מתוך לימוד קבוצתי במאמר ‘מתן תורה’ של הרב אשלג, ‘בעל הסולם’, דיון ושאלות תשובות עם הרב דוד אגמון
אידיאל אלוקי
המאמר שלפנינו עוסק ברובו במצוה הגדולה של “ואהבת לרעך כמוך”.
ראשית צריך להבין שאידיאל זה זהו אידיאל אלוקי. זוהי הנחיה אלוקית שניתנה לעם ישראל במעמד הר סיני. זה לא נהגה על ידי שום אדם, לא על ידי שום פילוסוף ולא שום איש תרבות. למעשה, כמו שנלמד, לא ניתנה התורה לעם ישראל עד שלא התחייבו כל אחד ואחד לקיים את המצוה הזאת על כל פרטיה ודקדוקיה.
מטרת הלימוד שלנו היא להבין איך עושים את זה? איך מיישמים את זה? להפוך את הידע לתורת חיים. על פניו זה נשמע מאוד פשוט – רק צריך שנהיה נחמדים יותר אחד אל השני… זה הכל! אבל כמובן שזה לא כך. צריך קודם כל להבין מה מתבקש מאתנו בכלל? מה רוצים מאתנו בציווי האלוקי הזה? ואיך פורטים את זה למעשים? איך אפשר להתחיל להתאמן בקטן על האנשים שאנחנו מכירים, על הסביבה הקרובה? וגם חשוב להבין האם הציווי האלוקי מכוון רק לעם ישראל או שהוא מיועד לכלל האנושות?
השאיפה הגדולה היא לשינוי, שינוי אישי ושינוי חברתי, שינוי לטובה בתמונת המציאות. העולם צמא לשינוי בכיוון. אחת מהנחות היסוד היא שהשינוי לא יגיע מהמנהיגות הנוכחית של עם ישראל, לא הדתית ובודאי לא האחרת. אלא, השינוי יבוא ממך, ממני, מכולנו… ע”י זה שאנשים פשוטים יתחילו לפעול בפשטות.
הערה קטנה
כבר כמה שנים אנו עוסקים בהפצת הלימוד הזה, ויודעים מהניסיון ומניסיונם של חברים, שכאשר אתה לוקח ברצינות את הלימוד הזה, דווקא אז, מתעורר הכוח שכנגד. כל עוד אתה, ככה, רק זורם עם הלימוד… אתה דואג להיות אדם טוב, בסדר, נח לבריות, אז הכל בסדר. אבל כשאתה לוקח על עצמך ללכת בדרך הזאת של השפעה לזולת, של אהבת הזולת, של לקיים ‘ואהבת לרעך כמוך’ כי זה ציווי אלוקי… כשאתה מחליט לעשות את זה… האגו כולו מתעורר! נלחמים עלינו שנישאר בתלם, שלא נתחיל לשחות נגד הזרם הטבעי. רוצים שהאנושות תמשיך להתגלגל ככה ולהתפתח באופן טבעי. מה שבעל הסולם הורה לנו ומה שהרב שליט”א מלמד אותנו, זה לעשות קפיצה מעל הטבע. זה להגיע בעצם לטבע הפנימי שלנו, לטבע האמתי שלנו – הנשמה, שהיא ברצון להשפיע. הנשמה שיודעת מה זה אחדות, שרוצה רק להתחבר. אז מי שיוצא למסע הזה צריך לשנס מותניו ולהיות מוכן להתחיל לדחוף בעליה הגדולה מכולן.
מבוא ללימוד
בעל הסולם מביא בפתח המאמר שני ציטוטים:
“ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא י”ט י”ח)
רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה (ב”ר פכ”ד)
כשרבי עקיבא אומר את מילת ‘כלל’, היא באה להורות שתרי”ב מצוות, 612 המצוות האחרות בתורה, כולן כלולות בדבר האחד הזה, ‘ואהבת לרעך כמוך’.
שאלה: האם צריך את ה-612 כדי להצליח לקיים את הכלל של ‘ואהבת לרעך כמוך’ או שאפשר פשוט לקיים רק אותה?
דוד אגמון: בודאי שצריך. בואי ניקח לדוגמא שיש לך ציור יפיפה. בציור הזה כלולים כל הצבעים. הציור הוא העיקר. הוא הכלל הגדול. יש בו את כל הצבעים. עכשיו את שואלת, האם אני יכולה שיהיה לי את הציור אבל בלי ירוק… בלי סגול… בלי שיהיו בו צבעים כלל?! מובן שצריך את כל הפרטים, צריך את כל המרכיבים כדי לבנות את הכלל הזה. ה-612 מצוות הם אמצעי לבנין המצווה הזאת של ‘ואהבת לרעך כמוך’.
לכן, אם יורשה לי להוסיף, לגבי התנועות הפוליטיות והחברתיות שלקחו רק את העניין של ‘ואהבת לרעך כמוך’, לקחו את הכלל ועשו ממנו פוסטר… משהו שטוח. זה נשמע נחמד, נעים כזה… אבל חסר לזה את הצבעים, את העומק, חסר לזה את המילוי, חסר לזה את הבניין האמיתי של תיקון האדם והחברה – חסרה שם התכלית.
אתם יודעים למה ניתנו לנו תורה ומצוות? “רצה הקב”ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות” (אבות ו’, א’). מה זה לזכות? לשון זיכוך. לזכך אותנו, לזכך את החומר הזה של הגוף, את האגואיזם שלנו, את הרצון לקבל לעצמו, לזכך אותו כדי שאנחנו נוכל להכיל את האור האלוקי. החומר שלנו, זה האגואיזם הזה, הרצון לקבל, זה החומר שממנו נבראנו. כל עוד אנחנו במצב הטבעי הזה, איך אני יכול לאהוב אותך? איך אני יכול להרגיש את מה שהרמ”ק (רבי משה קורדיברו זצ”ל מחבר הספר “תומר דבורה”) הרגיש? שיש בך חלק ממני ובי יש חלק ממך, שאנחנו בעצם ממש נשמה אחת? איך אנחנו יכולים להרגיש את זה אם אנחנו עבים ומגושמים? המצוות ניתנו כדי לזכך אותנו.
שאלה: אז הטבע של האדם זה לשנוא אחד את השני?
דוד אגמון: אמנם כתוב כי “יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו” (בראשית ח’, כ”א), אבל לא הייתי מגדיר את זה ככה. זה לא שטבע האדם הוא לשנוא, אלא טבע האדם הוא לדאוג לעצמו בלבד. ר”ע זה ראשי תיבות רצון עצמי. כל עוד האדם אינו מזדכך הוא לא מסוגל לתפוס שום דבר מחוץ לעצמו, לתפוס את הזולת. אלא אם כן חינכו אותו והכינו אותו לכך. וכל זה עוד יתבאר בהמשך.
מוקדש לרפואת קרן נעמי בת עפרה, בתיה בת ויקטוריה בתוך חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת הרב אברהם ברנדוויין בן לאה זצ”ל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.