לכל אחד מאתנו יש את מה שנקרא "אזור הנוחות". יש מי שבשבילו להיות מוקף באנשים זה המקום הזורם והקל עבורו ויש מי שנוח לו דווקא לבד. יש מי שאזור הנוחות שלו זה להיות בשמחה ומי שאצלו זו דווקא המסכנות. יש מי שבית הכנסת והתפילות זה אזור הנוחות שלו ויש מי שמקום העבודה זהו חוף מבטחים עבורו. כל אחד ומידותיו, אופיו הייחודי והחיים שנרקמו עבורו. שורה תחתונה. אזור הנוחות הוא המקום של הרצון לקבל לעצמי, מסגרת האגו שלי, המקום שנוח ומוכר לי.

הבעיה היא שאזור הנוחות הוא בבחינת מים עומדים. אין יותר מדי התפתחות רוחנית באזור הנוחות. אמנם, כביכול, זה המקום בו אני מקבל הכי הרבה תענוג, אבל העונג הזה עלול במהרה להפוך לנגע. הגבולות הנוחים עלולים להפוך לכלא של האישיות, כלא של הנשמה. הצמיחה הרוחנית וגילוי אור הבריאה בחיינו מתחילים במקום בו אנחנו יוצאים ממסגרת ה"נח" של הרצון לקבל לעצמו, ופועלים מעל הטבע של עצמנו עם הרצון להשפיע. פועלים מחוץ לגבולות של אזור הנוחות שלנו.

המצחיק הוא שדווקא נח הוא זה שיוצא מהנח שלו ומראה לנו את הדרך הנכונה לקיום העולם. הוא נכנס לתיבה צפופה עם כל החיות, הבהמות והעופות של העולם, עם אשתו, שלושת בניו ונשותיהם. במשך שנה שלמה הוא עסוק בלשמש, לשרת, להועיל לכל החי בתיבה. שנה מאוד לא פשוטה כשבחוץ מתרחשת שואה עולמית, מבול מים אשר מוחה את כל המציאות המוכרת. נח מוסר את נפשו כדי לקיים את החיים בתיבה. המסירות הזאת מזכה אותו להיות הניצוץ שממשיך את האנושות. למעשה, ממנו יוצאת אנושות חדשה. שלושת בניו – שם, חם ויפת מרמזים על ההנהגה הרוחנית הרצויה של ג' קוים – ימין שמאל ואמצע – רצון להשפיע, רצון לקבל ורצון לקבל על מנת להשפיע.

אז אם נגיד, טוב, אבל נח קיבל ציווי אלוקי ולא הייתה לו ברירה אלא לצאת מאזור הנוחות שלו ולפעול כנגד הלך הרוח של דור שלם. גם לנו יש ציווי אלוקי, ציווי של הטבע – להשתנות. העולם שהיה מבוסס על הרצון לקבל לעצמו, על האגואיזם המופרז, הולך ומתפורר לנגד עינינו. הטבע עצמו מראה לנו שאי אפשר לסבול את זה יותר. התדר חייב להשתנות. חייבים לצאת מאזור הנוחות ולעבוד, לחיות, לפעול עם הרצון להשפיע ולעשות טוב לזולת. דרך חיים של 'ואהבת לרעך כמוך'. זה מה שאומר הזוהר הקדוש וזאת ה"תיבת נח" שאנחנו אמורים לבנות כולנו יחד. מתוך הפסולת של חברה אנושית אגואיסטית עתידה לצמוח חברה חדשה, משפיעה ואלטרואיסטית.

פרשת בראשית סיימה במילים, "ונח מצא חן בעיני השם". אפשר לקרוא את המילה 'חן' כראשי תיבות 'חכמת נסתר', כי כדי להצליח בשינוי עולמנו לטובה, אנחנו צריכים את ידע הפנימיות, את הסודות של חכמת הנסתר, את הכלים של חכמת הקבלה.

אהבתם? שתפו

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.