ל"ג כ') – כלומר, החושך הכרחי כדי שתהא בריאה. העולם הוא מלשון העלם. המציאות עצמה מתבטלת כשיש רק אור, לכן החושך בעצם הופך להיות כלי לחיים.
החודש הזה יכול דווקא להיות חודש של ניצחון והתגברות. דווקא במקום החיסרון והחושך קיימת אפשרות לצמוח ולגדול. במקום של גילוי מוחלט, אין עבודה. העבודה של החודש היא ראייה מתוקנת. איך מולידים ראייה מתוקנת? פה נכנס העניין של יד ימין בנפש, היד שמסמלת את תכונת החסד. עשיית טוב נותנת לנו לראות טוב. החסד הוא הכוח בנפש האדם שיכול להפך את החושך לאור.
דיבור שמאיר את הטוב בחיינו הוא הודיה. גם כשאדם קם בבוקר, בקטנות המוחין, הוא אומר, מודה אני לפנייך. זו מהותו של כל יהודי – להודות, להודות על הדברים הקטנים ביותר בחיים, על הנשימה, על עיניים רואות ואוזניים שומעות, על קורת הגג והאוכל. לחיות מתוך הכרת הטוב שזה אומר להכיר את האור, את התכלית של כל דבר.
כשאנו רואים את המציאות, יש לנו תחושה פנימית לא מודעת, שמה שאנחנו רואים קיים ומה שלא רואים לא קיים. כמו ילד קטן שעוצם את עיניו ומתחבא, כי מבחינתו אם הוא לא רואה אותנו אנחנו לא שם…
אז כשאתה שקוע במציאות חשוכה, העבודה קשה, הבת זוג קשה, החיים, ההורים… תביט לשמיים. הרי עוד מעט כל הדברים האלו בהם אתה מתבונן לא יהיו עוד, הם ישתנו. אבל השמיים תמיד יהיו שם. וכמו שאומר דוד המלך בתהילים: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" (תהילים ל"ד י"ג).

שיהיה חודש טוב

אודות הכותב

דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו
של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת
דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב
מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד
וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה
ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.

השאר תגובה