צינורות של שפע

* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”

בטרם נאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, בהתחלת ההתחלות, עלה ברצון הבורא להשפיע ולהיטיב לנבראים. אור אינסוף התפשט בכל המציאות. אור של שפע, תענוג שופע ומשפיע, טוב ומיטיב. אור המשתלשל בבריאה בדרך של סיבה ומסובב, מעולם לעולם, מספירה לספירה, בין מסך למסך, בדרכי צינורות שפע רבים. הכול על מנת שיבוא האדם, יעשה את עבודתו, ויזכה לקבל את כל ההטבה האינסופית הזאת.

לכן בטבע של בני האדם כולם רוצים שפע, פרנסה, הצלחה, אהבה, בריאות, תענוג וכו’. ככה הבורא ברא אותנו. כלים לקבלת האור. לכן גם כולם מוכנים לעבוד מאוד קשה בשביל להשיג את כול זה. כולם עסוקים וטרודים כל הזמן במרדף הזה לקבל. ובדיוק בשביל זה ניתנה לנו מצוות שמיטה. כל שנה שביעית היא שנת שמיטה. כמו שכתוב בתורה, “כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת להשם… בשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ”. הבורא מצווה שנעצור את המרדף, את ההשתדלות ואת העיסוק בפרנסה שלנו בכל שנה שביעית. הוא מצווה אותנו לעבוד, לחרוש, לזרוע, לקצור ולהתפרנס שש שנים ואז שנה שלמה לשבות. טבעי שנשאל, אם כן, מה נאכל?! ממה נתפרנס?! מי יכסה את כל ההוצאות?!

העניין הוא שהתורה מכירה את הטבע שלנו. לכן מיד אחרי הציווי על השמיטה מופיעות המילים הבאות, “וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו?!”. ותשובת הקב”ה היא, “וצוויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים. וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואה ישן, עד השנה התשיעית, עד בוא תבואתה, תאכלו ישן”. פשוט. השפע של השנה השישית יהיה כה גדול שהוא יספיק לשלוש שנים. אין מקום לדאגה.

בפנימיות דיאלוג קצר זה מתגלה אחת הבעיות הגדולות שלנו. אנחנו כאן כדי להשתלם באמונה שלמה בכוח הנותן, ללמוד לחיות בביטחון שלם במשפיע השפע. ה”נעם אלימלך” אומר שעצם השאלה, הספק והחשש, פוגמים בצינורות השפע. האדם במחשבתו פוגם בעולמות העליונים. חוסר הביטחון והפחד הקיומי מרחיקים את השפע ממנו ואף יוצרים חיסרון גדול יותר. ה”נעם אלימלך” מסביר שאז “צריך השם יתברך ברוך הוא, לצוות מחדש השפע, שתלך כמו מתחילת הבריאה”. כביכול, הבורא צריך לתקן את הפגם שאנחנו יצרנו, לפתוח את הסתימה שאנחנו עשינו. ודבר פשוט הוא כי טבע הטוב להיטיב. “יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק”. המשפיע רוצה להשפיע.

מצוות השמיטה באה ללמדנו שהאדם הרוחני צריך לנטוע בליבו את ההכרה שהעולם הזה מושגח תמיד והשפע מושפע תדיר לכל אחד ואחד. פרנסה באה מהשמיים. כל מה שאנחנו עושים, עובדים ופועלים זה רק בחינת השתדלות. וזה קשור לקללה של אדם הראשון, “בזעת אפיך תאכל לחם”. בכל ראש שנה נקבעת מחדש קצבת הפרנסה השנתית של כל אחד מאתנו. צריך להיזהר שלא לפגום בצינורות ההשפעה על ידי דמיונות של חוסר, על ידי פחדים. כבר אמר איוב, “אשר יגורתי יבוא לי”. הקב”ה זן ומפרנס לכל. האמונה והביטחון הם ששומרים על זרימת השפע האינסופי.

גולשים, תלמידים, חברים, מנויים
עוזרים בהפצת חכמת הקבלה >>