די עם הדמיונות

החיים של כל אחד מאתנו מלאים בדמיונות. חלקם טובים וחלקם פחות. כוח הדמיון, כמו שאר כוחות הנפש, ניתן לאדם על מנת שילמד איך להשתמש בו לתועלת תכלית החיים. אנחנו פה כדי להתחבר עם האור האלוקי. התכלית היא לשוב ולהיות אחד בדבקות עם אור הבורא.

אלא שהכוחות בבריאה נוצרו ונעשו זה לעומת זה. כמו שכתוב, “זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים“. בכל דבר יש פוטנציאל חיובי ופוטנציאל שלילי במידה שווה. כוח הדמיון גם הוא יכול להיות מתעתע ולפעול בשני הכיוונים. הכוח החיובי בדמיון הוא בסוד הכתוב, “אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן”. בהקשר זה התואר ‘אדם’ הוא מלשון ‘דמיון’. תפקיד האדם להתעלות ולהידמות במעשיו ופעולותיו למעשיו ופעולותיו של הבורא הטוב והמיטיב. מה הבורא משפיע טוב לנבראיו אף אתה תהיה משפיע וטוב לבריות. זאת הדרך להשוות צורה אל אור הבורא ולהידבק בו. כמו שאומר הנביא, “אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן”. זה הדמיון המרומם.

במהלך השתלשלות הבריאה הטוב והרע התערבבו יחד. מאז חטא עץ הדעת הטוב והרע משמשים יחד בכל דבר בעולם. תפקיד האדם לברר ביניהם. בפרשת ‘פנחס’ משה רבנו מקבל את הציווי לברר את כוח הדמיון. “צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים, וְהִכִּיתֶם אוֹתָם”. יציאה למלחמה על מדין. השם ‘מדין’ מלשון ‘דמיון’. המדיינים מייצגים את כוח הדמיון הרע. בפשט הסיפור הם החטיאו את ישראל על ידי שהכניסו בהם מחשבות זרות של תאווה ורצון לקבל לעצמו. בעומק העניין, יש בכל אדם ‘כוח מדמה’. הכוח השלילי שבדמיון. זה שמביא דמיונות לא טובים – דמיונות מחלישים, משתקים, מבודדים – כאלה שמורידים את האדם. כאלה שהופכים אותו להיות ‘אדם’ מלשון ‘אדמה’, עפר, יותר גשמי ופחות רוחני.
רבי נחמן אומר שבדור שלנו שמו של יצר הרע הוא ‘כוח המדמה’. הוא שמכניס לאנשים דמיונות שווא ומתעתע בהם עד שאובדים לגמרי בתוך החומר. לכן, הציווי הנצחי של התורה הוא, “צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים”, תעביר מעליך את הדמיונות שמחשיכים אותך. זו מלחמה רוחנית המתנהלת בכל עת בפנימיות שלך.

אנחנו פה כדי להשתמש בדמיון ככוח מניע לעשיה חיובית וצמיחה. חשוב שכל אחד יתבונן בתמונות הדמיון החולפות בו וילמד להכיר איזו הן הבאות מצד המדיינים שבו, אלו שמורידות את רוחו לעפר, ואותן יכרית ויעקור מליבו, ואיזו הן הבאות מצד הדמיון הטוב הבונה את קומתו הרוחנית ומרומם אותו אל הדבקות באור האלוקי.