* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”
יום העצמאות חלף הלך לו. גם ההפגנות הגדולות מעט שכחו. למרות זאת במקומות רבים בארץ עדיין מתנוססים להם דגלי המדינה. מגני דוד כחול-לבן מתנופפים ברוח. העולם כולו מלא דגלים. מדינות מזוהות על ידי צבעי הדגל שלהן והעיטורים האופייניים לו. יחידות בצבא מוכרות בזכות הדגל המסמל אותן. הדגל הוא חלק מההוויה האנושית לאורך כל דפי ההיסטוריה.
הפרשה נותנת לנו הצצה עמוקה אל שורשו הרוחני של הפריט הזה שמלווה את חיי העולם. לפני כשלושת אלפים שלוש מאות שנה עמדה האומה הישראלית למרגלות הר סיני. זה היה היום החמישים לשחרורם מתחת העבדות לפרעה במצרים. במעמד שלא היה כמוהו לפני כן וגם לא אחריו, קיבלנו יחד את התורה. ברגע אחד נפתחו שבעה רקיעים וכל עם ישראל ראו את המבנה של כל העולמות העליונים עד כיסא הכבוד וכל אשר סביבו. כולם היו עדים למציאות רוחנית נשגבה שאין הדמיון והחושים יכולים להבינה.
המדרש מספר כי ראו צבאות של מלאכים ניצבים בסדר מופתי עם דגליהם הייחודיים. המדרש גם מוסיף כי “כיוון שראו אותן ישראל, שהם עשויים דגלים דגלים, התחילו מתאווים לדגלים”. במבט פנימי יותר, התעורר בבני ישראל רצון עז להשליט למטה בארץ את אותו סדר שמימי שנגלה אליהם למעלה בשמיים.
עצם עניין הדגלים מלמד על הסדר של “איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם”. מציאות בה לכל אחד יש את האות שלו, את התפקיד שלו ואת המשמר הקבוע שלו. הפסוק בשיר השירים אומר, “ודיגלו עלי אהבה“. נתינת הסוד של סדר הדגלים לעם ישראל הייתה גילוי של אהבת הבורא אלינו. בני ישראל ביקשו דגלים והקב”ה נתן להם. כפי שאומר המדרש, אמר הקב”ה למשה, “לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו“. למעשה, במעמד זה השיגו עם ישראל את הסוד של סדר מלאכי השרת והשתמשו בו בכל מסעותיהם במדבר. “כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ“.
כיום, כשדגל מסמל בעיקר סוג של גאווה קבוצתית-לאומית, חשובה עוד יותר ההפנמה של רעיון רוחני זה. דגל מרמז על הסדר הפנימי של הבריאה. למעשה לכל אדם יש דגל, שם, אופי ייחודי וצבע משלו. אבל לא בכדי להיבדל, להפגין, להתריס, להתנכר ולהילחם עם הזולת. אלא על מנת להביא, להיטיב ולהשפיע את הייחודיות שלו לכלל החברה בה הוא חי. רק כשהאדם מבין זאת אז החלק שלו יכול להשתלב בסדר הכללי הגדול. רק אז כל החלקים יכולים להיות מסודרים בתנועה אחת הרמונית, “כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ”. רק אז יכולות להתקיים המילים של שלמה המלך, “ודיגלו עלי אהבה”. כשהדגל המוביל של כולם הוא דגל של כבוד הדדי ואהבת הזולת.
מוקדש לרפואת רועי בן נילי, יוסף חיים בן דינה, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, צילה בת לאה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת מיקי יצחק מנחם בן גדעון ונעמי ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.