כל חכמי הדור אומרים לנו שאנחנו בסוף הגלות. בסיום תיקון עולם של ששת אלפים שנה. ממש בפתחה של הגאולה האחרונה. האור הגדול כבר מפציע. יום השם קרוב מתמיד. היום בו ידעו ויכירו כולם במציאותה של ההשגחה הטובה והמיטיבה של בורא עולם על כל מעשיו. בכל מקום כבר שומעים דיבורים על משיח. בטח ככה גם היה במצרים בזמן שניחתו עליה עשרת המכות. במהלך התקופה שקדמה ליציאת בני ישראל משם. גם אז דיברו על משה רבנו הגואל ועל בואה הקרוב של הגאולה. גם שם בטח היה בלבול גדול של אור וחושך המשמשים ביחד. ככה זה תמיד לפני עלות השחר. אפשר להתבלבל בקלות ולחשוב שהמציאות רק הולכת ומחשיכה. בעוד המציאות האמתית היא ההפך הגמור. אור גדול מתגלה דווקא בשיא החושך. אור גדול מתגלה עכשיו.
אולם נראה שהחברה האנושית מתחלקת יותר ויותר לשתי קבוצות של אנשים. קבוצה אחת היא אלה שמתנהגים כמו תרנגולים והשנייה היא אלה שמתנהגים כמו עטלפים. במבט ראשון החלוקה הזאת מזכירה מעט את המשל הידוע על הצרצר והנמלה. כל הקיץ הנמלה הטרחנית עסקה באגירת מזון לחורף. בעוד הצרצר הנהנתן חגג וניגן מנגינות עליזות. כשנגמר הקיץ הנמלה כבר הייתה מצוידת היטב לבאות. בעוד הצרצר נתפס לא מוכן לקראת בואו של החורף הקר. מובן שהצרצר והנמלה פועלים מכורך האינסטינקט הטבעי שלהם. אולם לעומתם האדם הוא בעל כוח התבוננות וכוח בחירה. הוא מודע לטבע השינויים של העולם. יש לו את היכולת להתבונן במציאות המשתנה ולכלכל את צעדיו. הוא יכול לבחור להיות צרצר מתהולל או נמלה חרוצה, עטלף או תרנגול.
האמת היא שזה לא מספיק רק לחכות לגאולה ולצעוק משיח. נדרשת מאתנו עבודת הכנה כאן ועכשיו. עיקר אופן הגילוי של האור תלויה בעשיית הכלים הנכונים עבורו. הנביא עמוס אומר, “הוי המתאווים את יום השם, למה זה לכם יום השם, הוא חושך ולא אור”. ישנם שמחכים ומתכוננים למשיח והם יזכו ליהנות מאורו. לעומתם ישנם שעבורם האור הגדול יהיה בבחינת חושך ממש. הגמרא מסבירה את העניין, “משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור, אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה שאורה שלי היא. ואתה? למה לך אורה?”. יש אנשים בבחינת תרנגולים. יש להם עיניים המוכנות לראות את הזריחה. יש להם כלים מתאימים כדי ליהנות מהאור הרוחני העצום. אבל ישנם גם אלה שבבחינת עטלפים. כאלה שהאור רק מכאיב להם בעיניים ונתפס אצלם כחושך גמור.
קבלת האור של משיח תלויה במצב התודעה של האדם. הגלות נקראת לילה. הגאולה נקראת יום. הלילה הוא הזמן להיות חרוץ כמו הנמלה וללמוד את חכמת הפנימיות, להכיר את השפה של משיח, לעסוק בתיקון המידות ובחסדים עם הזולת, להתחזק בדרכי האמונה. יש לנו בחירה חופשית והיא פועלת רק עכשיו בטרם יפציע האור בשלמותו. הגמרא אומרת, “לעתיד לבא, הקב”ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר, רשעים נידונים בה וצדיקים מתרפאים בה”. חשוב להבין שלעתיד לבא, האור הגנוז יאיר לצדיקים, אבל למי שיישאר בתודעה מצומצמת של מצרים זה יהיה חושך גדול. אותה חמה, אלה ישרפו מאורה ואלה יתרפאו ממנה.
חכמי הקבלה אמרו שהעולם הוא אדם גדול והאדם הוא עולם קטן. כל חלקי הבריאה קיימים בפנימיות האדם. לכן גם במשל העטלף והתרנגול חשוב לזכור שמדובר קודם כל על חלקים שונים בפנימיות האדם. החלקים של העטלף, העסוקים ברצון לקבל האגואיסטי, להם האור יכאיב. החלקים של התרנגול שעסקו בהכנת הכלי המתאים של השפעה ונתינה לזולת, של אחדות ואהבת ישראל, להם יהיה נועם גדול יותר ממה שאפשר לתפוס. אנו בתחילתו של חודש שבט, חודש של תמורות ושינויים גדולים, חודש של צמיחה בטבע וצמיחה באדם. זה זמן מצוין לגדול ולצמוח, להתחבר לעץ החיים ולהכין את הכלי שלנו לאור המופלא של הגאולה השלמה.
מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום
מוקדש לרפואת משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת אורי אלכסנדר בן גבריאל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.