אברהם ושרה מתבשרים על הולדת הבן. אברהם צוחק משמחה. שרה צוחקת ממש. היא מסתכלת בגופה אשר בלה וכביכול מתקשה להאמין שממנה יצא בן לאברהם. בתגובה לצחוקה של שרה אומר הקב"ה לאברהם, "הֲיִפָּלֵא מהשם דבר". רש"י מפרש, "וכי שום דבר מופלא ומופרד ומכוסה ממני מלעשות כרצוני". גם אם באופן טבעי נראה שמשהו הוא בלתי אפשרי. אצלי הכל אפשרי.

התורה מספרת "ואברהם ושרה זקנים באים בימים", ועוד כתוב, "ולשרה חדל להיות אורח כנשים". מעבר לזה, שרה אמנו הייתה עקרה ויש אפילו מדרש שאומר שלא היה לה רחם. ויותר מזה, כל האימהות של עם ישראל היו עקרות. בכך הניח הבורא את התשתית הרוחנית לכל הקיום של עם ישראל.

במשך ארבעת אלפים שנה ומהלך הדורות שחלפו מאז אברהם ושרה, האבא והאימא של כולנו, פועמת בנפש האומה הישראלית אותה ודאות של "הֲיִפָּלֵא מהשם דבר". ואולי זה גם המקור לתחושה הישראלית הכל כך ייחודית, הרוח של "יהיה בסדר" המפעמת בכולנו. ודאות פנימית שגם במצב הכי תקוע, "אין שום יאוש בעולם כלל", הכל יכול להשתנות. כי הרי, "הֲיִפָּלֵא מהשם דבר".

הבורא הוא כל יכול. אמנם הוא הניח את הטבעים בעולם וחפץ שהדברים יתנהלו בדרך מסוימת. אבל הוא גם בחר בנו כשותפים שלו בבריאה ונתן לנו את כוח התפילה. על ידי השיתוף בין ארץ ושמיים, בין הנברא לבורא, ניתן לחולל נפלאות. 'תפילה' אותיות 'פתילה'. ממש כפי שהשלהבת נאחזת בפתילת הנר כך השפע יכול להתלבש בצרופי אותיות התפילה. האותיות הן הכלים בהם יכול להתגלות האור. הבורא הוא כל יכול וביכולתו לשנות את המציאות כרצונו בכל עת שיחפץ. הוא רק ממתין שאנחנו נכיר ונדע את זה, ונזכור שבכל מצב יש רק כתובת אחת לפנות אליה.

אהבתם? שתפו

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.