דבר ידוע שבתחילת גיל-הָעֶשְׂרֵה מתחיל מהלך לא פשוט של שינוי וצמיחה. קוראים לזה גיל ההתבגרות. אצל חלק קטן מהמתבגרים הוא עובר חלק, אצל הרוב זוהי רכבת הרים שלוקחת את המתבגר ומשפחתו למסע בלתי צפוי. כמו בכל תופעה, גם כאן, חכמת הקבלה מלמדת אותנו על השורשים הרוחניים של התופעה.

כאשר הנשמה יוצאת לעולם היא שוכנת אצל האדם בבחינת נקודה קטנה בלב. מיד בצאתה מצטרף אליה ה”חבר” הראשון שלה, הלא הוא היצר הרע. המילה ‘רע’ נלמדת כראשי תיבות ‘רצון עצמי’. כלומר, אגואיזם. זהו החומר ממנו אנחנו נוצרים, ה’רצון לקבל לעצמו’. תינוק לא חושב איך להשפיע ולתת לזולת. הוא יונק ושואב את כל חיותו הגשמית והנפשית מסביבתו. כן, הוא מתוק, אבל זה לא בדיוק מתוך בחירה אלטרואיסטית. עד גיל שלוש עשרה, או אצל בנות עד גיל שתים עשרה, הילד מתפתח במסגרת היצר הרע, הרצון העצמי שלו. בדרך כלל הוא עסוק במה שהסביבה יכולה לתת לו, וזה טבעי. בחכמת הקבלה זה נקרא שלב התפתחות הכלי.

בגיל שלוש עשרה הילד נהיה בר-מצוה, או ליתר דיוק, “בר-חיבור”, מצוה מלשון ‘צוותא’. הוא מסוגל עכשיו להתחבר למקום גבוה יותר. הנקודה שבלב מתחילה לצמוח. הוא מקבל “חבר” חדש, יצר טוב – היכולת הרוחנית להיטיב עם הזולת. לכן, בעולם החסידי, מרגע שהילד נהיה בר-מצוה קוראים לו ‘בחור’. לא ‘נער’, שזה מלשון ‘התנערות’ והמשך חשיבה אגואיסטית ילדותית. אלא בחור, מלשון ‘בחירה’. עכשיו יש לו בחירה בין אגואיזם לאלטרואיזם, והוא כבר מסוגל לבחור במעשים של השפעה והטבה לזולת.

אם במהלך ילדותו זכה וקיבל הכוונה והדרכה נכונות אז יהיה מסוגל לשמוע את הקול החדש שנולד בתוכו ולפעול בהתאם, ואם להפך, אז אותו “חבר” ראשון ימהר להשתיק את ה”חבר” החדש. ובכל מקרה, בשלב זה היצר הרע יוצא למלחמה על השליטה בנפש המתבגר, ולתוצאה הדביקו את התואר “גיל ההתבגרות”. למעשה, גיל ההתבגרות תלוי בעיקר בסטטוס הרוחני של האדם ולאו דווקא בגילו הביולוגי.

הפרשה אומרת לנו, “כי תצא למלחמה על אויבך”, והיא מדברת בדיוק על כך – על יציאת הנשמה לעולם הזה והמלחמה האחת והיחידה שאנחנו אמורים להילחם באמת – ‘מלחמת היצר’. כל התכלית עבורה באנו לעולם היא לפתח את הרצון לקבל עד לשלב בו נהפוך אותו להשפעה טהורה. לכן גם נאמר שהכלל של כל המצוות, כל “העצות לחיבור”, הוא, “ואהבת לרעך כמוך”, להיטיב ולהשפיע, ממש כפי שהבורא מיטיב ומשפיע.

אבל, בשביל זה צריך קודם כל להכיר בעובדה שהעולם הזה הוא שדה מערכה, חשוב לדעת מי האויב, מהו אותו אגואיזם טבעי, וחשוב גם לזכור שהתורה אומרת לנו, “כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו השם אלוקיך בידך”, שכל מה שעלינו לעשות זה לצאת למלחמה, להיות נחושים לנצח את הטבע האגואיסטי ולהפוך להיות אנשים טובים ומיטיבים. בהירות רוחנית זו עשויה לשנות לחלוטין את כל נקודת במבט שלנו ואת כל חוויית “גיל ההתבגרות”.

אהבתם? שתפו

מוקדש לרפואת רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, ים בת לי, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, ליאת דבורה בת אסתר בתוך שאר חולי עמו ישראל

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.