* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”

לפעמים האדם הולך לאיבוד. מאבד את הדרך של עצמו. שוכח לשם מה יצא למסע זה או אחר. לפעמים חברה שלמה שוכחת את הדרך. בדיוק בשביל זה יש בלשון הקודש מילה מיוחדת שמטרתה לעורר אותנו מהאבדון והשכחה. בפרשה משה רבנו מתחיל את נאום הפרידה שלו מבני ישראל. נאום ייחודי הנמשך על פני כל ספר דברים. דברי תוכחה על העבר והוראת דרך אל העתיד של החיים בארץ. לאחר שהוא אומר להם, “והנכם היום ככוכבי השמים לרב”, הוא מוסיף, “אֵיכָה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם”. קשה על משה לשאת את בני ישראל לבדו. המילה “אֵיכָה” בגלגוליה השונים חושפת רובד פנימי בעבודה הרוחנית של כל אדם.

כל שנה בשבת שלפני תשעה באב קוראים בהפטרה את התוכחה של הנביא ישעיהו. בין שאר דבריו הוא גם שואל על ירושלים, “אֵיכָה היתה לזונה קריה נאמנה”. שוב השימוש באותה המילה, “אֵיכָה”. רגע לפני השבר הגדול ירושלים הופכת כפרוצה. אנשיה איבדו את קומתם הרוחנית. חומותיה נותרו פרוצות אל מול האויב.

בתשעה באב קוראים את מגילת החורבן. ירמיהו הנביא פותח את המגילה וזועק, “אֵיכָה ישבה בדד העיר רבתי עם, הייתה כאלמנה”. הוא בוכה על ירושלים שעומדת חרובה. ושוב אותה המילה חוזרת. נראה שבכל פעם שהמילה “אֵיכָה” מופיעה, מדובר על שבר רוחני לאומי. אבל המילה הזאת יש לה שורש עתיק יותר, אישי יותר. שורש שמגלה את תוכנה האמיתי.

אחרי שאדם הראשון אכל מעץ הדעת הוא הסתתר בגן עדן. פרשת בראשית מספרת, “ויקרא השם אלקים אל האדם ויאמר לו, אַיֶּכָּה”. אמנם בניקוד שונה. אולם התבוננות קלה מגלה שפה נמצאת נקודת ההתעוררות מתוך השבר. הרי ברור שהקב”ה ידע איפה אדם הראשון נמצא. השאלה הייתה, “אַיֶּכָּה”? איפה אתה? איפה הנשמה שלך? איפה התודעה שלך? איך הגעת לשפל רוחני כזה?

“אַיֶּכָּה” היא שאלה נצחית. היא צריכה להדהד בליבו של כל אדם. ורצוי לשאול אותה כמה רגעים לפני השבר הרוחני הבא. איפה אני אוחז? איפה אני אחוז? השאלות הללו יכולות להיות מקפצה רוחנית להתעוררות האדם. איפה התודעה שלי? האם אני חושב רק על עצמי או שאני חושב גם על הזולת? האם אני בתודעה של אגו או תודעה של נשמה? מה המחשבה שמנחה אותי ברגע זה?

אלה הם ימים גדולים לעם ישראל ולעולם כולו. חשוב שלא נלך לאיבוד במסלולי החיים. הכל מתחיל בתודעה הפנימית של האדם. תיקון האדם, תיקון החברה ותיקון העולם – הכל תלוי אם נחכים להתעורר בזמן, אם השאלה “אַיֶּכָּה” תעורר אותנו או שנחזור שוב ושוב אל ה“אֵיכָה” של מגילת החורבן.

אהבתם? שתפו

מוקדש לרפואת בנימין בן קרן נעמי, יצחק בן בקי, יוסף חיים בן דינה, יצחק בן רינה, תינה חיה בת רוזט, גאלה גלינה בת אירה, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת חריה בת אסתרינה ז”ל ת.נ.צ.ב.ה

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.