* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”
חכמת הקבלה מלמדת ומראה לנו שהבורא הוא טוב ומיטיב. אולם לרוב החיים מנגד ממש לא מראים שזאת היא אכן המציאות. לפעמים נראה שזה ההפך המוחלט. החיים קשים. נקודה. התמודדויות, ניסיונות, כאבים פיזיים ונפשיים, ולא עלינו, ייסורים ממש. אם שוקלים במאזניים את כל רגעי התענוג שיש לנו בחיים אל מול שאר הרגעים. התמונה ברורה. יש כאן סתירה כביכול. מצד אחד, הבורא הוא טוב ומיטיב. הוא ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו. מצד שני, החיים מלאים קושי. הם מורכבים מאוד והאתגר לחיות הוא כמעט תמידי.
סתירה זאת ופתרונה נשקפים בדמותה של מנורת הזהב שעמדה במשכן. בסיפור הפרשה אהרן הכהן מקבל את הציווי להעלות את הנרות במנורה. הוא מצווה להדליק את אורה עבור כולנו. במקום שמוזכרת המנורה מוזכר גם “מעשה המנורה”. איך עשו מנורה כל כך מופלאה. היא הייתה מעשה מלאכת מחשבת והייתה מורכבת מפרטי פרטים – גביעים, כפתורים, פרחים. אבל הפלא הגדול שהיא הייתה עשויה כולה מקשה אחת של זהב. “וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא”. כלומר, מעשה הצורפות כולו נעשה בחתיכה אחת של זהב, ללא יציקות, ללא הלחמות וללא חיבורים. מקשה אחת.
מסופר במדרש כי משה רבנו התקשה במעשה המנורה. איך יוצרים משהו כל כך מורכב בתנועה אחת, ביצירה אחת. הקב”ה היה צריך להראות לו את תמונת המנורה בשמיים ולהורות לו לעשות כמוה. העניין הוא שהמנורה היא סמל של אחדות. היא באה ללמד לנו איך מצטרפים כל הפרטים יחד לאחד. המילה ‘מקשה’ באה מלשון ‘קושי’. משה רבנו התקשה בעצם העשייה של כל פרטי המנורה במקשה אחת. אבל הקושי האמיתי שלו היה לראות איך בשורש הרוחני כל הדברים אכן מחוברים לאחד.
מרבית הקושי וההתמודדות בחיים נובעת מכך שלא מכירים בחיבור הדברים לאחד. בכל מקום שמתגלה קושי זהו סימן לניתוק מתודעת השלם. העבודה היא לחבר כל דבר ועניין אל שורשו. בפנימיות כל הפרטים שופע אותו אור אינסוף טוב ומיטיב. התפקיד שלנו, ממש כמו אהרון הכהן, הוא להעלות את הנרות במנורה, להאיר, להגביר את תודעת האחדות בחיינו. או כפי שאומר הרב שיינברגר שליט”א, “אדם יכול להתגבר על כל מסך, על כל חושך, אם הוא מבין שהשורש של כולם הוא בעולם אצילות שכולו אור. אולם, בשביל זה צריך הרבה יגיעה, להתגבר על ההסתרות. בכל התגברות מגלים עוד חלק מהמנורה עד לגילוי השלם. בכל דבר, בכל יום, צריך להתגבר על כל הפירודים עד שזה הכל נהיה אחד, מקשה אחת”.
מוקדש לרפואת רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, ליאת דבורה בת אסתר בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת מיקי יצחק מנחם בן גדעון ונעמי ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.