הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש אייר וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית
כח התחדשות
עם ישראל משול ללבנה. ממש כפי שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך קיימת בנו יכולת ההתחדשות. למעשה, בכל יום, ובכל עת יש התחדשות בבריאה כולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, “המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית”. שורש המלה חודש משמעותו התחדשות. כל חודש מביא עמו אור חדש לבריאה. מסגרת קדושת זמן ייחודית המשמשת עבורנו כמדרגה להתפתחות רוחנית. כל חודש מסוגל לצמיחה בתחומים המיועדים לו, פועלים בו כוחות שונים, ומתגלים כלים ייחודיים לעבודת האדם.
כמו כן, הלימוד הזה חשוב ממש כמו לימוד תמרורי התנועה עבור מי שרוצה להיות נהג טוב. הרי לא נדמיין אדם נוהג ברכב ללא ידיעת התמרורים והחוקים הפועלים במציאות הכביש. זה יהיה ממש פיקוח נפש ומעשה שלא יעלה על הדעת. לכן, חכמי הקבלה לימדו אותנו את חוקי החיים, תנאי הזמנים השונים, התמרורים שבדרך. כלים מעשיים שבאמצעותם נוכל לעשות את עבודתנו הרוחנית ביתר דיוק ובהירות, ובסיעתא דשמיא, גם ביתר הצלחה.
[מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה]
חודש אייר – מבנה רוחני
כתוב בספר היצירה: “המליך אות ו’ בהרהור וקשר לן כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימנית בנפש זכר ונקבה”.
הצרוף המאיר בחודש זה, י-ה-ה-ו, היוצא מראשי התיבות של הפסוק, “יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ” (ירמיהו ט’, כ”ג).
[כדי להבין עניינם של הצרוף, האותיות והתכונות של החודשים מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה]
מבוא לחודש אייר
חודש אייר הוא החודש השני למניין החודשים המתחיל בניסן. הוא נקרא גם חודש זיו, “בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי” (מלכים-א ו’ א’), על שם זיוה של השמש, שהיא בחודש הזה בכל זהרה ועדין אינה לוהטת כבחודשי הקיץ המאוחרים. מזלו של החודש שור, שחודש זה הוא החודש האחרון בחודשי הקיץ בארץ ישראל שהשור מוצא כדי שבעו בעשב השדה (ספר התודעה). בחודש זה התחיל לרדת המן במדבר, גם הופיעה לראשונה באר מרים. בחודש הזה היתה מלחמת עמלק, וכן מרביתה של ספירת העומר בחודש הזה.
חודש של רפואה
חכמים דרשו על ראשי התיבות של השם אייר את הפסוק, “אֲנִי השם (שם הוי’ה שמתחיל באות י’) רֹפְאֶךָ” (שמות ט”ו כ”ו). הבני יששכר אומר, “חודש אייר הוא נבחן ומנוסה בחכמת הרפואה, שהוא מסוגל לרפואה, להריק האצטומכא (הקיבה) מן העיפושים וחולשת המרה”, ומוסיף ומסביר, “הטעם שנשאר זה בסגולה בחודש הזה, דהנה כל החולשות והחולאים על פי הרב באים מן המאכלים שאינם לפי מזג האדם”. בחודש אייר החל המן לרדת ליוצאי מצרים, והמן נקרא “לֶחֶם אַבִּירִים” (תהילים ע”ח כ”ה), ואמרו חכמים, “לחם הנבלע באברים” (יומא ע”ה), לחם של מלאכים שלא היתה בו שום פסולת כלל וכלל. וידוע שהעודפים והמותרות הם הנותנים אחיזה לכח השלילי שנקרא קליפות. מסיים הבני יששכר בסגולת המן והחודש הזה, “ולא היה בזה שום חולי ושום מכאוב, נמצא בחודש הזה נתרפאו כל החולאים, על כן נשאר טבע קיים בחודש הזה סגולה לרפואה” (בני יששכר, מאמרי חודש אייר).
שורש החולי
חכמת הקבלה מלמדת אותנו ששורש החולי נובע מחיסרון. מחלה, מלשון חלל. חלל הנוצר בנפש האדם, מקום פנוי מאור החיים, אליו מתחברים כוחות שלילים הנקראים קליפות, ושם מתפתחת המחלה. נאמר בבראשית, “וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם” (בראשית ל”ז כ”ד), רש”י אומר, “מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו”. אם אנו לא עושים את העבודה להשלים החסרון בצורה רוחנית, אז נוצרת מחלה. השלמת החסרון משמעותה מציאת הסיבה השורשית להיווצרות החסרון ותיקונה בפנימיות הנפש. מוטב לציין שלא תמיד הדבר אפשרי ולעיתים, כמו שנאמר, נסתרות הן דרכי השם, ואין אנו יודעים את הסיבה האמיתית להופעתה של מחלה. אלא החסרון בא כדי לעורר אותנו לתפילה וחיבור מחודש עם בורא עולם.
סיפור
מסופר על הבעש”ט הקדוש שהיה עוסק ברפואה. יום אחד הגיעה אליו הדוכסית מאוקראינה וביקשה מזור למחלתה, מאחר שלא עלה ביד רופאה הפרטי לרפאה. הבעל שם טוב עשה מה שעשה והדוכסית נרפאה. כשחזרה הדוכסית וסיפרה לרופאה על נפלאות הבעש”ט, ביקש זה להיפגש עמו, ולבדוק מה כוחו של הבעש”ט. נפגשו השניים, והרופא הציע, שיבדקו זה את זה ויאבחנו איש את מחלת רעהו. בדק הרופא את הבעש”ט אך לא עלה בידו לגלות את מחלתו. דרכו של הבעש”ט שהיה בודק את הדופק של האדם, וכך מזהה את החיסרון בנפשו של האדם שמולו. לאחר שבדק הבעש”ט את הרופא, ביקש ממנו הרופא לומר לו מה גילה, אך הבעש”ט ביקש לספר זאת רק לדוכסית. פנה הבעש”ט לדוכסית ושאל: “האם לאחרונה נעלמו מביתך תכשיטים?” כן! תמהה הדוכסית. “אם כך, גשי וחפשי אותם אצל רופאך כי זיהיתי אצלו מחלה… “ומהי המחלה שלך?” שאלה הדוכסית את הבעש”ט. “אני חולה אהבה” ענה, “ומחלה זו לא מופיעה בספרו של רופאך…”.
הרב שיינברגר שליט”א מסביר, “אנו מקוים ומצפים להיות “חולי אהבה” לבורא עולם, “כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי” (שה”ש ב’, ה’), שאהבתנו אליו לא תסור אף לרגע. אפילו אם ח”ו ברצוננו לחשוב על דברים אחרים, מחשבה זו לא תרפה מאתנו. מחשבה זו של אהבה לבורא היא התכלית שאליה צריך לשאוף ולהשיג” (מאמר לחודש אייר).
עצם גילוי החסרון מרפא
באור הדברים האלה חשוב להתבונן במה שאמרו חכמים על בריאת העולם, “ברישא חשוכא והדר נהורא”, ראשית חושך ואחריו אור. כמו שאומר בעל הסולם, כי ההעדר קודם להוי’ה, החיסרון תמיד קודם למילוי (מאמר ‘וזאת ליהודה’). כך שסגולת החודש הזה ברפואה עשויה להתגלות דוקא בהופעת מחלות שונות ר”ל. עלינו לזכור שחייבים לגלות את החסרון והחולי על מנת להתרפא, ואל תפול רוחנו. בעל הסולם מסביר, “אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלויים ומתגלים, ומצטער על הקלקולים שעדיין לא נתגלו ועתידים להתגלות. כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמיים היא ההתגלות שלו” (פרי חכם אגרות י”א), ובמקום נוסף הוא אומר, “ונודע שהרגשת החסרון היא סיבה ראשונה למלאות החסרון, בדומה להמרגיש בחוליו, מוכן הוא לקבל רפואה, אבל האינו מרגיש כי חולה הוא, נמצא נמנע בודאי מכל רפואה” (הקדמה לפנים מאירות, אות ט”ו).
שבועות של ריפוי
המילה חולה עולה בגימטרייה 49, כמניין ימי ספירת העומר. כתוב על יוצאי מצרים שבמהלך מסעותיהם במשך ארבעים ותשע יום, ממצרים עד הר סיני, נרפאו כולם ממומיהם, שעמדו שלמים לקבל את התורה. הקב”ה אמר למשה להכין את העם למעמד הגדול, “וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד השם לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי”, ורש”י מפרש: “לְעֵינֵי כָל הָעָם”, מלמד שלא היה בהם סומא, ומנין שלא היה בהם אילם, תלמוד לומר “וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם”, ומנין שלא היה בהם חרש, תלמוד לומר, “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”, ומי שהיה חיגר נעשה שלם, שנאמר, “וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר” (מדרש תנחומא, יתרו).
כלל גדול שלומדים בתורת הקבלה שאין העדר ברוחני. מה שקרה פעם אחת אינו נעדר לעולם, ובכל שנה, בהגיע אותו זמן הגילוי, מתעורר מחדש אותו הכח בבריאה. מירב ימי ספירת העומר חלים בחודש אייר. אנו סופרים ומתכוננים לקראת זמן מתן תורתנו, ובתוכנו פועל כח הריפוי שיכול לרפות את כל המומים. בעל הסולם מלמד ששורש כל המומים שלנו הוא הפגם הגדול של הרצון לקבל כשהוא מתלבש בצורה של רצון לקבל לעצמו בלבד, דהיינו, אגואיזם. הדרך לריפוי היא בהיפוך צורת הרצון שיהיה רצון לקבל על מנת להשפיע. הרצון מושבו בלב, ולכן זהו הזמן לקנות לב טוב בעבודה על המידות. לב טוב עולה בגימטרייה 49, כמו מנין המילה חולה, זה כנגד זה, כנגד המחלה אנו מבקשים לב טוב, לב שהוא כולו להשפיע לזולת ולהשפיע נחת רוח לבורא עולם. לב שמסוגל לקיים “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” (ויקרא י”ט י”ח).
השכלה וידיעה
החודש הזה מסוגל להשכלה וידיעה. כאמור הפסוק שממנו לומדים את הצרוף של חודש אייר הוא, “כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי, כִּי אֲנִי השם” (ירמיהו ט’ כ”ג). מצוה גדולה היא מה שמצוה דוד את שלמה בנו, “דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ” (דברי הימים א’, כ”ח). כדי להיות מדויקים בעבודה הרוחנית עלינו להשכיל, להכיר ולדעת את בוראנו. כתוב בכתבי האריז”ל, “וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים, להוציא לאור שלמות פעולותיו, שמותיו וכינוייו, אשר זאת היתה סיבת בריאת העולמות…” (עץ חיים). סיבת בריאת העולמות היא על מנת שיבואו הנבראים ויכירו את דרכי השגחתו של הבורא, שמותיו וכינוייו, וידבקו בו ע”י הידבקות במעשיו ופעולותיו.
ידוע מחכמת הקבלה כי התורה כולה היא שמותיו של הקב”ה. אלא שהתורה מופיעה במלבושי פשט של סיפורים וחוקים. זכינו בדור הזה לגילוי של סודות התורה. במרכזו של חודש אייר אנו מציינים את ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע”א. בזוהר הקדוש אומר משה רבינו לרבי שמעון, “בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי (בגלל שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים), דאיהו ספר הזוהר (שהוא ספר הזוהר), יפקון ביה מן גלותא ברחמים (יצאו בו מן הגלות ברחמים)” (זוהר, נשא). תורת הקבלה עוסקת בפעולותיו, שמותיו וכינוייו של הבורא, ללא מלבושים. מה שמאפשר חיבור ישיר וגילוי המסוגל להביא אותנו אל התכלית.
הבני יששכר אומר: “מתנת הבאר ניתן לישראל בחודש הזה… והנה הבאר מסוגל לידיעת והשגת התורה, וידוע מה שעשה מרן האריז”ל לתלמידו רבי חיים ויטאל זצ”ל ששט עימו בספינה ונתן לו לשתות מימה של טבריה ממקום הכברה בים ששם הוא הבאר, ואמר לו שבזה יהיה לו לב מבין וידיעה והשכל ברזין דאורייתא” (מאמר חודש אייר). חז”ל אמרו, “אין מים אלא תורה” (בבא קמא יז, ע”א). בחודש הזה מתגלה מקור מים חיים, תורתו של רבי שמעון בר יוחאי זיע”א, ואומר בעל הסולם, “כי כל אדם מישראל מובטח בסופו שישיג כל ההשגות הנפלאות אשר חשב השי”ת במחשבת הבריאה להַנות לכל נברא” (הקדמה לתע”ס, קנ”ה), “וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ” (דניאל י”ב ג’).
הרהור וחיבור
בספר היצירה כתוב: “המליך אות ו’ בהרהור”. כח ההרהור שמתגלה בחודש הזה הוא כח ייחודי לאדם. כתוב בזוהר הקדוש, “הכל במחשבה יתבררו”. אלא שהמחשבות הן אורחות באדם, הכח האמיתי הוא יכולת ההרהור אחר המחשבות. בעזרת ההרהור אנו מסוגלים לברור את המחשבות השונות ולהבדיל בין טוב ורע, בין רצוי לשאינו רצוי. חיינו בדור הזה עמוסים במידע פנימי וחיצוני, אנו נאלצים להתמודד עם סתירות וניגודים רבים. בתקופת ספירת העומר אשר רובה כאמור בחודש הזה, אנו עוסקים בתיקון המידות. עבודה הדורשת גם כן הרבה התבוננות בפרטי הנפש שלנו המלאים בסתירות גם כן. זוהי תקופה של בניה המחולקת למדרגות רבות. לשם כך ניתן לנו כח נוסף בחודש הזה. הכח של האות ו’. האות ו’ קרויה גם ו’ החיבור. היא מסמלת עבורנו את יכולת החיבור של האדם בין הניגודים השונים ובין פרטי המציאות המרובים. כח זה נגיש לנו במיוחד בחודש הזה בו אנו עוסקים בבניית הקומה השלמה.
בחודש הזה היתה מלחמת עמלק, וכפי שכבר נאמר, אין העדר ברוחני. הכח של עמלק מתעורר בחודש הזה. עמלק בגימטרייה 240 כערך המילה ספק. ספק הוא הכח שבא ליצור פירוד במחשבה ובלב. כתוב על עמלק, “אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ” (דברים כ”ה י”ח). הכח של עמלק שמתעורר בתוכנו אומר לנו שהכל במקרה, כל המאורעות שעוברים עלינו הם רק ביד המקרה ואין שום חיבור וקשר בין פרטי המציאות. עמלק הוא האויב הגדול ביותר שלנו. הרב שיינברגר שליט”א אומר: “פירוד הוא שורש כל הייסורים, אחדות היא מקור כל התענוג” (שיחה ליום העצמאות, תשע”ד). תפקיד האדם בבריאה לחבר בין כל חלקיה, בין שמים וארץ, רוחניות וגשמיות. זהו סוד ההליכה בקו האמצעי, ספירת התפארת, האות ו’ בשם הוי’ה.
הבחירה הנכונה
בחודש הזה הבחירה בידינו, לאיזה קול אנו מקשיבים, לאיזה כח אנחנו מתבטלים, כוחו של עמלק, הכח של הפירוד ח”ו, או הכח המחבר המגולם באות ו’, הכח שמסוגל להביאנו אל השלמות. עלינו לזכור שמה שהביא לאותה מלחמה ראשונה עם עמלק ברפידים, היה, מה שאמרו חז”ל, שרפו ידיהם של ישראל מהעסק בתורה. בחודש הזה עלינו להתחזק בלימוד התורה, ובמיוחד בתורת הפנימיות. לרשותנו הכח המגולם במזל שור, כח העקשנות וההתמדה, כמו שור המסוגל לשאת בעול ולחרוש בתלם עד אינסוף. עלינו לבחור בתבלין שהוכן עבורנו, “בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין“ (גמרא קידושין), ואז יתקיים בנו הכתוב, “וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל השם אֱלֹקֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי השם רֹפְאֶךָ” (שמות ט”ו כ”ו).
ציונים חשובים בחודש אייר
א’ אייר – רבי מנחם מענדיל מוויטבסק זצ”ל
י”ד אייר – פסח שני
י”ד אייר – הילולת רבי מאיר בעל הנס זיע”א
י”ח אייר – ל”ג בעומר – הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע”א
י”ט אייר – רבי מנחם מענדיל מרימינוב זצ”ל
כ”ו אייר – רבי משה חיים לוצאטו – הרמח”ל זצ”ל
כ”ח אייר – שמואל הנביא זיע”א
מוקדש לרפואת יוסף חיים בן דינה, תינה חיה בת רוזט, גאלה גלינה בת אירה, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
לעילוי נשמת עפרה בת עמנואל ז”ל, לאה בת חיים ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.