ישראל מעל הזמנים ומעל המזלות

עקרונות ויסודות כלליים בהבנת מעגל חודשי השנה באור הקבלה

היכרות מעמיקה עם התנאים הרוחניים הפועלים במעגל החודשים וכיצד הם משפיעים על חיי האדם ומאפשרים לו את העבודה הרוחנית בכל חודש וחודש

כבר אמרו חז”ל, “אין מזל לישראל” (שבת קנו, א; נדרים לב, א), ובכל זאת, אנו רואים התייחסות אל טבע המזלות והחודשים השונים עוד מספרי הקדמונים, כמו ספר היצירה, ועד לכתבי הקודש בני זמננו. רש”י מפרש את דברי הגמרא, “אין מזל לישראל, דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה”. הגמרא גם מתארת שם את הדיאלוג בין אברהם אבינו לקב”ה. אומר אברהם, “הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי” (בראשית ט”ו). עונה לו הקב”ה, “לֹא יִירָשְׁךָ זֶה, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ” (שם). עונה לו אברהם, “ריבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי (המפות האסטרולוגיות, שכן אברהם הכיר היטב את חכמת המזלות) ואיני ראוי להוליד בן” (גמרא שם). התורה אומרת, “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ” (שם). הגמרא מפרשת שאמר לו, “צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל” (שם).

כל אחד מאתנו נולד בחודש מסוים תחת שליטת מזל מסוים, עם מבנה אישיות ותכונות אופי ייחודיות הנובעות מהמזל שלו. אולם תורת הקבלה מלמדת אותנו שהאדם הרוחני לא צריך רק להכיר וללמוד את הטבע שלו, אלא צריך ע”י עבודה רוחנית להתעלות מעל הטבע שלו ומעל המזל שלו ולהגיע לדבקות עם שורשו הרוחני. הזוהר הקדוש מלמד כי “אורייתא, קודשא בריך הוא וישראל חד הם – הקב”ה, התורה וישראל הם דבר אחד. בשורש שלנו, מעל הטבעים השונים, אנחנו דבר אחד, כולנו חלק מאור אינסוף. זה פירוש “אין מזל לישראל”, וש“ישראל מעל המזל”, ומה שרש”י אומר, “דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה”. זכות מלשון הזדככות, שע”י העבודה בתורה ומצוות האדם יכול לזכך את החומר שלו ולהתעלות מעל טבעו ומזלו.

זאת הרוח של סדרת מאמרים זאת. היא באה ללמד אותנו על טבע החודשים והמזלות, לתאר את אופיים הרוחני של כל חודש וחודש על תכונותיו השונות, ולהראות לנו איך ע”י לימוד מעמיק, התבוננות פנימית ופעולה נכונה ניתן לנצל כל תקופה לעליה במדרגות נפש האדם וצמיחה רוחנית אמיתית.

שם הוי’ה: מבנה רוחני של השפעה

בכדי להבין את אופיים הייחודי של חודשי השנה, ראשית צריך להכיר את השפעת שם הוי’ה על כל אחד מהם. שם הוי’ה, השם בן ד’ אותיות, השם המפורש הקדוש מכל, נקרא בתורת הקבלה, שם העצם, משום שהוא העצמות והשורש שמהווה את כל מציאות הבריאה. כנגד אותיות שם הוי’ה עומדים ד’ העולמות, אצילות (י), בריאה (ה), יצירה (ו) ועשייה (ה), וכמו כן תלויות בו עשר הספירות, כתר, חכמה (י), בינה (ה), תפארת (ו) (מורכבת משש ספירות) ומלכות (ה). ספירת הכתר וכן עולם אדם קדמון, הם כנגד קוצה של יוד של שם הוי’ה. כפי שכותב זאת בעל הסולם, “וכל אלו העולמות וכל אשר בהם, נכללים בהשם הקדוש י”ה ו”ה וקוצו של יוד” (הקדמה לספר הזוהר אות מ”א).

ישנם שנים עשר צרופים של שם הוי’ה. בכל חודש מתגלה צרוף עם סדר אותיות שונה. כותב הבני יששכר, “ידוע בי”ב חודשי השנה שולטים י”ב צרופי הוי’ה, והם בגימטרייה שי”ב בגימטרייה חדש (חודש)” (מאמרי חודש ניסן). עוד הוא כותב שם, “ידוע מכתבי האריז”ל אשר בכל חודש צריכין לכוון במוסף (של ראש חודש) בסיום הברכה האמצעית, צרוף הוי’ה השולטת באותו החודש, ובזה פרשנו מה שאמרו חז”ל, מפני מה ישראל מתפללין ואינם נענים מפני שאינם יודעים להתפלל בשם, שנאמר “אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי, יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ” (תהילים צ”א י”ד) עכ”ל, והנה לכאורה אינו מובן, ועל פי הנ”ל יתכן, היינו שאינם יודעים לכוון צרוף השם השולט באותו החודש, ועל פי זה פרשנו במשה “וָאֶתְחַנַּן אֶל הוי’ה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר”(דברים ג’ כ”ג), דקשה מהו הנרצה בעת ההוא דיקא, ומהו הלאמר, ועל פי דברינו הנ”ל יתפרש, ואתחנן אל הוי’ה בעת ההיא, אל צרוף השם הוי’ה השולט בחודש ההוא, והוא הנרצה, לאמר, לדורות שיכוונו בתפלתם צרוף הוי’ה השולט מדי חודש בחדשו ויהיו נענים בתפלתם” (שם). משה רבנו ידע להתפלל עם שם הוי’ה של אותו החודש וקיבל ציווי לאמר את זה, לגלות את הסוד הזה, לבני ישראל.

הצרופים השונים מעידים על דרך השפעת השפע בכל חודש. תורת הקבלה מלמדת שהאותיות בלשון הקודש הן הכלים לקבלת האור. ממש כפי שאות רדיו זהו התדר שבו אנו קולטים את שידור הרדיו, כך כל אות ואות הינה תדר מסוים דרכו אנו מתחברים לאור הבורא. האותיות י’ ו-ו’ של שם השם הן אותיות זכריות המעידות על השפעה והתפשטות של אור. דהיינו, מצב של חסד. לעומת זאת, האות ה’ הכפולה של שם השם היא אות נקבית המעידה על כלי ריק מאור. דהיינו, מצב של חסרון ודין. לפי סדר ההופעה של האותיות של החודש ניתן להכיר מתי זהו זמן של חסד ומתי של דין. צרוף הוי’ה כסדרו, י’ה’ו’ה, הוא הצרוף של חודש ניסן שהוא זמן של חסד. לעומת זאת, צרוף הוי’ה למפרע, ה’ו’ה’י הוא הצרוף של חודש תמוז שהוא זמן של דין. לכן מופיעה בו האות ה’ ראשונה, שכאמור מעידה על גילוי החסרון לפני התפשטות האור. כך ניתן להכיר ולדעת תחת אלו תנאים וחוקים רוחניים אנו פועלים בכל חודש.

כל צרוף משנים עשר הצרופים יוצא מראשי תיבות או סופי תיבות של פסוק מהכתובים. כך למשל שם הוי’ה של חודש ניסן יוצא מראשי התיבות של הפסוק “יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ” (תהילים צ”ו י”א), המרמז על עבודת השמחה של חודש ניסן. להבדיל, שם הוי’ה של חודש תמוז יוצא מסופי התיבות של הפסוק “זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי” (אסתר ה’ י”ג) שאמר המן על חסרונו הגדול שמרדכי אינו משתחווה לו, וזה מרמז על מצב הדין הקשה של חודש תמוז. כך על ידי לימוד הפסוק של החודש ניתן להכיר עוד מהתכונות שיפעלו עלינו בחודש הזה, והדברים עמוקים מאוד.

אות לכל חודש

בספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו, ויש אומרים לרבי עקיבא, מפורש סוד האותיות במעשה הבריאה. אותיות לשון הקודש הן אבני הבנין של המציאות וע”י צירופיהם השונים נבנים צינורות שונים לקבלת השפע. מוסבר שם שישנן י”ב אותיות פשוטות: הו”ז חט”י לנ”ס עצ”ק, אשר עימן יסד הבורא שנים עשר תכונות בנפש, שיחה, הרהור, הילוך, ראיה, שמיעה, מעשה, תשמיש, ריח, שינה, רוגז, לעיטה, שחוק, ולכל אחת מהן קשר כתר וצר בהן את חלקי הבריאה השונים, י”ב חודשים, י”ב מזלות, י”ב מנהיגים בנפש, זכר ונקבה. כתוב שלקח והמליך את כל אחת מהאותיות הפשוטות, יסדן, חקקן, חצבן, צרפן, שקלן והמירן, וצר בהן את י”ב המרכיבים של הבריאה. לדוגמא, כתוב על חודש ניסן, “המליך אות ה’ בשיחה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם טלה בעולם וניסן בשנה ורגל ימין בנפש זכר ונקבה” (ספר יצירה פ”ה). ע”י לימוד האות של כל חודש ניתן לקבל כלים נוספים להתפתחות אישית.

כח התחדשות

עם ישראל משול ללבנה. ממש כפי שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך קיימת בנו יכולת ההתחדשות. למעשה, בכל יום, ובכל עת יש התחדשות בבריאה כולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, “המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית”. שורש המלה חודש משמעותו התחדשות. כל חודש מביא עמו אור חדש לבריאה. מסגרת קדושת זמן ייחודית המשמשת עבורנו כמדרגה להתפתחות רוחנית. כל חודש מסוגל לצמיחה בתחומים המיועדים לו, פועלים בו כוחות שונים, ומתגלים כלים ייחודיים לעבודת האדם.

שפת אמת, האדמו”ר מגור, כותב, “בני ישראל מונים ללבנה, כי בראש השנה מתחדשת כל השנה, אבל לבני ישראל ניתנת התחדשות בכל חודש כדי שלא יהיו נטבעים בטבע ורגילות, כי אחרי יותר משלושים יום בא לרגילות. ולכן ניתן לבני ישראל התחדשות בכל חודש, שיהיו נגאלים מן הטבע, וכל חודש מתחדש הנהגה וסדר מיוחד, ובאמת אין בני עולם הזה יכולים לקבל התחדשות, כמו שכתוב, אין כל חדש תחת השמש, אבל בני ישראל שהם בני עולם הבא, יכולים לקבל התחדשות, כמו שכתוב, החודש הזה לכם… ובימים שלמעלה מהשמש שם יש התחדשות. והקב”ה בטובו מחדש בכל יום הארה מימים ימימה, והאדם צריך לשמור ולהשתוקק לקבל הארה מזה ההתחדשות” (שפת אמת).

תורת הקבלה מלמדת שעיקר יכולת ההתחדשות מצויה כבר בשורש של כל חודש, דהיינו בראש חודש. השינוי שנפעל בשורש ישפיע על כל הענף. לכן, בכל חודש חשוב להתמקד בלימוד הזה כבר מיום הראש חודש ולכוון שם על כל הזקוק לשינוי והתחדשות, לפני שהדברים יוצאים מהכח אל הפועל. בתורת הקבלה זה נקרא למתק את הדינים בשורשם. במילים פשוטות יותר, מאוד חשוב באיזה ‘ראש’ האדם נמצא בראש של כל חודש. התודעה שלנו בראש חודש משפיעה על הצלחת העבודה של כל ימות החודש. מה שנמצא בראש משפיע על הגוף כולו. ראש חודש הוא עת רצון לשינוי שורשי גדול והלימוד הזה מקנה לנו את הדעת והאמצעים בעזרתם נוכל לנצל את רגעי ההתחדשות הללו ולהטות את מציאות חיינו לטובה.

כמו כן, הלימוד הזה חשוב ממש כמו לימוד תמרורי התנועה עבור מי שרוצה להיות נהג טוב. הרי לא נדמיין אדם נוהג ברכב ללא ידיעת התמרורים והחוקים הפועלים במציאות הכביש. זה יהיה ממש פיקוח נפש ומעשה שלא יעלה על הדעת. לכן, חכמי הקבלה לימדו אותנו את חוקי החיים, תנאי הזמנים השונים, התמרורים שבדרך. כלים מעשיים שבאמצעותם נוכל לעשות את עבודתנו הרוחנית ביתר דיוק ובהירות, ובסיעתא דשמיא, גם ביתר הצלחה.

גולשים, תלמידים, חברים, מנויים
לתמיכה בפעילות זיכוי הרבים שלנו –
כל תרומה תתקבל בברכה >>

אהבתם? שתפו

מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום הביתה
מוקדש לרפואת משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת אורי אלכסנדר בן גבריאל ז”ל, רויטל בת חביבה ז”ל ת.נ.צ.ב.ה

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.