הרב יהודה צבי ברנדווין נולד בצפת ביום י”א באדר תרס”ג (1903), צאצא למגיד ממזריטש ולמגיד מזלטשוב. מצד אביו, היה נצר לשושלת אדמור”י אליק-סטרטין
מתולדותיו
הרב יהודה צבי ברנדווין נולד בצפת ביום י”א באדר תרס”ג (1903), צאצא למגיד ממזריטש ולמגיד מזלטשוב. מצד אביו, היה נצר לשושלת אדמור”י אליק-סטרטין, ומצד אמו, מרת חנה ז”ל, בת הרב משולם וייסבלום ז”ל, צאצא לרב אלימלך מליז’נסק ולרב לוי יצחק מברדיטשב זי”ע.זכות אבותיו הקדושים ורצונו העז סייעו בידו לעלות מעלה מעלה בלימוד התורה על כל רבדיה. את בקיאותו בש”ס ופוסקים השלים בישיבות בארץ ישראל, אולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה עבר לאירופה. בהונגריה למד אצל האדמו”ר רבי יואל טייטלבאום, האדמו”ר מסאטמר. לאחר מכן שב לירושלים והוסמך לרבנות ע”י גדולי הדור, הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. בירושלים החל ללמוד את תורת הנסתר בישיבות “חיי עולם” ו”שער השמיים”. כשהגיע הרב אשלג, בעל הסולם, לעיר העתיקה, נתקבל הרב ברנדוויין כתלמידו בתורת הסוד, והמשיך להיות תלמידו המסור במשך שלושים ושתיים שנה.
כפי שסיפר בנו, הרב אברהם ברנדוויין זצ”ל, “אבי היה גר בעיר העתיקה באותו בית בו דר רבינו בעל הסולם. הוא נהג לקום כל לילה וללמוד קבלה, עוד מטרם שלמד עם רבינו. וכשנודע לאחד ממקובלי ירושלים – ר’ אשר זעליג מרגליות שבעל הסולם דר בעיר העתיקה, אמר אז לאבי שימהר להתקשר ולהתחבר עמו, וכך למעשה התחיל הקשר הנפלא בין אבי לבין רבינו הקדוש בעל הסולם”. הרב אשלג הוקיר מאוד את תלמידו זה ואף הציע לשדך לו את אחות אשתו, מרת לאה ז”ל, בת הרב מאיר אברמוביץ זצ”ל, מגדולי חסידי אלכסנדר. כפי שהעיד בעל הסולם על הרב ברנדויין במכתב שכתב לדודו אברהם מענד לשו”ב בראונשטיין: “החתן ת”ח (תלמיד חכם) גדול ובעל הוראה וירא ד’ (השם) מרבים ומיוחס גדול נכד הרה”ק (הרב הקדוש) מסטרעטין והמגיד הק’ ממעזריטש ויחוסו מקפת כמעט כל תלמידי הבעש”ט (הבעל שם טוב) זי”ע”.
הרב ברנדווין שמח לקראת הצעה נכבדה זו ונשא את מרת לאה לאשה. כך נרקמה קירבת משפחה בין המורה והתלמיד, והקשר ביניהם הלך והתהדק במשך השנים. כפי שמעיד על כך בהקדמה לספר הזהר עם ביאור מעלות הסולם: “קראתי את הפירוש בשם מעלות הסלם מטעם שכל הפירוש הוא מה שקבלתי מבעל ה”סלם” ומספר ה”סלם” ואין שום דבר משלי רק מה שקבלתי ממורי הקדוש זיע”א אחרי שזכיתי לשמש אותו יותר מל”ב שנים ולא זזה ידי מידו במשך כל השנים הללו”. ידוע שגם לאחר פטירת הרב אשלג, היה הרב ברנדוויין משתטח על קברו בכל ערב ר”ח ומתפלל על ציונו, וזאת עד ליומו האחרון. הוא נפטר ביום י”ח ניסן תשכ”ט (1969), ונטמן בסמוך לציונו של הרב אשלג זצ”ל, בהר המנוחות בירושלים.
קוים לאופיו ולפועלו
הרב ברנדוויין זצ”ל ניצל כל שעה מחייו לעשיית מעשים טובים, ללימוד התורה וסודותיה וכמובן להפצתה ברבים. הוא היה מאנשי מעשה וקיים את הפסוק “הצנע לכת עם השם אלוקיך”, הלכה למעשה ממש. ביתו היה פתוח לרווחה וקיבל כל אדם בסבר פנים מאירות. לאחר השואה נענה לבקשת חסידי סטרטין ומונה לאדמו”ר של החסידות. למרות הרקע האורתודוקסי-חסידי שלו, ועיסוקו בתורת הנסתר, מונה בשנות ה-60 לראש המחלקה הדתית של הסתדרות העובדים בתל אביב; בתקופה בה ההסתדרות ייצגה את מעוז החילוניות התקיף ביותר. אפילו מזוזות לא היו בפתחי המשרדים. מינויו זה, הכבוד והאהבה שרכשו לו כל האנשים שבאו במחיצתו באותן שנים, נבעו מאישיותו הצנועה, מענוותנותו ומהחזון הגדול לאחדות עם ישראל אשר פעם בליבו.
עיקר שהותו בעיר תל אביב היתה לצורך הקירבה אל רבו שהתגורר בעיר בתקופות שונות. הרב ברנדוויין היה שותף פעיל וחיוני בהבאת ספרי הרב אשלג לדפוס באותם הימים, ויחד עם תלמידים נוספים מסר את נפשו כדי להכין את הכתבים לדפוס ולארגן את הסכומים הנדרשים על מנת שעבודת הקודש של בעל הסולם תראה אור. משפחתו של הרב ברנדוויין אפילו מצאה את עצמה פעם אחת ללא קורת גג, ברחובות תל אביב, לאחר שבעל בית הוציא אותם מאחת הדירות בה השתכנו. אולם לנגד עיניו היה תמיד החזון הגדול של בעל הסולם, להביא את תורת הקבלה אל המון העם.
הרב אשלג אמנם סיים את כתיבת פירוש “הסולם” על הזוהר כולו וגם על זהר חדש, אולם הוא השאיר את תיקוני הזוהר ללא פירוש. תיקוני הזוהר אלה שבעים תיקונים ופירושים למילה בראשית. לאחר פטירתו, לקח על עצמו הרב ברנדווין להשלים את המלאכה של כתיבת הפירוש המלא לכתבי הקודש של רבי שמעון בר יוחאי זיע”א. הוא הספיק לכתוב פירוש בשם “מעלות הסולם” לתיקונים א’ עד כ”ב, ואת יתר התיקונים כ”ב עד ע’ השלים תלמידו המובחר וממשיך דרכו, הרב מרדכי שיינברגר שליט”א, בפירוש בשם “מלאכת הסולם”.
אהבתו לירושלים
אחרי מלחמת ששת הימים, עם שחרור הכותל המערבי והעיר העתיקה, לא פסק מלדבר על קדושת העיר ועל רצונו לחזור לגור בעיר העתיקה בעיר הקודש, ירושלים. גדולה היתה שמחתו עת קיבל על ידי רשות ההסתדרות למען ירושלים בעזרת הועד הפועל, בית ברובע היהודי. הוא שש במיוחד על ההזדמנות שניתנה לו להגשים את חלומו ולהקים שם את ישיבת “קול יהודה” ללימוד תורת הקבלה.
עבודת ההשפעה
בהקדמתו לפירוש “מעלות הסולם” כותב הרב ברנדוויין: “והנה כללות הרע אשר עליו נאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, היא אהבה עצמית (הנקראת אגואיזם) שהוטבעה בלב האדם, שכל תנועותיו סובבות על קוטבו עצמו מבלי שום נצוצי השפעה לזולתו. ועל זה אמרו חז”ל (קדושין ל’), שהקב”ה אומר בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, שע”י העסק בתורה ומצוות לשמה, מתחנך האדם לאט לאט, עד שמספיק לאבד מקרבו כל נצוצין של אהבה עצמית, ומקדש את כל תנועותיו רק להשפיע אל הזולת, אשר אפילו הדברים ההכרחיים שהוא מקבל, הוא בכדי שתהיה לו היכולת להשפיע”. “….אף אתה כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך, ובזה תדמה צורתך למדותיו של הקב”ה, וזוהי דבקות ודעת את ה'”. זאת היתה משנת חייו, אותה ינק מרבו בעל הסולם, ועל פיה הונהגו ימיו, כדוגמא וכמופת לקיומה של מצות ‘ואהבת לרעך כמוך’.
מוקדש לעילוי נשמת הרב אברהם ברנדויין זצ”ל ת’נ’צ’ב’ה
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.