שפע הופך לקרח

* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”

השפע האלוקי הוא כמו מים. טבעו לזרום ולהתפשט לכל מקום. זהו כוח של חסד אינסופי. הבעיה מתחילה כאשר לפעמים נדמה שזרימת השפע נעצרת. ממש כפי שלעיתים זרימת המים נפסקת. למשל במקום קר המים עשויים להפוך לקרח. הם משנים מצב צבירה ותנועתם נעצרת. במקום להתפשט הם מתכווצים. באותו אופן ישנם מצבים בהם השפע שהאדם משתוקק אליו פשוט לא מופיע, מסתלק, קופא במרומים ולא מתיישב בכלי שמחכה לו. חכמת הקבלה מגלה לנו בשפה פשוטה מהו הגורם לקיפאון הזה, מה מונע את זרימת השפע בחיינו.

העולם מיוסד על מבנה המשכת שפע בדרך של ג’ קוים – ימין, שמאל ואמצע – חסד, גבורה ורחמים. השמאל הוא הרצון לקבל והשימוש בו לבדו נקרא ‘המשכת אורות ממעלה למטה’. הזוהר מלמד שהשמאל חייב להיכלל בימין, בחסד, בנתינה – רצון להשפיע. השילוב הנכון בין השמאל והימין מוליד את הקו האמצעי – הנהגת הרחמים, האמת והשלום. מי שמגביר את השליטה של השמאל על הימין, מגביר את התנועה של הרצון לקבל לעצמו, מושך תענוג בצורה אגואיסטית, ללא השפעה לזולת – האורות שהוא מושך פשוט יסתלקו מהכלים שלו. אלה הם חוקי הבריאה.

בפרשה מסופר על קֹרח. הוא היה משבט לוי, שהוא מטבעו הרוחני בקו שמאל. כהן – ימין, לוי – שמאל וישראל – אמצע. בכל אופן קֹרח עורר את הרצון הגדול לקבל לעצמו והוציא את כל המערכת הרוחנית מאיזון. בכך הוא גרם ל”קצר רוחני” שהתוצאה שלו הייתה הרת אסון. קֹרח היה האיש הכי עשיר בעם ישראל. הייתה לו גם חכמה וגם מעמד וכבוד. אבל כל זה לא הספיק לו. הוא רצה לשמש גם בתפקיד אהרון ככהן גדול. הוא קינא באהרון ומשה. הוא עורר מחלוקת וחמד את מה שלא שלו.

רצון למשוך אור בצורה כזאת הוא הגורם לקיפאון והסתלקות השפע. ברמז השם ‘קֹרח’ יכול להיקרא כמו המילה ‘קֶרַח’ להורות על התוצאה של השימוש המופרז שלו בקו שמאל. הוא הקפיא את זרימת השפע אליו ואל כל אשר לו. הוא איבד אפילו את מה שהיה שלו מלכתחילה. הארץ פתחה את פיה ובלעה אותו, את כל רכושו ואת כל עדתו. ארץ נקראת ‘ארץ’ כי בסיפור בראשית נאמר עליה שהיא רצתה לעשות את רצון הבורא. כלומר, ‘ארץ’ מלשון ‘רצון’. במקרה של קֹרח, התנהגות הארץ הייתה רק השתקפות של הרצון לקבל ההרסני שלו. הוא יצר חור שחור וכל אנרגיית החיים הסתלקה ממנו ומכל סביבתו.

פעמים רבות האדם רודף אחרי דברים לא שלו, משתוקק להתחבר לשפע מיותר, מפעיל את מערכת הכלים האגואיסטית שלו ורואה רק את עצמו. במקרים כאלה הוא גורם למקור השפע שלו להיכנס למצב קיפאון. חוקי הבריאה אומרים שאי אפשר לקבל אור בכלים אגואיסטים. לכן גם אם הצליח להשיג משהו, אין באותו דבר את הברכה והטעם שאותו באמת חיפש. כל התיקון הוא להתבונן מה באמת אני רוצה/צריך לקבל ומה מכל זה אני יכול לתת/להשפיע. כל תיקון האדם הוא להפוך את הכלים האגואיסטים הטבעיים לכלים מיטיבים ומשפיעים. יש שפע אינסופי והגישה אליו היא רק על ידי פיתוח תודעה של נתינה והרגש הזולת.