הבוקר בחדשות הייתה כתבה קצרה על בקשות חריגות שהוגשו לרשות האוכלוסין בישראל. אדם אחד ביקש לשנות את שמו באופן רשמי ומעוניין שיקראו לו מעכשיו ‘ארנב’. אדם אחר רצה להיקרא על שם הכלב שלו. אלה אמנם מקרים חריגים, אולם הם חלק מתופעת נתינת שמות “מקוריים” שהפכה לנפוצה ביותר בדור שלנו. שמות רבותיי שמות. מאוד חשוב לעצור רגע ולהתבונן בנושא טעון זה. כמובן שגם כאן חכמת הקבלה יכולה לסייע לנו לראות תמונה רחבה יותר. ויש לנו גם מסורת קדושה מדורי דורות לגבי נתינת שמות. הפרשה פותחת במילים “ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה” ומיד מונה אותם בשמותיהם. אחד הדברים המופלאים בסיפור שלנו זה שבכל המאתיים ועשר שנה של גלות מצרים שמרו בני ישראל על שמותיהם המקוריים. יעקב לא הפך לג’ק ויוסף לא הפך לג’ו. הם שמרו על המבנה הגנטי של השמות ונשארו מחוברים אל האור הצפון בשמות הללו.

שמו של אדם הוא כמו כרטיס הביקור הרוחני שלו בעולם הזה. כשנותנים שם לאדם יש בו משמעות של תפקיד והוא מבטא את התוכן של הנשמה של אותו אדם. השם זה הלבוש, הבסיס הראשוני, שנותן לאדם את הכוח לעשות את התפקיד שלו. בכל שם יש מספר משמעויות ויש בחירה חופשית איזו משמעות יוציא האדם מהכוח אל הפועל. הנה חווה קראה לבן הבכור שלה קין, ואמרה, “קניתי איש את השם”. איזה שם יפה. אלא שהזוהר הקדוש אומר שעל ידי מעשיו הפך קין את השם שלו לקן של טומאה. אז ברור שבשורה תחתונה האדם הוא זה שעושה את השם. אבל למה להסתבך?! מלכתחילה רצוי לתת שם חזק וטוב.

חכמת הקבלה מגלה כי כל הבריאה מורכבת מאותיות. זה לא מדע בדיוני. זאת מציאות רוחנית. בספר היצירה כתוב שהאותיות הן אבני הבניין של המציאות. האותיות הן הכלים לאור הבורא. לכן הכל תלוי בצרופים שאנחנו עושים עם האותיות בחיינו. ספר היצירה מלמד שאנחנו עלולים להפוך כל ‘ענג’ ל’נגע’. אלה מילים הבנויות מאותן אותיות רק בסדר שונה. אפשר גם לתקן כל ‘פשע’ שיהפוך ל’שפע’, ו’צרה’ יכולה להיות ‘צהר’ אל המציאות הבאה שלנו. הכל תלוי בתודעה של האדם ובמעשיו, האם הוא מתנהג בצורה אגואיסטית או אלטרואיסטית, איזה כלי הוא מכין לאור. כך ממש, הורים זוכים לתת לילדיהם את הכלי הכי חשוב. הם אלו שזוכים לתת את צרוף האותיות הנכון לנשמה החדשה שבאה לעשות את התיקון שלה בעולם.

אנחנו בסוף הגלות הארוכה וממש בפתחה של הגאולה. באור התקופה המיוחדת מובן ש”מקוריות” היא דבר חשוב. אבל יחד עם זאת לא כדאי רק בשביל להיות מקוריים לתת שמות משונים של חיות טמאות, מפורסמים מאומות העולם או סתם שמות חסרי משמעות וחוזק רוחני. חכמים ממליצים לדבוק בשמות שורשיים, בכלים שהוכיחו את עצמם במהלך הדורות ככלים ראויים לאור.

עוד נקודה חשובה היא לגבי שינוי שמו של אדם. התופעה עתיקה כאורך ימי האומה הישראלית. הקב”ה שינה שמו של אברם לאברהם ושמה של שרי לשרה. האבא ואימא של כולנו עברו שינוי שם וזכו כתוצאה מכך להתברך בפרי בטן. יחד עם זאת חשוב להיות מאוד זהירים בעניין זה. מעטים החכמים שבאמת יודעים את הסודות והרזים של האותיות והשמות. חכמים שיכולים לדעת האם להחליף שם או רק להוסיף משהו לשם קיים. שמות משנים או מוסיפים רק במקרים מאוד מסוימים. זה לא כמו להחליף בגד. זה עמוק ושורשי מאוד. אז בואו לא ניתן לאופנות הזמן לעשות בנו שמות. “ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה”. גם היום כשקליפת מצרים מהדקת את אחיזתה על נפשות ישראל, ראוי לנו לדבוק בדרך אבותינו ולתת שמות טובים לילדנו.

גולשים, תלמידים, חברים, מנויים
עוזרים בהפצת חכמת הקבלה >>

 

 

 

אהבתם? שתפו

מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום הביתה
מוקדש לרפואת הרב מרדכי בן שרה מאשה, אסף בן אביטל פסיה, עזריאל יצחק בן לאה, איתן בן נעמי, משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.