חודש כסלו לפי הקבלה *מקיף ומעמיק

מסדרת חודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש כסלו וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית

כח התחדשות

עם ישראל משול ללבנה. ממש כפי שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך קיימת בנו יכולת ההתחדשות. למעשה, בכל יום, ובכל עת יש התחדשות בבריאה כולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, “המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית”. שורש המלה חודש משמעותו התחדשות. כל חודש מביא עמו אור חדש לבריאה. מסגרת קדושת זמן ייחודית המשמשת עבורנו כמדרגה להתפתחות רוחנית. כל חודש מסוגל לצמיחה בתחומים המיועדים לו, פועלים בו כוחות שונים, ומתגלים כלים ייחודיים לעבודת האדם.

כמו כן, הלימוד הזה חשוב ממש כמו לימוד תמרורי התנועה עבור מי שרוצה להיות נהג טוב. הרי לא נדמיין אדם נוהג ברכב ללא ידיעת התמרורים והחוקים הפועלים במציאות הכביש. זה יהיה ממש פיקוח נפש ומעשה שלא יעלה על הדעת. לכן, חכמי הקבלה לימדו אותנו את חוקי החיים, תנאי הזמנים השונים, התמרורים שבדרך. כלים מעשיים שבאמצעותם נוכל לעשות את עבודתנו הרוחנית ביתר דיוק ובהירות, ובסיעתא דשמיא, גם ביתר הצלחה.
[מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה]

חודש כסלו – מבנה רוחני

כתוב בספר היצירה: “המליך אות ס’ בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקיבה בנפש זכר ונקבה”.
הצרוף המאיר בחודש זה, ו-י-ה-ה, היוצא מראשי התיבות, “וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי” (בראשית נ’ י”א).
[כדי להבין עניינם של הצרוף, האותיות והתכונות של החודשים מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה]

מבוא לחודש כסלו

חודש כסלו הוא התשיעי במנין החודשים המתחיל בניסן ושלישי לפי מנין החודשים המתחיל בתשרי. השם כסלו מלשון כיסוי-לו, שבחודש הזה כל הטבע מתכנס פנימה ומכוסה בהסתרה החורפית. הימים מתקצרים והלילות ארוכים יותר והחושך מתחזק בעולם. תנועה טבעית זו מסמלת גם את התנועה הרוחנית של כיסוי שנמשכת עד לגילו הגדול ביום כ”ה כסלו בו היה הנס והתגלה האור המיוחד של חג החנוכה. מזל החודש הוא מזל קשת. הפעם הראשונה שנראתה קשת בעולם היתה אחרי המבול וזה היה בחודש כסלו. בכ”ח חשון יצא נח מהתיבה, הקריב קורבנות וכשהתחיל חודש כסלו כרת השם איתו ברית. “וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם… אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ… וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן” (בראשית ט’ י”ב-י”ד). הקשת מסמלת גילוי של דין בעולם ומזכירה לנו את הברית שכרת אתנו הבורא שלא להביא מבול שוב. הופעתה אמורה לעורר אותנו לשוב ולתקן את מעשינו. חודש כסלו הוא זמן של עבודה פנימית, מכוסה, ממתינה עד לגילוי האור. בדרך רמז אפשר לומר שהשם כסלו מרמז על כיס-לב. זה הזמן להוציא את הלב האמיתי מכל הכיסויים שלו. הלב של לעתיד לבא. לב שכולו על מנת להשפיע.    

חודש של שינה

בחודש כסלו מתקנים את חוש השינה בנפש. בארמית שינה נקראת דורמיטא ובספרים הקדושים מוסבר שדורמיטא זהו מצב של שינה רוחנית, מצב של סתימת האורות בספירות או מה שנקרא גלות. לכן הגלות גם נקראת לילה. בתחילת מגילת אסתר אומר המן לאחשורוש, “יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים” (אסתר ג’ ח’), אמרו חז”ל, ‘ישנו’ מרמז על המצב הרוחני שהם ישנים והמלך שלהם ישן. זאת אומרת יש שינה גשמית ויש שינה רוחנית. ככלל, האדם הרוחני מתרחק מהשינה ומחפש את הערנות וההתעוררות, גם הגשמית וגם הרוחנית, תוך שהוא חפץ ברצף של דבקות שלא יופרע ע”י השינה.

השינה הגשמית היא חלק חשוב ובלתי נפרד מחייו ובריאותו של האדם. עד כדי כך שהגמרא במסכת נדרים אומרת שאם אדם נשבע שלא ישן שלושה ימים מכים אותו עד שישן וזוהי שבועת שווא. השינה היא מנוחה פיזית אולם אנו זקוקים לה גם כדי להתמלא רוחנית. אם זכה האדם במעשיו ביום, בלילה נשמתו עולה למעלה ומתחדשת. מה שנשאר בגוף במשך הלילה זה רק ניצוץ קטן של חיות, רשימו, ובבוקר הנשמה שבה אליו. חז”ל אמרו שהשינה היא “חלק אחד משישים של מיתה” (ברכות נ”ז). לכן השינה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהעבודה הרוחנית ולא סתם שינה גשמית שדומה למוות. לפני השינה קוראים קריאת שמע על המיטה. בקריאת שמע אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, ובין שאר הדברים אנו אומרים את הפסוק, “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָ אוֹתִי השם אֵ-ל אֱמֶת” (תהילים ל”א ו’). בכתבי האריז”ל כתוב, “בלילה בעת פיקדון נפשו, באמרו בעת השכיבה ‘בידך אפקיד רוחי’ וגו’, כי אז תעלה נשמתו בזווג יותר עליון, וחוזר לצאת משם בריה חדשה, בסוד חדשים לבקרים” (שער הגלגולים י”ט).  מסביר הרב שיינברגר שליט”א שעל ידי מסירת הנפש בפסוק זה אנו בעצם מעלים את מדרגת השינה שלנו לדרגה רוחנית של עבודת השם (שיחות). כך בעצם נוצר רצף בעבודת השם שלנו גם בשינה.

בחודש כסלו התגבר החושך הנורא של מלכות יון. ברובד הרוחני, מה שהיה חוזר ונשנה בכל שנה מחדש. לכן אנו צריכים להתעוררות גדולה בכסלו, לאחוז במידת החשמונאים שמסרו את נפשם על מנת לעורר את עם ישראל מהשינה הרוחנית אליה נפלו. למעשה תפקיד השינה הוא להכין אותנו אל ההתעוררות. כפי שמסביר הרב שיינברגר שליט”א, “השינה באה כדי לעורר את האדם, להביא אותו למדרגה גבוהה יותר. השינה זה כדי להיוולד מחדש, להוציא מההסתר הכי גדול את הגילוי הכי גדול. בתוך ההסתר והכיסוי של כסלו התגלה הנס של חנוכה. ההסתר דומה לזריעה והגילוי זאת הצמיחה” (שיחות). תכלית החושך זה גילוי האור. תכלית השינה זו ההתעוררות.

סיפור

יש שינה ויש שינה. מעשה שהיה בעיר הקודש צפת בשבת פרשת ‘בלק’. ר’ אברהם הלוי, תלמידו של האריז”ל, מצא אותו ישן שנת צהריים בבית המדרש. התלמיד שם לב שהאר”י מרחיש בשפתיו בתוך השינה. כשהקיץ האר”י ביקש התלמיד לדעת מה לימדו אותו כשהיה בישיבה של מעלה ועל מה רחשו שפתיו. אמר לו האר”י, מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא, לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בזה הפעם בפרשת בלעם והאתון (ספר שבחי האר”י החדש).

החותם האחרון

צרוף שם הוי’ה של החודש מדבר על קבורתו של יעקב אבינו, “וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו… וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד… וַיִּסְפְּדוּ שָׁם… וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל… וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה” (בראשית נ’). המסורת אומרת שיעקב נפטר בסוכות ולקח שבעים יום של הספד עד שקברו אותו במועד שחל בו חג החנוכה. מכאן מוצאים את הקשר הרוחני בין תחילת מעגל השנה בראש השנה לחנוכה. בחודש תשרי האדם נידון במהלך שמתחיל בראש השנה ונגמר בסוף חג הסוכות בליל הושענא רבה, אז יוצאות ה”פתקאות” האישיות של כל אחד ואחד. אולם המקובלים הוסיפו שבחנוכה יש חתימה אחרונה לטובה. עד חנוכה עוד אפשר לשנות את מה שנחתם בהושענא רבה. בזכותו של יעקב אבינו נמשך החותם מראש השנה עד לחנוכה. הרמז הוא בנס של חנוכה שנעשה בפח השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול. בנס חנוכה התגלה האור הגנוז שיכול לשנות את הכל לטובה. למעשה מהלך החתימה הסופית מתחיל כבר בראש חודש כסלו וזאת מפני שבראש של החודש כלול כבר כל מה שיהיה במשך החודש ובמקרה הזה כלול שם כבר הנס של חנוכה. על כך אומר הרב שיינברגר שליט”א, “מראש חודש כסלו מתגלה אור גדול, זה האור של יום הכיפורים וזה תלוי במעשים שלנו אם אנחנו נראה את האור הגדול הזה”, והרב מסביר, “אחרי יום הכיפורים כשנחתם חותם חיים זה כמו חתן בחופתו, פוקקים עוונותיו, מחכים לראות איך יתנהג. החתם סופר מביא בשם רש”י ישן שראש חודש כסלו מטהר ממש כמו יום הכיפורים” (שיחות). מסופר מהרב הקדוש רבי אהרון מצ’רנוביל אשר פעם אחת כשהקיץ משנתו בראש חודש כסלו, סיפר שהיה עתה בעולמות העליונים ושמע קול רעש גדול, ושאל מה יום מיומיים והשיבו לו שהיום ראש חודש כסלו הוא בבחינת יום הכיפורים והוא יום מחילה, סליחה וכפרה לישראל (ילקוט מאורי האור). זהו זמן מיוחד וקדוש שדורש התעוררות גדולה מצדנו.

סיבת הסיבות

האות של כסלו היא האות ס’. פעם ראשונה שמופיעה האות ס’ בתורה זה רק בפרק ב’ בפסוקים המדברים על ארבעת הנהרות היוצאים מגן עדן, “שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה” (בראשית ב’ א’). הפעם הראשונה שמופיע משהו בתורה מעיד על המהות של אותו הדבר. האות ס’ שגם נראית כעין מעגל מהותה סיבוב כפי שרואים במילה ‘הַסֹּבֵב’. בלשון הקודש סיבוב זה מאותו שורש של המילה סיבה. בכל שנה עם ישראל גדולים וקטנים משתעשעים עם הסביבונים של חנוכה. בפשט הדברים, מנהג זה הוא זכר לסביבונים ששיחקו בהם היהודים כשרצו להסתיר את לימוד התורה שלהם בפני היוונים. אולם בפנימיות העניין מסתתר רמז גדול למהות חודש כסלו וחג החנוכה.

במסירות הנפש של החשמונאים הם הצליחו לעורר מקור עליון של אור שאינו מתגלה בתפילות וזמנים רגילים. כפי שמסביר הרב שיינברגר שליט”א, “בזמן היוונים הכל היה פגום ומקולקל, היה צריך אור גדול שירפא את הכל, אבל האור הזה לא נמצא בששת אלפים שנות קיום העולם. זה האור הגנוז של לעתיד לבא” (שיחות). החשמונאים התחברו לעילת העילות, לסיבת הסיבות ומשכו משם את האור שמסוגל לחולל ניסים ונפלאות. כיוון שהם עשו זאת בחודש כסלו, אז בכל שנה בזמן הזה נפתח מחדש הפתח הזה אל האור הגנוז. השיא של הגילוי מגיע בעת הדלקת נרות החנוכה. הבעש”ט אומר שאם אדם זוכר לחפש את הקב”ה בתוך החושך, כבר באותו הרגע מאיר האור. זה נקרא ‘יתרון האור מהחושך’. כשהחושך נהפך לאור אז זה יותר מאיר מהאור המקורי, החומר של הישועה בא דוקא מתוך החושך. הסביבון הוא תזכורת לכך שמאחורי כל המקרים והמסובבים שקיימים במציאות, מסתתרת סיבה אחת שמסובבת את כולם, רצונו ית’ להיטיב לנבראיו.

ציונים חשובים בחודש כסלו
ה’ כסליו – המהרש”א – רבי שמואל אליעזר איידלס
ט”ו- רבי יהודה הנשיא
י”ח- רבי ברוך ממז’יבוז
י”ט כסלו – “המגיד ממעזריטש” – רבי דוב בער
כ”ד כסלו – שמעון בן יעקב אבינו

אהבתם? שתפו

מוקדש לרפואת יוסף חיים בן שרה חנה, ים בת לי, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.