חכמת הקבלה מלמדת שהבריאה מורכבת משני “חומרים” בלבד. “אור” מצד הבורא ו”כלי” מצד הנברא. האור כולו נתינה והשפעה מוחלטת והכלי כולו קבלה. כביכול זה נשמע פשוט. הבורא רוצה לתת והנבראים רוצים לקבל. יש כאן התאמה מושלמת. אלא שיש כאן גם מורכבות גדולה. חכמי הקבלה מלמדים שיש חוק הפועל בבריאה והוא נקרא ‘חוק הבושה’. החוק אומר, “דמאן דאכיל דלאו דיליה, בהית לאסתכולי באפיה”, מי שאוכל לא משלו, מתבייש להסתכל בפניו של זה שמאכיל אותו. במילים אחרות, לעולם מרגישים בושה אם רק מקבלים בלי לטרוח בעבור מה שמקבלים. כלומר, יש כאן בעיה מצד המקבלים. שורש הבעיה התגלה כבר במציאות הראשונית של הבריאה כפי שהיא מתוארת בכתבי האריז”ל.
רצון הבורא בתחילה היא להיטיב לנבראיו. אותה מחשבה להיטיב הוציאה מציאות שלמה בכל השלמות, והיא הנקראת ‘אור אינסוף’ או ‘מחשבת הבריאה’. מציאות של כלי אינסופי המלא באור אינסוף. אלא שאז התעוררה בכלי מאין תחושת בושה, או כפי שספרי הקבלה מכנים זאת, ‘לחם בזיון’. התעורר בכלי המכונה ‘מלכות דאינסוף’ הרצון גם כן להשפיע, להידמות לאור הבורא שכולו נתינה. מכיוון ש”אין כפיה ברוחניות” והיא מיעטה את הרצון לקבל מיד התרחש צמצום. כל האור הנפלא הסתלק מהכלי האינסופי. ומשם החל מהלך ההשתלשלות של כל העולמות על מנת להוציא לפועל את הרצון של הכלי להשפיע. מה שהיה מלכתחילה בחירה של הכלי שלא לקבל נעשה עתה חוק בעולמות. אי אפשר לקבל את האור בצורה “טבעית” בכלי של הרצון לקבל. עכשיו אפשר לקבל רק בעל מנת להשפיע.
ממקום רוחני גבוה זה באה לאדם הרגשת הבושה, בין אם ביודעין ובין אם לא ביודעין. האדם מתבייש כשאין לו כלים מותאמים לקבלת האור. כלומר, כשהוא אינו עושה יגיעה של עבודת השפעה בעבור התענוג המושפע לו. בין אם תענוג זה בא ישירות מהבורא או דרך כל אחד משלוחיו של הבורא.
בפרשת בראשית מסופר, “ויהיו האדם ואשתו שניהם ערומים ולא יתבוששו”. הזוהר מסביר שלאדם הראשון “לא היה כלום מהעולם הזה”. כלומר, כל המציאות שלו לפני החטא הייתה מציאות רוחנית לחלוטין. לכן חשוב להבין היטב את המושגים בהם משתמשת התורה בתיאור של אדם וחוה. כפשוטו “ערומים” פרושו ‘לא לבושים’. אולם, בשפת הענפים קבלת האור נקראת ‘הלבשת האור’. אדם וחוה היו מחוסרי כלים לקבלת האור הגדול. “ולא יתבוששו”, כותב ‘בעל הסולם’, “שלא הרגישו בחסרונם, כי הבושה הוא ענין הרגשת חיסרון. ונודע, שהרגשת החיסרון, הוא סבה ראשונה למלאות החיסרון, בדומה להמרגיש בחוליו, מוכן הוא לקבל רפואה, אבל האינו מרגיש כי חולה הוא, נמצא נמנע בוודאי מכל רפואה“. אם כך ישנה בושה חיובית שבלעדיה האדם אינו מכיר את חסרונותיו ואינו מתקדם לעבר תיקונו.
בפרשה מסופר על רגע הגילוי של יוסף אל אחיו. “ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו“. רש”י מפרש, “לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעים שאחיו מתביישים בהיוודעו להם”. הפרשה ממשיכה, “ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה. ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו”. רש”י אומר, “נבהלו מפניו – מפני הבושה”. נראה שהאחים הרגישו בושה בכל זאת. חשוב להבין שרגע האיחוד בין יוסף ואחיו היה רגע של גילוי אור עצום. אור של תיקון וגאולה ממש. בפשט, האחים התביישו ממה שעשו ליוסף. בפנימיות, הם חששו שאין להם את הכלים המתאימים לקבלת האור הגדול הזה.
לאחר חטא עץ הדעת אדם וחוה גילו שהם ערומים ומיד התביישו והתחבאו בגן. משם החל תיקון האנושות בהכנת הכלים הנכונים לקבלת האור. שרשרת ארוכה של גילוי חסרונות ומילואם. גילוי של חלקי הרצון לקבל הגדול שהיה עוד באינסוף ותיקונם ברצון להשפיע. ממש כפי שביקשה המלכות המקורית לעשות.
מכאן לומדים למה התורה מגנה ואוסרת על האדם לבייש את חברו. כלומר, לגלות את חסרונות הזולת ברבים. ובמקביל התורה מעודדת את האדם להרגיש בושה אל מול הבורא. כלומר, באופן תמידי לגלות את חסרונותיו וקטנותו עצמו, לגלות עוד כלים לקבלת אור המאציל. אלה שני הקטבים של הרגש המוכר לנו בשם ‘בושה’. הרגש שעלול להחריב עולמות או לבנותם.
גולשים, תלמידים, חברים, מנויים
עוזרים בהפצת חכמת הקבלה >>
מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום הביתה
מוקדש לרפואת הרב מרדכי בן שרה מאשה, אסף בן אביטל פסיה, עזריאל יצחק בן לאה, איתן בן נעמי, משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.