ישנה תופעה אנושית שבהחלט שווה התייחסות ולימוד. כולנו מכירים את המצב בו אדם קורא כמה דפים בספר ואז בבת אחת מתעורר ומבין שבעצם הוא לא היה שם. הוא לא ממש ראה את המילים, רק בהה, ללא חיבור עם תוכן הדברים. ממש ככה זה עשוי לקרות גם במציאות החיים שלנו. מציאות שלמה יכולה לעבור אל מול עיינינו ואנחנו נראה רק חלק קטן שלה או שלא נראה אותה בכלל.
חכמים מגלים שכאשר העובר נמצא ברחם אימו, נר דולק על ראשו, ויש איתו מלאך שמראה לו מסוף העולם ועד סופו, מלמד אותו את כל נסתרות התורה. היכולת הזאת לראות כל כך עמוק נשארת איתנו גם אחרי הלידה. אלא שהיא נמצאת בכוח ולא בפועל. כחלק מהצמיחה הרוחנית אנחנו אמורים לגלות מחדש את כוח הראיה האינסופי הזה או במילים אחרות, עלינו לפתח את חוש הראיה הרוחנית מחדש.
בשביל זה באות המילים העוצמתיות של משה רבנו בתחילת הפרשה, “רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם, בְּרָכָה וּקְלָלָה”. משה מאציל לנו את הכוח לראות. מזכיר לנו שהעיניים שלנו רואות מסוף העולם ועד סופו – מסוגלות להבחין בין הברכה והקללה המעורבבות בכל דבר בעולם. אלא שבשביל זה אנחנו צריכים לשמור עליהן. להביט ולראות את מה שמותר ולעצום את העיניים אל מה שאסור. לשמור עליהן נקיות. כשהכלים נקיים אז האור יכול להתגלות בחיים שלנו.
כל הבריאה נעשתה בראיה, “וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד”. חכמת הקבלה מלמדת שהמושג ‘ראיה’ מקושר לספירת החכמה. ראיה היא התפשטות של אור החכמה. וזה גם מה שרבי נחמן אומר שצריך “להסתכל בשכל שיש בכל דבר”. כשאדם מתבונן בשכל שיש בתוך הקללה אז הקללה עצמה מתגלה כברכה. כי בפנימיות הכל ברכה. צריך רק לדעת איך לראות את זה.
ראיה רוחנית זה לאו דווקא האפשרות לראות מלאכים והילות. את זה נשאיר לבעלי הדמיונות. ראיה רוחנית היא להתבונן במציאות מתוך הרצון להשפיע ולהיטיב – לראות מה הבורא רוצה שנעשה בכל רגע נתון, לראות את מצוקות הזולת, לראות מעבר למילים של המציאות, אל פנימיות הדברים. ראיה רוחנית זה להיות מסוגל לראות מעבר לגבולות האגו שלי, מתוך הרגש הזולת, לראות אחדות במקומות של פירוד. זאת הברכה האמיתית.
מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום הביתה
מוקדש לרפואת משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת אורי אלכסנדר בן גבריאל ז”ל, רויטל בת חביבה ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.