* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות” פרשת קדושים

יש אנשים שהמילה ‘קדושה’ נוגעת בליבם בנעימות מתוקה. יש אחרים שהמילה ‘קדושה’ מעוררת בהם דחיה. ואולי יש גם כאלה שהמילה הטעונה הזאת משאירה אותם אדישים. מעטים מבינים את סוד הקדושה באמת. לא בשמיים היא. גם לא מעבר לים. למרבה ההפתעה גילוי הקדושה הוא דווקא בשיא הארציות, בין אדם לחברו.

הפרשה מפנה זרקור ענק אל נקודת הקדושה. “קדושים תהיו”. היא מלאה בהמון מצוות, כללי התנהגות בין אדם למקום, בין אדם לחברו. הכל כדי להכשיר את האדם להיות כלי אל אור הקדושה. הרשימה ארוכה. אפשר ללכת לאיבוד. אנחנו דור שאוהב את תמצית הדברים. תן לנו את זה במשפט אחד מסכם. איך אני הופך להיות קדוש?! ממש כמו אותו גר שבא לפני הלל הזקן וביקש, “למדני את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת”. לא היה לו זמן. היה חייב לרוץ לביזנס. אמר לו הלל, “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך”. זאת כל התורה כולה. ועכשיו תתחיל עם הרגל האחת הזאת ללמוד איך ללכת נכון בעולם הזה.

תכלית המצוות היא לסייע לאדם לזכך את החומריות שלו, את הכוח של הגוף. אור הקדושה לא מאיר במקומות עבים וגסים של רצון לקבל לעצמו. כלומר, הנשמה לא יכולה להאיר בטבע האגואיסטי המולד שלנו. עבודת המצוות מחנכת אותנו איך להפוך את הטבע הזה לאלטרואיסטי.

בפרשה רשימה גדושה של מצוות ובתוכן בולטת מצות ‘לא תעשה’ אחת. מצוה שמאתגרת את הדור שלנו במיוחד. הכתוב אומר, “וכתובת קעקע לא תתנו בכם”. זה לא משהו אישי נגד מישהו. בדור הזה הדבר באמת הפך למקובל ונורמטיבי. ובאמת, על פניו, אדם יכול לומר, “מה הבעיה?! גופי ברשותי! אני רשאי לעשות בו כרצוני”. פשוט הדבר.

קעקוע הוא ללא ספק אמירה מאוד חזקה. אדם מנציח רגע בזמן, שם של מישהו יקר, ציור שטעון רגשית עבורו או כל דבר אחר. הוא מנציח אותו על הגוף לכל החיים. ובמודע או שלא במודע הוא אומר “הדבר הכי נצחי שאני מכיר זה הגוף שלי”. ניתן להתבונן ולראות איך הלך רוח כזה מביא ליתר הזדהות עם תודעת הגוף. הוא מחזק את תחושת הישות העצמית, האגו. אפשר בהחלט שזוהי אחת הסיבות שהתורה פשוט מרחיקה אותנו מזה.

למעשה, כל 613 הציוויים השונים הם בעלי תכלית אחת. 365 מצוות ‘לא תעשה’ מרחיקות אותנו מכל הדברים שמחזקים את האגואיזם. 248 מצוות ‘עשה’ מעודדות אותנו לעשות מעשים שמצמצמים את האגו ומעצימים את נקודת הנשמה שבפנים, את הרצון להשפיע טוב.

הזרקור בפרשה גולש מעניין קדושה אחת לשני ולשלישי עד שנעצר על המצווה הגדולה והמיוחדת – “ואהבת לרעך כמוך אני השם”. לא סתם רבי עקיבא אומר, “ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה”. כלל שכולל את כל הפרטים, את כל שאר המצוות. אדם יכול לעסוק במלא מצוות ולהישאר רחוק מהקדושה. קדושה פרושה להיבדל מהאגואיזם העולמי ולהיות משפיע לסביבתו, משפיע נחת רוח ליוצרו. אדם עלול להונות את עצמו שהוא כבר קדוש. אבל הסביבה שלו תוכיח את האמת. כמו שאמר פעם זמר אחד, “אתה יכול לרמות חלק מהאנשים לפעמים, אבל אתה לא יכול לרמות את כל האנשים תמיד”. הסביבה לא רק מספקת לך אינספור דרכים והזדמנויות להשפיע, אלא שהיחסים שלך עם הסביבה הם גם המראה הטובה ביותר למידת הקדושה שלך.

“ואהבת לרעך כמוך אני השם” זאת למעשה המצווה הכוללת את הכל – אני מקבל לעצמי רק את ההכרח הקיומי שלי, [ואצל כל אחד המידות הן שונות ומשתנות], ומעל הכל, אני פועל כל הזמן בעל מנת להשפיע טוב לסביבתי. בעל הסולם מכנה את צורת העבודה הזאת, “להשפיע על מנת להשפיע”. זוהי קדושה אמיתית.

ה”בעל שם טוב” נותן לנו עצה טובה בדרך של השפעה לזולת. הוא אומר, “כמו שעל עצמו מוצא תמיד זכות, כך ימצא זכות וחסד על כל ישראל, כי הצד השווה שבהם שכולם צדיקים, כולם טהורים, כולם ראויים לכל הברכות”. או כמו שכתוב, “קדושים תהיו כי קדוש אני”.

אהבתם? שתפו

מוקדש לרפואת יוסף חיים בן דינה, תינה חיה בת רוזט, גאלה גלינה בת אירה, רות בת זוהרה, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במרכז מודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד. דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.