גלות וגאולת הנפש

המציאות היא שאם אדם סובל מדיכאון אז כמעט בלתי אפשרי עבורו לדמיין מה זה להיות בשמחה. האומה הישראלית נמצאת בגלות כבר כל כך הרבה שנים שקשה לדמיין מהי הגאולה. אבל לפני שמבררים מהי גאולה חשוב וכדאי להתבונן מהי גלות. הרי בפשט העניינים כבר חזרנו לארץ ישראל. כביכול עבור רובנו הגלות הסתיימה. אלא שיש גלות בחיצוניות ויש גלות בפנימיות. חכמים אומרים שהשנייה קשה בהרבה מהראשונה.

הפרשה פותחת את חומש ‘שמות’ שנקרא גם ‘ספר הגלות והגאולה’. בעוד מצרים משעבדים את בני ישראל בעבודת פרך, נולד משה רבנו מושיעם של ישראל. על זה אומרת הגמרא, “אין הקב”ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה”. בעומק גלות מצרים נולד הגואל. בתוך הגולה כבר נמצא זרע הגאולה. ברמז נאמר שכל ההבדל בין ‘גולה’ ל’גאולה’ הוא רק בתוספת של האות א’. האות א’ מרמזת על ‘אלופו של עולם’. ההבדל בין גלות לגאולה הוא במידת הגילוי או ההסתר של האור האלוקי במציאות. חכמת הקבלה מלמדת שהאור תמיד נמצא. הוא ממלא את כל העולמות וסובב את כל העולמות. אין מקום פנוי ממנו. הגלות היא פשוט הסתרה של האור בעולם, וזה שאמרו ‘עולם’ מלשון ‘העלם’. התפקיד של האדם הוא לגלות את האור בכל מקום ורגע בחייו, למצוא את הרפואה למחלת הגלות, למצוא את הגאולה שמסתתרת בתוך הגולה.

חשוב להתבונן שאמנם יש שתי מיני גלויות. בחיצוניות יש את גלות החומר והגוף בין אומות העולם. האיש הישראלי שחי במדינות זרות. בפנימיות יש את גלות הנפש אצל הקליפות והיצר הרע. אדם יכול לחיות בארץ ישראל ונפשו עדיין תקועה בבוץ הגלותי של העולם הזה. חכמת הקבלה מלמדת שבנצחיות כל הסיפור של יציאת בני ישראל ממצרים מדבר בעצם על יציאת הנשמה משבי הקליפה. ‘מצרים’ מלשון ‘מיצר’. הנשמה נמצאת אצל היצר הרע. ‘ר”ע’, רצון עצמי, אגואיזם. זה החומר של מצרים. החומר שמייצר עוד ועוד גלות, עוד ועוד חציצות בינינו לבין האור האלוקי. כמו גם, בינינו לבין זולתנו.

הבעיה היא שהתרגלנו לנוכחות של יצר הרע בקרבנו. התרגלנו לטעם הגלות הרוחנית אצל הקליפות. לכך באה הפרשה ומעוררת אותנו לקום ולצאת ממצרים. להפסיק לראות את העולם דרך מסך הפירוד של האגו. להפסיק את הדיאלוגים הגלותיים עם היצר הרע אצלנו בפנים. לצאת מהשבי אצל פרעה הפנימי שלנו. לזכך את החומר ולמצוא את הדרך אל גאולת הנפש. על הזמן הזה אומר דוד המלך, “קרבה אל נפשי גאלה”. זוהי גאולת הנפש והנשמה מהיצר הרע. וכשזה קורה אז מייד יש גאולה כוללת גם של החומר והגוף משעבוד וגלות האומות. השורש הוא גאולת הנפש והענף הוא גאולת הגוף. זה משפיע על זה. כך זה בפרטי וכך זה בגאולה הכללית של עם ישראל.