הביטוי “עף על עצמו” הפך לחלק מהשפה הישראלית. מדובר על אדם שהגאווה עלתה לו לראש. מישהו שמתהלל ומהלל את עצמו, אישיותו, מעשיו והצלחותיו. מישהו שמרגיש את עצמו מלך העולם ללא קשר למציאות האמיתית. בלשון הסלנג זה גם נקרא שהוא “חש את עצמו”. ומן הסתם, אינו חש אף אחד אחר זולתו. אני ואפסי עוד.

פרעה הוא האב-טיפוס של כל סוגי בני האדם שאי פעם סבלו מתופעת “האגו המנופח”. לפי החסידות פרעה הוא גם תנועה פנימית בנפש של כל אחד מאתנו. כלומר, בפנימיות יש לנו יצר רע כזה שנקרא פרעה. היצר המתגאה ומשכנע את האדם שהוא הכי טוב, צודק ואדיר מעל כולם, שהכל מגיע לו. ככה היה פרעה מלך מצרים וככה הייתה כל מצרים. אימפריה כל כך חזקה שהתחושה שלהם הייתה שהם השליטים הנצחיים על הכל. עשרת המכות באו כדי לפרק את האשליה הזו.

בפרשה הקב”ה אומר אל משה, “ראה נתתיך אלקים לפרעה”. כביכול, אתה תהיה לו לאלקים. המדרש אומר, “פרעה הרשע עשה עצמו אלוה”, שעל זה נאמר בנבואת יחזקאל, “כה אמר השם אלוקים, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו אשר אמר, לי יאורי ואני עשיתיני”. פרעה הכריז שהיאור שלו והוא ברא את עצמו. הוא הגיע לשיא הגאווה. לכן הקב”ה עשה את משה רבנו אלוק לשעתו, כדי שילך אל מי שעשה את עצמו אלוק ויעשה ממנו צחוק על זה שהגביה עצמו כל כך. אבל, הזהיר הקב”ה את משה שהוא בעצמו לא יתבלבל, “כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם”. יש רק אלוק אחד בעולם. כוח אחד המניע את הכל ונמצא מעל הכל.

כולנו חוטאים בחטא הגאווה, מתבלבלים ואומרים, “כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה”. אני הצלחתי, אני עשיתי, הכישרון שלי, הכסף שלי, העוצמה והשלטון שלי. בעבור זה התורה שולחת לנו מסר ברור. תזכור את השם אלוקיך, “כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל”. בתרגום אונקולוס כתוב על הפסוק הזה, “אֲרֵי הוּא יָהֵיב לָךְ עֵיצָא, לְמִקְנֵי נִכְסִין“. אפילו המחשבה איזה נכסים לקנות באה לך מהקב”ה. אל תתבלבל. אל “תעוף על עצמך”. סוף הגאווה להפיל את האדם. תמיד תבוא המכה שתחזיר את האדם לפרופורציות. ואם אחת לא תספיק אז יבואו עשר.

תכלית הבריאה היא להיטיב לנבראיו. לכן סידרה ההשגחה העליונה את הדברים כך שאנחנו נלמד איך לקבל את ההטבה. לב של פרעה הוא לב מלא בגאווה. וכבר אמר הקב”ה על בעל הגאווה, “אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד”. יש שינוי צורה בין האור של הקב”ה לבין הגאווה של הכלי המקבל. החוק הרוחני הוא ששינוי צורה גורם לפירוד. האור שכל כך משתוקק להשפיע חייב להסתלק. ישנן שתי דרכים לקבל את האור. האחת היא להישאר עם פרעה ולקבל מכות עד שהביטוש מהייסורים יתקן את הכלי. השניה היא להפיל את יצר הגאווה מכיסאו הרם ולהכיר מיהו האלוק של האלוהים, הכוח של כל הכוחות. זאת היציאה מעבדות לחירות, היציאת מצרים הפרטית של כל אחד מאתנו.

אהבתם? שתפו

מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום
מוקדש לרפואת משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת אורי אלכסנדר בן גבריאל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.