קווים לדמותו, קורות חייו, נפלאותיו וחכמתו האדירה של הרב יצחק לוריא אשכנזי זצ”ל, האר”י הקדוש
בימי חייו הקצרים הספיק הרב יצחק לוריא אשכנזי זיע”א להאיר עיניהם של עם ישראל באור גדול שלא היה כמוהו בעולם מאז החורבן הגדול. בימיו נגלו סודות התורה בבהירות אין קץ. כשקוראים על מעשיו, משתאים כיצד ייתכן שהתהלך כאן בינינו אדם במדרגה כה נשגבה. כשלומדים מתורתו, מבינים שלא אדם היה זה, אלא מלאך השם ממש. נשמה מיוחדת במינה שירדה לעולם למשימה ייחודית, לתקן נפשות עם ישראל ולקרב את הגאולה ע”י גילוי פנימיות התורה. ייעודו היה למצוא את תלמידו המובחר, הרב חיים ויטאל זצ”ל וללמדו את החכמה העצומה כדי שתועבר הלאה, במיוחד עבורנו, הדור האחרון, דור הגאולה.
האר”י נולד בארץ ישראל לפני למעלה מארבע מאות שנה. מסופר שאליהו הנביא ז”ל נגלה אל אביו והודיע לו שבן גדול עתיד לצאת ממנו. כבר כשהיה ילד קטן בשנים ראו שיכולת הלימוד שלו עולה בכמה מונים על שאר הילדים בני גילו. בגיל שמונה נפטר אביו, ואימו לקחה אותו למצרים לגור בבית דודו. הדוד שהיה אמיד, הביא לילד רב מלמד ותוך שנתיים גברה חכמתו של הנער על כל רבני מצרים. דודו גם נתן לו את ביתו לאישה. מסופר כי בהיותו בחור צעיר, נתקל יום אחד במתפלל מזדמן ובידיו עותק של ספר הזוהר הקדוש ולאחר משא ומתן זריז, רכש את הספר מידי האיש אשר באמת לא היה לו מושג במה דברים אמורים. באותה תקופה, הלך ונסגר במצרים הישנה בבית אחד על נהר הנילוס, ובמשך כמה שנים היה לומד ביום ובלילה, בקדושה ובטהרה. שם זכה לרוח הקודש ולגילוי אליהו הנביא ז”ל, שניגלה אליו בכל זמן ועידן וגילה לו את רזי התורה. עד שזכה שבכל לילה היו מעלים נשמתו ושואלים לה באיזה ישיבה של מעלה רוצה לעלות ובישיבות שמיים אלו היו מוסרים לה סודות גדולים, אשר לחלקם זכו תלמידיו.
מסופר כי בצהרי שבת אחת, פרשת בלק, כשכבר היה בעיר הקודש צפת, מצא אותו תלמידו, ר’ אברהם הלוי, ישן שנת צהריים. התלמיד שם לב שהאר”י מרחיש בשפתיו בתוך השינה. כשהקיץ ביקש התלמיד לדעת מה לימדו אותו כשהיה בישיבה של מעלה ועל מה רחשו שפתיו. אמר לו האר”י, מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא, לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בזה הפעם בפרשת בלעם והאתון (ספר שבחי האר”י החדש).
הגעתו חזרה לארץ ישראל, אל העיר צפת, לאחר שנות ההתקדשות במצרים, היתה בציווי משמיים. נאמר לו כי בצפת ימצא את תלמידו המובהק, זה אשר יהיה מסוגל לקבל ממנו את החכמה העצומה, והוא, הרב חיים ויטאל זצ”ל. כפי שמעיד הרב חיים ויטאל עצמו, “ואז בעלותו ממצרים ויסמוך את ידו עלי והאיר עיני שכלי בקצת הקדמות אמיתיות שרשיות שמסרו לו במתיבתא דרקיעא ושלמד מפי אליהו ז”ל שנתגלה עליו תמיד ורשות אתיהב ליה לגלות רזי סתימות הזוהר שלא נתגלו מימות רשב”י” (אגרות הר”ש שלומל, ספר שבחי האר”י החדש). בצפת התקבצו סביבו מספר תלמידים, אך ברבות הימים, הורה האר”י עצמו, כי רק הרב חיים ויטאל הוא זה אשר הבין את הדברים לאשורם ורק לו הזכות לכתוב אותם ולפרסמם בעולם.
הרב חיים ויטאל זצ”ל כתב כי עיניהם של המקורבים אל האר”י ראו “דברים מבהילים ממנו, שלא נראו בכל הארץ מימי התנאים כרבי שמעון בר יוחאי ע”ה”, וכתב עוד, “היו בו כל המעלות, שהיה מכיר בכל מעשי בני אדם וגם אפילו במחשבותם, והיה מכיר בחכמת הפרצוף, ובנשמת בני אדם ובגלגולים, והיה יודע לומר גלגולים של רשעים שנתגלגלו בעצים ובאבנים או בבהמות ובעופות, והיה יודע המקום שפגם מלמעלה ועל פי הפגם נתן תיקונים והיה יודע אימתי נתקן הפגם הזה, והיה יודע בצפצוף העופות וגם בהתעופפותם השיג דברים נפלאים וכו” (ספר שבחי האר”י החדש).
מסופר כי “יום אחד כשהיו לומדים, פנה האר”י וראה באילן שני עורבים והנוצה שלהם נמרטה. ויאמר להם, רשעים. בעולם הזה הייתם מבקשים לעקור אומה שלמה ועתה, בצר לכם, באתם אלי. לכו לדרככם. וברחו והלכו להם. ושאלו החברים, מה הדבר הזה. והשיב, תדעו שאלו העורבים הם בלק ובלעם שהוציאו אותם מגיהינום להכניסם בגיהינום אחר, קשה ממנו. ובאו לבקש ממני שאתפלל עליהם להצילם מגיהינום. לכן אמרתי להם כן” (ספר שבחי האר”י החדש).
על חכמת האריז”ל כותב הרב אברהם ברנדוויין זצ”ל, “האריז”ל גילה את דרכי השתלשלות הבריאה מאור אינסוף עד לעולם הזה, בדרך של סיבה ומסובב. כפי שאומר בעל הסולם: “בדבר הזה יצא לחדש עם חיבורו זה, אשר לא תמצא בחיבורים של המקובלים הראשונים שקדמו לו, להיות ראשון שגילה החכמה העליונה על דרך קודם ונמשך בחיוב מוחלט וכו’, עד לאותה צורה שבעולם הזה” (פנים מאירות חלק ג’ דף א’). שעל זה נאמר “איזהו חכם הרואה את הנולד” וביאר בעל הסולם (תע”ס חלק ב’ פ”א, ר), “שהחכם רואה את כל סדר סיבה ומסובב עד התוצאה האחרונה” (מהות הדת ומטרתה, הקדמה). ועוד כתב שם, “תורתו של האר”י הקדוש היא על פי שפת הענפים, כאשר כוונתו היא להורות על השורשים הרוחניים, ורבינו בעל הסולם זצ”ל ביאר את תורת האר”י עפ”י השורשים העליונים בשפה מדוברת, בדרך של ג’ קוין שהם יחוד של חכמה וחסדים, יחד עם עבודת השם יתברך, על פי ד’ הבחינות שברצון, שהיא מהות הנפש שבכל אדם” (שם).
באחת מהילולות האריז”ל, אמר כבוד הרב שיינברגר שליט”א כי “עלינו להודות להשם על שזכינו להיות בדור הזה, שמצד אחד אמנם אנחנו מצטערים שזהו דור כל כך נמוך ושפל, אולם מצד שני זהו ממש הדור האחרון לפני ביאת המשיח”, והוסיף, “שחז”ל אמרו, אוי למי שיהיה באותו הדור ואשרי למי שיהיה באותו הדור. אז נכון שחז”ל יכלו לומר שאינם רוצים להיות בדור שכזה, אבל אנחנו כבר לא יכולים להגיד זאת, שכן “על כורחך אתה נוצר ועל כורחך אתה חי ועל כורחך אתה מת”, ואנחנו על כורחנו נמצאים בדור הזה. אבל מאידך, עלינו להודות ולהלל לבורא עולם שבאנו בדור כזה שיש בו כל כך הרבה אור, ויש לנו היכולת לראות דברים המפורשים בצורה כל כך ברורה ובהירה, ושזכינו בדורנו לביאורים כמו “תלמוד עשר הספירות” ופירוש “הסולם” לזוהר הקדוש. עניינים שבעבר היו מתייגעים עליהם שנים בכדי להבין קמצוץ ממה שהיום כל כך בהיר לנו בתלמוד עשר הספירות ובשאר ספרי הקבלה”, וסיים הרב שליט”א, “ולכן אשרינו ומה טוב חלקנו, ובעיקר ביום הילולת האריז”ל, שאז מתגלה אותו אור שהיה בשעתו… ועלינו לא מוטל לעסוק בתיקונים, ולא לדאוג שאחרים יתקנו דרכם, לא להוכיח, ולא לחפש חסרונות, ולא להתיימר ולחשוב שאנחנו יכולים לתקן האחרים. אלא מה שמוטל עלינו הוא לעסוק באור הגדול ולהפיצו ברבים. הקב”ה עשה עמנו חסד, והכין אור גדול בדורנו, כנגד האפילה ששורה בזמן החורבן, ועלינו להפיץ את האור בעצמנו” (חוברת הילולת ה’ באב התשנ”ו).
נסיים בסיפור מופת נוסף, “יום אחד כשהיו לומדים, באמצע הלימוד, אמר האר”י, שיתקו. ואחר כך אמר, ברוך דיין האמת. שאלו לו, למה אמר כך. אמר להם, תדעו ששמעתי הכרוז שמכריז ברקיע שיבוא ארבה בכל גבול צפת, ויאכל את כל עשב הארץ ולא ישאיר מחייה בצפת. וכל זה בשביל עני אחד, ושמו רבי אלטאראז, שיושב ומתרעם על הקב”ה, על רוע מזלו, ובוכה במרירות נפשו. והשם יתברך לא יוכל להתאפק על שכניו הרעים, שיודעים בצערו ואין מרחמים עליו. לכן נגזרה גזירה זו. לכן, למען השם, גבו ביניכם מעות והוליכו לו, לעני הלז, אולי יתעשת האלוקים לנו ולא נאבד. וכן עשו וגבו ביניהם, כמו חמישה זהובים, ושלחו לו על ידי אחד מן החברים. ויבוא לביתו ומצא אותו מושכב ארצה והוא צועק ובוכה. ויאמר לו החבר, מה לך כי תזעק. אמר לו, ולא אבכה על רע מזלי, שכל פרנסתי ופרנסת בני ביתי, היה שהייתי ממלא מים ומוכר. והיום נפלו הקורות ונשברו החביות והקנקנים, ואין לי במה לקנות אחרים תחתיהם. ועל זה אני בוכה לפני השם, לאמר, וכי יותר רשע אני מכל העולם. ויהי כשמוע החבר שצדקו דברי האר”י, אז נתן לו מעות ואמר לו, בשבילך נגזרה גזרה עלינו. לכן מחול לנו והתפלל להשם שיבטל הגזרה. וכן עשה, והפיל עצמו לארץ ובכה לפני השם שיבטל הגזרה. והחבר חזר למקומו וסיפר לחברים וחזרו ללמוד. ובאמצע הלימוד ותחשך הארץ. וישאו עיניהם ויראו חיל כבד של ארבה וייראו מאוד. אמר להם האר”י, אל תיראו, שכבר מחל העני על עלבונו ונתבטלה הגזירה. ועתה אל תיראו. וכן היה. ויהפוך השם רוח חזק וישא את הארבה. לא נשאר ארבה אחד בכל גבול צפת. אמר להם האר”י, ברוכים תהיו. שבשבילכם נתבטלה הגזירה. ומאותו היום והלאה, היו כל אנשי צפת משגיחים על העני ההוא” (ספר שבחי האר”י החדש).
ואחרי כל החכמה, הפלאות, והמופתים הגדולים, אולי הדבר החשוב ביותר שניתן לנו הפשוטים והתמימים לקבל על עצמנו מאיש האלוקים האריז”ל, היא הוראתו שכל יהודי בטרם יתחיל את תפילת הבוקר יאמר בקול את המילים הבאות: “הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך”. שאמר האר”י שללא אמירה זו אין לו ליהודי מה להתחיל להתפלל כלל. ובכן, שנזכה לומר ונזכה לקיים, ובכך יזדכך לבנו ותאיר חכמתו של האר”י בלבבנו עד לגאולה השלמה במהרה בימינו.
מוקדש לגאולתם השלמה של עם ישראל ברחמים
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.