אפשר לומר שהחברה שלנו מתחלקת לכאלה שמתנהגים כמו תרנגולים ולכאלה שמתנהגים כמו עטלפים. העניין הזה מזכיר מעט את המשל הידוע על הצרצר והנמלה. כל הקיץ הצרצר צירצר מנגינות עליזות והנמלה הטרחנית עסקה באגירת מזון לחורף. כשנגמר הקיץ וחלף הסתו, הנמלה הייתה מצוידת היטב. לעומתה, הצרצר נשאר ללא צידה לחורף הקר. מוסר פשוט. האדם הוא בעל בחירה. חשוב שיתבונן במציאות המשתנה ויכלכל את צעדיו. הוא יכול לבחור להיות צרצר מתהולל או נמלה חרוצה. יכול להיות עטלף או תרנגול. אבל קודם חשוב להבין מי הם התרנגולים ומי הם העטלפים שבקרבנו.

כל חכמי הדור אומרים לנו שאנחנו בסוף הגלות. בסיום תיקון עולם של ששת אלפים שנה. ממש בפתחה של הגאולה האחרונה. האור הגדול כבר מפציע. יום השם הגדול קרוב מתמיד. היום בו ידעו ויכירו כולם במציאותה של ההשגחה הטובה והמיטיבה של בורא עולם על כל מעשיו. בכל מקום כבר שומעים דיבורים על משיח. בטח ככה גם היה במצרים בעשרת החודשים בהם ניחתו עשר המכות שהביאו ליציאת בני ישראל משם. גם אז דיברו על משה רבנו הגואל ועל בואה של הקרוב של הגאולה. גם שם בטח היה בלבול גדול של אור וחושך המשמשים ביחד. ככה זה תמיד לפני עלות השחר. אפשר להתבלבל בקלות ולחשוב שהמציאות רק הולכת ומחשיכה. בעוד המציאות האמתית היא ההפך הגמור.

הנקודה היא שהאופן בו נקבל את האור הגדול תלוי בעיקר בכלים שנכין עבורו כאן ועכשיו. זה לא מספיק רק לחכות לגאולה ולצעוק משיח. נדרשת מאתנו עבודת הכנה. הנביא עמוס אומר, “הוי המתאווים את יום השם, למה זה לכם יום השם, הוא חושך ולא אור”. יש שרוצים משיח ועבורם זה אכן יהיה אור גדול. ויש שעבורם משיח יהיה דווקא חושך ממש. הגמרא מסבירה את העניין, “משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור, אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה שאורה שלי היא. ואתה? למה לך אורה?”. יש אנשים בבחינת תרנגולים. יש להם עיניים המוכנות לראות את הזריחה. יש להם כלים מתאימים כדי ליהנות מהאור הרוחני העצום. אבל יש גם עטלפים. כאלה שהאור רק מכאיב להם בעיניים ונתפס אצלם כחושך גמור.

קבלת האור של משיח תלויה במצב התודעה של האדם. הגלות נקראת לילה. הגאולה נקראת יום. הלילה הוא הזמן להיות חרוץ כמו הנמלה וללמוד את חכמת הפנימיות, להכיר את השפה של משיח, לעסוק בתיקון המידות ובחסדים עם הזולת, להתחזק בדרכי האמונה. יש לנו בחירה חופשית והיא פועלת רק עכשיו בטרם יפציע האור. הגמרא אומרת, “לעתיד לבא, הקב”ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר, רשעים נידונים בה וצדיקים מתרפאים בה”. חשוב להבין שלעתיד לבא, האור הגנוז יאיר לצדיקים, אבל למי שיישאר בתודעה מצומצמת של מצרים זה יהיה חושך גדול. אותה חמה, אלה ישרפו מאורה ואלה יתרפאו ממנה. כמובן שחשוב לזכור שמדובר קודם כל על חלקים שונים בפנימיות האדם. החלקים של העטלף, העסוקים ברצון לקבל האגואיסטי, להם האור יכאיב. החלקים של התרנגול שעסקו בהכנת הכלי המתאים של השפעה ונתינה, להם יהיה נועם גדול יותר ממה שאפשר לתפוס.

אנו בתחילתו של חודש שבט, חודש של שינויים גדולים, חודש של צמיחה בטבע וצמיחה באדם. זה זמן מצוין לגדול ולצמוח, להתחבר לעץ החיים ולהכין את הכלי שלנו לאור המופלא של הגאולה השלמה.

אהבתם? שתפו

מוקדש לרפואת יוסף חיים בן דינה בתוך שאר חולי עמו ישראל

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.