גילוי הרמזים שמעידים על העוצמה והחיבור הרוחני של סוכה כשרה
עשיה רוחנית
המסע הרוחני שהחל בראש חודש אלול מגיע אל פסגה רוחנית בחג הסוכות. “בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי”, ט”ו בתשרי, התורה מורה לנו, “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת” (ויקרא כ”ג). רובנו גדלנו על חוויית הסוכה, ולמרות שזה רחוק מהאמת, רבים מאתנו עדין משייכים את החוויה לעולם הילדים בלבד. אולם חכמת הקבלה מגלה לנו כי זמן זה של סוכות טעון בשפע רוחני אדיר ועל מנת לזכות בו כדאי וחשוב להתעדכן בתוכן הרוחני של מצוות החג. לא כדאי לפספס את ההזדמנות הגדולה הזאת במעגל הזמן הרוחני של השנה. בראש השנה התפללנו ושמענו את קולות השופר, בכיפור צמנו ועמדנו בתפילה, ובבא חג הסוכות אנחנו עוברים לעשייה. לא די הכוונה שבלב. אנחנו נקראים לפעולות מאוד מדויקות שתכליתן למלא את השנה שלנו בשפע של חסדים, ולמלא את הלב שלנו בכוח של אמונה אינסופית. מצות הסוכה היא עיקר גדול בחג ויש בה סודות וטעמים שונים.
הבית שלי לא שלי
אמנם בארץ ישראל מזג האוויר בתקופה זאת הוא מהטובים ביותר, ובכל זאת הסתיו מבשר את בואם של גשמים ראשונים, ובאופן טבעי זה הזמן להתכנס בבתים ולהתכונן אל החורף הממשמש ובא. אולם דווקא בתקופה זאת התורה אומרת לנו, צאו מהבתים שלכם, קחו עמכם את כל הכלים הכי יפים שלכם, תבנו סוכה, תקשטו אותה הכי יפה שאפשר ואז, “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים”. יותר מזה, אל תאכלו אכילת קבע מחוץ לסוכה, ויש שמהדרים גם לא לאכול ולא לשתות בכלל מחוץ למתחם הסוכה – תישנו שם, תלמדו שם, אפילו תטיילו שם – הכל בסוכה.
ישנו סיפור הממחיש היטב את תכלית המעבר מדירת הקבע שלנו אל תוך הסוכה הארעית. שמו וגדולתו של רבי ישראל מראדין, ‘החפץ חיים’, התפשט בכל העולם והגיע גם אל עשיר יהודי גדול שחי אז באמריקה. העשיר רצה מאד להכיר את הרב החשוב שהכול מדברים אודותיו בהערכה ובהערצה. הוא עשה את כל הדרך הארוכה מאמריקה אל מזרח ארופה, אל ביתו של ‘החפץ חיים’. אך כשנכנס סוף סוף אל ביתו של הרב הוא נדהם מהדלות והצניעות בה חי הצדיק. העשיר פנה אליו ואמר: “כבוד הרב, אין זה יאה לאדם כמוך לגור בבית כה דל ופשוט”, ומיד הבטיח, “אני אבנה לך מכספי בית ראוי ויאה לגדול הדור”. כשבת צחוק על פניו השיבו הרב: “אמור לי כיצד אתה גר?”. האורח העשיר השיב בהרחבה אודות ביתו הגדול, הרכוש, המכוניות וכו’ וכו’. או אז שאל אותו הרב: “והיכן אתה מתגורר בביקורך כאן?”. האורח השיב כי הוא מתאכסן באכסניה פלונית. “מה”?, תמה הרב, “אחרי התיאור על ביתך באמריקה כיצד אתה יכול להתגורר במקום עלוב ומוזנח כל כך?”. בפרץ של צחוק ענהו העשיר, “הן תבין כבוד הרב, אני כאן בדרך, והתנאים לא חשובים לי, כי מדובר במשהו קצר וחולף, אבל בביתי הכול שונה”. “כן”, אמר הרב, והצביע כלפי מעלה, “גם אני כאן רק בדרך, אבל בביתי הקבוע הכול שונה”.
סוכות זה הזמן בשנה להפנים שאפילו הבית שלי פה בעולם, הרכוש שצברתי וכל מה שיש לי, אינו באמת שלי ובודאי אינו קבוע. בעולם הזה הכול ארעי, זמני וחולף. כל מה שרכשנו אלה רק דברים שבאים לעזור לנו בעבודת התיקון הרוחנית שלשמה באנו לעולם. הסוכה היא תזכורת לארעיות ולמשמעות האמיתית של הבתים שלנו. מכיוון שהלב הוא כל כך עקשן, צריך לחוות את התובנה הזאת גם במעשה – לקום, לבנות, לטרוח, להתייגע, ולחוות את הטעם המתוק של חיים בתוך הסוכה.
גילוי של אור
המבנה של הסוכה – המידות המדויקות, האור והצל, הדפנות והסכך – הכל יוצר מבנה רוחני קדוש שמיועד לגלות את האור הגדול שמאיר בשבעת ימי החג. כותב השל”ה הקדוש, “ראוי לכל ירא שמיים שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות, אלא בדברי קדושה ולא דברי הבל הבלים. כי מצות סוכה היא קדושה גדולה כידוע לכל חכמי לב”. כמובן חשוב לזכור שהכתוב, “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”, מדבר על סוכות. לכן לא כדאי להקפיד על אף אורח או בני הבית בעניין הקדושה האמורה, רק לזכור את הקדושה ולהשתדל לשמור עליה באהבה.
כרמז גילו לנו חכמים שהשם ‘סוכה’ עולה בגימטרייה תשעים ואחת, בשווה למילים ‘אמן’ ו’מלאך’. גם גילו לנו שהסוכה היא ייחוד של שני שמות קדושים – שם הוי’ה (26) ושם אדנ’י (65) – אשר החיבור ביניהם בגימטרייה ‘סוכה’ (91). שם הוי’ה מייצג את השמים ושם אדנ’י מייצג את הארץ. החיבור של שניהם הוא חיבור של העולם העליון עם העולם הזה, שמיים וארץ, “יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ” (תהילים צ”ו י”א). חיבור רוחני שלם שאנו זוכים להיכנס אל תוכו ממש במשך כל שבעת ימי החג. למעשה, זאת המצווה היחידה שמקיפה את כל כולו של האדם. כמו מקווה רוחני לכל מהותנו. ונראה שאם היינו באמת מבינים את קדושתה של הסוכה לא היינו יוצאים ממנה אפילו לרגע אחד.
תיקון לבהמה שלי
האדם מורכב משני כוחות מנוגדים – נשמה וגוף, רצון להשפיע ורצון לקבל, חציו מלאך וחציו בהמה. העבודה הרוחנית היא לתקן את הרצון לקבל שיהיה על מנת להשפיע. כלומר, להפך את הלב האגואיסטי ללב אלטרואיסטי בעל הרגש זולת, לב שיכול להתחבר לאור הבורא. עבודת התיקון נקראת עבודת המידות. באנו לעולם לתקן את המידות המקולקלות שלנו. חכמים גילו לנו שעצם הישיבה בסוכה נותנת לנו הזדמנות לפעול תיקון גדול לחלק הבהמי שלנו על מנת שנוכל להתחבר בצורה נכונה אל כל האור והטוב שהבורא רוצה להשפיע לנו.
בסיפור של יעקב אבינו החוזר מחרן לארץ כנען כתוב, “וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת” (בראשית ל”ג), ומצאו כאן חכמים רמזים נפלאים. הרבי מרוז’ין אומר ש“בָּיִת” מרמז על שבע המידות הכוללות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות – הכוללות את כל המידות שלנו. ואומר הרבי מרוז’ין שכאשר המידות מתוקנות זה כמו בית לשכינה. כשהלב מתוקן אז אור הנשמה יכול להאיר. יעקב אבינו שהיה במדרגת תיקון זו, בנה לו “בָּיִת”. אבל, “לְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת”. אור החיים הקדוש מפרש שעד לאותו הזמן לא היתה בעולם בחינת רחמנות על בהמות, אלא הן היו עומדות תחת כיפת השמים. יעקב ריחם גם על הבהמות ועשה להם סוכות, וכאן יש רמז גדול להזדמנות הרוחנית של סוכות. יעקב פתח פתח לאנשים שנמצאים במדרגה בהמית עם מידות לא מתוקנות, שיכנסו תחת צל הסוכה, וימצאו תיקון גם הם למידותיהם בצל הקדושה של הסוכה.
תיקון באמונה
כשהזוהר הקדוש מדבר על הישיבה בסוכה הוא מכנה זאת, ישיבה ב“צל האמונה”, ואומר, “כל כמה שיושב בסוכה, אוכל בסוכה וישן בסוכה, ונושם את האוירה הקדושה של הסוכה, מחדיר יותר בקרבו בהירות האמונה עד שתהיה דרך חייו”. הסוכה היא כמו מיכל אויר רוחני שממלא אותנו בחמצן של אמונה לשנה שלמה.
הגנה רוחנית
ביציאת מצרים כתוב, “וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף. וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאד” (שמות י”ב), והמדרש מספר, “היו ישראל מפוזרים בכל ארץ גשן, וכשבאו לסע ולצאת, לשעה קלה נקבצו כולם לרעמסס. על אותה שעה נאמר: “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים” (שמות י”ט). מיד הקיפום ענני כבוד והיו סוככים עליהם. רבי יאשיה אומר: שבעה עננים היו, ארבע לארבע רוחות השמים, אחד מלמעלן ואחד מלמטן, ואחד שהיה מהלך לפניהם ומתקן את הדרך, מסקל את הסלעים ומכה את הנחשים ואת העקרבים, משים את העקוב למישור ואת הרכסים לבקעה, ומכבד ומרבץ לפניהם” (במדבר רבה), ובמקום אחר כתוב, “למה ישראל עושים סוכה? לנסים שעשה להם הקב”ה בשעה שיצאו ממצרים. שהיו ענני כבוד מקיפים אותם ומסוככות עליהם, שנאמר: ‘כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים” (פסיקתא דרב כהנא).
אולם הדת אינה רק ענין של היסטוריה וזיכרון בעלמא. מנהגי ישראל הינם דבר רוחני, חי וקיים בכל דור ודור בנצחיות. כמו שאומר ה”מאור עיניים”, “ידוע כי המצוות זמניות, ובבא הזמן של מצוה נתעורר הדבר שהיה בעת הראשון כשנצטוה המצוה וכו’, ובסוכות אנו מוקפים בחסד אלוקי, וחסד יסובבנו, כמאז ומקדם שהיינו מוקפים בענני הכבוד”. הסוכה עוטפת אותנו בהגנה רוחנית לשנה שלמה, וזה קורה רק בזמן המיוחד הזה בו מתעוררים האורות של אותם ענני כבוד שעטפו את אבותינו בצאתם ממצרים. לכן גם כתוב שמלחמת גוג ומגוג תפרוץ בסוכות וכל מי שישב בסוכה יינצל ממנה. בפנימיות הדברים מלחמה זו היא קודם כל ‘מלחמת הגיגים’, המלחמה על המחשבות והדעות שמתנהלת עכשיו בחיים של כולנו. מלחמה שהנשק היחידי שיכול לעמוד כנגדה הוא נשק האמונה, לחיות “בצל האמונה”, אמונה שלמה.
אושפיזין בנפש
בכל יום לפני שאנחנו נכנסים לסוכה אנו מזמינים את האושפיזין באותו הנוסח שכתוב בסידורים של סוכות. ביום הראשון מזמינים את אברהם אבינו, בשני את יצחק אבינו, שלישי יעקב, רביעי משה, חמישי אהרן הכהן, שישי יוסף הצדיק והאחרון השביעי הוא דוד המלך. בכל יום מגיעים אל הסוכה כל שבעת הרועים, אולם כל יום מיוחס יותר אל האחד המיוחד של אותו היום. כמובן שמדובר בעניין רוחני, ובכל זאת היו צדיקים שראו את הרועים בעיניהם ממש.
בפנימיות העניין ידוע שכל רועה ורועה הוא כנגד מידה מסוימת בנפש שלנו. שבעה רועים כנגד שבעת ענני הכבוד וכנגד שבע המידות בנפש. אברהם כנגד החסד, יצחק גבורה, יעקב תפארת, משה נצח, אהרן הוד, יוסף יסוד, ודוד מלכות. בסוכה הכול מתחבר. כל המידות נכללות יחד בתיקון שלם. הכול נכלל בראשון שהוא החסד של אברהם ונחתם באחרון שהוא המלכות של דוד, בחינת האמונה.
הסוכה היא הזדמנות אלוקית להתחבר לכל האור הגדול הזה, לתיקון המידות, להגנה רוחנית וכמובן מעל הכול לאמונה הפשוטה ש’אין עוד מלבדו’ וכל מה שיש פה זה רק כוח אחד, היה הווה ויהיה, והוא במהותו ‘טוב ומיטיב’. ההזדמנות הזאת היא רק לשבעת הימים האמורים ולכן לא נותר אלא לאחל איש לרעהו, שיתקיים בנו, “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”, ושנזכה לחסות בצל האמונה.
בברכת חג סוכות מלא בשמחה ואמונה
גולשים, תלמידים, חברים, מנויים
עוזרים בהפצת חכמת הקבלה >>
מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום הביתה
מוקדש לרפואת הרב מרדכי בן שרה מאשה, אסף בן אביטל פסיה, משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.