הכנה תמציתית לחיים באור המיוחד של החודש. רכישת כלים מעשיים בהם יכול כל אדם להיעזר. ידע חשוב ממקורות שונים בספרים הקדושים.
המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת מלמעלה והיא המיוחדת לו. קדושת הזמן הזו משמשת ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מהוה “פוטנציאל להתחדשות של האדם בתחומים מיוחדים בחייו, להיבנות ולהתקדם בהם. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו – רגע ההווה. לכן נקרא הקב”ה- הויה ברוך הוא. נאמר כי “חכם הוא הרואה את הנולד” (פרקי אבות). כלומר, אדם חכם יכול לראות כיצד נבראת המציאות בכל רגע ורגע. כפי שנאמר: “מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית”. נשאל את עצמנו האם אנו מתחדשים כל רגע מחדש?
יש עת רצון להתחדשות, זמן שהוא מסוגל לכך יותר. כדי ליצור את השינוי עלינו להתחבר לשורש הרוחני. שינוי בשורש ישפיע על כל הענף. לכן אנו עוסקים בלימוד זה, על מנת ל’תפוס’ את החודש כבר מראשו ולשנות את כל הזקוק לשינוי כבר בשורש. בקבלה זה נקרא למתק את הדינים בשורשם. מאוד חשוב באיזה ‘ראש’, האדם נמצא בראש כל חודש ובמשך החודש כולו כמובן.
הצרוף של החודש
בכל חודש מתגלה צרוף שונה של שם הוי-ה ב”ה. צרוף שם השם של חודש חשון יוצא מהפסוק “וּדְבָשׁ הַיּוֹם הַזֶּה השם” (דברים כ”ו) – ר”ת ו.ק.ק.י. זהו הרמז הראשון לעבודה שלנו החודש. ארץ ישראל ידועה כ’ארץ זבת חלב ודבש’. ארץ מלשון ארציות ומלשון רצון. האדם יכול לחיות בארץ הקדושה הזאת ולעלות הכי גבוה, אבל הוא יכול גם ליפול הכי נמוך לארציות שלו עצמו, לרצונות הנמוכים שלו. אם אדם מצליח לקדש את הרצונות שלו ומצליח להעלות את כל המציאות שלו, אזי הארציות נעשית לו ל’ארץ זבת חלב ודבש’. זבה זה לשון מר, והמר הופך להיות מתוק. גם בדבש וגם בחלב יש רמז על היפוך של דין לחסד.
ישנה הלכה בחוקי כשרות, כל היוצא מהטמא טמא, כל היוצא מהטהור טהור. כל זה נכון עד שזה מגיע לדבש. הדבורה הינה טמאה והדבש שיוצא ממנה טהור. רמז נוסף לכך שישנה מציאות שבה הדינים מתמתקים. זוהי המציאות הרוחנית של ספירת הבינה הנקראת שער ה-נ’ (נדבר עליה עוד בהמשך). הדוגמא הארצית לתהליך מיתוק הדינים זה תהליך ההנקה. הדם של האם שמסמל דין, הופך לחלב שמסמל חסד. האם לוקחת את הדין והופכת אותו לחסד, את האדום ללבן. האמא הארצית מרמזת על ספירת בינה שנקראת אמא עילאה.
אומרים ספרי הסוד כי חשון מחזיק בתוכו פוטנציאל עצום, פוטנציאל של אור עצום וכנגדו חושך עצום. זה כנגד זה ברא אותם אלוקים. מצד אחד יכול להתגלות בחודש הזה אור גדול ומצד שני יכול להיות בו חושך גמור ח”ו. החודש הזה העבודה שלנו סובבת על היפוך הדין (של המבול) לחסד (של גשמי ברכה). חשון נקרא גם מרחשון ואחת הסיבות היא משום שאין בו שום חג ומשום שבו התחולל המבול. תפקידנו להפך את מרחשון לרם-חשון. מה שמרוה הכי הרבה על הפוטנציאל החיובי של החודש זאת ההבטחה שבחודש הזה יבנה בית המקדש השלישי.
האות נ’
כתוב בספר היצירה שחודש חשון נברא באות נ’, וגם חוש הריח, מזל עקרב ושבט מנשה. האות נ’ מרמזת על שער ה-נ’, שער ה-50, ספירת הבינה, 50 שערי בינה. ספירת הבינה זהו האור שמאיר מעל העולם הזה. שבע הספירות התחתונות הן העולם הזה והספירה השמינית היא ספירת הבינה.
גם לטובה וגם לרעה, משער ה-נ’ כמעט ואין מצב של חזרה. מי שמגיע לשער ה-נ’ כבר אינו נמצא בעולם הזה, אם לטובה, בקדושה (כמו משה רבנו שנקבר בהר נבו = נ’ בו). אם בטומאה, בני ישראל שהגיעו ל-49 שערי טומאה במצרים, והקב”ה חייב היה להוציא אותם משם מהר, לפני שהם נופלים לשער ה-נ’ ואז לא ניתן יהיה להוציאם משם.
נשמה זה אותיות נ’ שמה. הנשמה מורה על קשר לשער ה-נ’. אם אדם חש את בחינת הנשמה שבו, בחינת ה-נ’ שבתוכו זה נותן לו כח לעבודה. לכן חשוב מאוד להתבונן (מלשון בינה – ספירת בינה), כי בהתבוננות פנימה אנו מחפשים את הנקודה של חלק אלוק ממעל. אדם יכול להרגיש שהוא לא נגמר פה בעולם הזה, הגוף הזה, עם התכונות האלו. אלא שיש בו בחינה נעלה יותר, גבוהה יותר. יש בו פוטנציאל עצום, חלק אלוק ממעל שיכול להאיר מקצה העולם עד קצה העולם, נשמה אלוקית. אם מצליחים להרגיש את זה שה-נ’ שמה (הנשמה), אזי מקבלים את היכולת והכח לפעול במציאות בדרך אחרת לגמרי.
הקשר עם הנשמה הוא זה שמעורר את האדם לפעול, התחושה שיש משהו יותר גדול, יותר טוב, יותר מאיר זה מה שנותן את הרצון להשתנות. אומרים “דע מאין באת ולאן אתה הולך”(פרקי אבות). למה זה חשוב? דע מאין באת – באת מהאין, מהמציאות של ה-נ’, של הנשמה, ולשם אתה גם הולך וזה חשוב שתדע, כדי שתדע מהו היעד הכי גבוה ושלא תסתפק בפחות!
אחת הדרכים להתחבר אל ה-נ’ זה בעזרת חוש הריח. לכן כשהנשמה היתרה מסתלקת במוצאי שבת, אחד הדברים שאנו עושים זה להריח מיני בשמים בהבדלה.
חוש הריח בנפש
החוש של המשיח. משיח הינו שלמות של ההארה, של כל האורות, משיח אותיות חמש וגם שמח. לאדם חמשה חלקים של הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. מציאות של משיח היא מצב שכל המציאות כולה תתמלא בכל האורות כולם, מציאות של שמחה. משיח זה בגימטריה נחש, הנחש הוא תחילת החושך והמשיח סופו. אומרים גם שמשיח יריח אותנו וידע מי אנחנו ומה מידת יראת השם שבנו, יכיר כל אדם על פי ריחו.
בזוהר הקדוש מסופר על שני תנאים שהלכו לבקר תנא אחד. התנא לא היה בבית, את הדלת פתח להם הבן שלו (ילד בן 9). הילד סרב לומר להם שלום. כמובן שאמא שלו אמרה לו, תגיד שלום, זה לא יפה. אמר לה הילד, אני מריח בבגדים שלהם שהם לא אמרו קריאת שמע בזמנה הבוקר. התנאים הודו כי הם לא אמרו קריאת שמע מכיוון שהם היו עסוקים במצוה אחרת. הילד הריח שהיה חסר להם איזה ריח ניחוח מיוחד. בכלל מסופר כי בתקופתו של רבי שמעון בר יוחאי ילדים היו ברמה גבוהה מאוד.
חוש הריח הוא החוש היחידי שלא נפגם בחטא של אדם וחוה. זהו החוש היחידי שלא השתתף בחטא – היא נגעה בעץ, טעמה וכו’, אבל לא הריחה. לפני החטא החושים היו טהורים ונכון להיום בכל החושים שלנו יש פגם. האדם צריך להיאבק בשקריות של החושים שמושכים אותנו בדרך כלל החוצה ולמצוא את התחושה של מי שהוא באמת בפנים, מקור השפע של האדם הוא בפנים בנשמה.
יסוד המים
עכשיו מתחיל החורף, גשמים יתחילו, כאמור, חשון הוא זמן המבול. בתפילה אנחנו מתחילים לברך “משיב הרוח ומוריד הגשם”. ברכה המרמזת על תהליך של “משיב הרוחניות ומוריד הגשמיות”, מרמז על המשכת אור הנשמה חזרה לעולם. מים גם מלמדים עד כמה חשובה המידה של כל דבר, מים במידה נכונה יכולים להחיות ובמידה שאינה נכונה, יכולים להטביע.
עכשיו מתחיל תהליך של התכנסות, מתחילה עבודה פנימית. עיקר העבודה נעשית דווקא במקום ובזמן החשוך. עיקר העבודה שלנו הוא בלילה. עיקר לימוד התורה הוא בלילה והלילות מתחילים להתארך עכשיו, לימוד התורה הוא קריטי לעבודתנו הרוחנית.
לימוד הפנימיות
ספר הזוהר הקדוש נקרא תיבת נח. רבי שמעון בר יוחאי בעצמו קרא לספר הזוהר תיבת נח. הוא אמר שבדור שלנו מבול גשמי לא יחזור אבל אנחנו נמצאים בתוך מבול רוחני. תנא אחר אמר שהוא מרחם על מי שיהיה בדור שלנו. אולם כנגד גודל החושך כך גודל האור. הבעל שם טוב הקדוש אמר שמי שיהיה בדור שלנו בעל אמונה פשוטה שישנו בורא ומנהיג לכל המציאות, זו אותה בחינה של צדיק בדור שלו. בדור שלנו נפתחו כל מעיינות החכמה, הדברים שהיו סתומים, שאף אחד לא יכול היה לגעת בהם – ספר הזוהר, כתבי האר”י ז”ל, הפרוש של בעל הסולם – הינם נגישים ופתוחים לכולם, כי זאת התיבת נח שלנו.
אומרים שמי שלומד ספר הזוהר ניצל מחבלי משיח, נוסף לכך מי שלומד את פנימיות סודות הבריאה מתעורר עקב כך לפנימיות של עצמו, מעורר את הקשר עם ה-נ’ שלו. אדם יכול לראות את המציאות כדבר רדוד מאוד, אולם כשהוא מתחיל ללמוד ומתחיל לגלות ולהבין כי יש עמקות כל כך גדולה בכל דבר, עמקות אין סופית בכל פרט, בכל אות, בכל מילה, רק אז אדם לומד לדעת מי הוא באמת – “דע מאין באת” ויכול לחולל שינוי אמיתי בו ובסביבתו.
בברכת חודש טוב.
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.