חנוכה – לקט הלכות

מקבץ של הלכות בסיסיות שכל אחד חייב לדעת לפני החג

למה מדליקים נרות חנוכה, כיצד מדליקים, היכן מדליקים, מי חייב בהדלקה, מתי זמן ההדלקה, ברכות ההדלקה, הדלקת נרות חנוכה בערב שבת ובמוצאי שבת, הפתילות והשמנים, דיני אורח, נשים, קטנים ועוד

הלכות חנוכה

למה מדליקים נרות חנוכה, כיצד מדליקים, היכן מדליקים, מי חייב בהדלקה, מתי זמן ההדלקה, ברכות ההדלקה, הדלקת נרות חנוכה בערב שבת ובמוצאי שבת, הפתילות והשמנים, דיני אורח, נשים, קטנים ועוד.
נערך מתוך חוברת “חנוכה בהלכה ובאגדה”

למה מדליקים נרות חנוכה?

בתקופת בית המקדש השני, גזרו מלכי יוון גזרות על עם ישראל, כדי להשכיח מהם את מצוות התורה ולבטל את דתם. היוונים נכנסו לבית המקדש וחללו את ההיכל וטמאו את השמנים שהיו מיועדים להדלקת המנורה. ריחם עליהם הקב”ה והצילם מידם, וגברו בני החשמונאים הכהנים על היוונים והושיעו את ישראל, העמידו מלך מהכהנים, וחזרה המלכות לישראל.
ביום כ”ה בכסלו הסתימה המלחמה, ולכן נקראו הימים האלו חנו-כה, על שם שחנו מהמלחמה בכ”ה. באותו היום נכנסו החשמונאים לבית המקדש להדליק את המנורה, ולא מצאו שמן זית זך טהור (שסגור וחתום בחותמת כהן גדול) אלא רק פך אחד, שהיתה בו כמות ליום אחד בלבד להדלקת המנורה. נעשה נס והספיקה להם כמות זו לשמונה ימים. נמצא ששמונה ימים הדליקו בשמן של נס, ולכן תיקנו חכמים לעשות את אותם שמונה ימים, ימי שמחה והלל, ולהדליק בהם נרות בכל לילה, כדי לפרסם את הנס.

כיצד מדליקים

יש להניח את הנרות בגובה זהה, כשהשַׁמָּשׁ – הנר בו נשתמש להדליק את שאר הנרות – יעמוד בנפרד (מעל הנרות, בצידם וכד’). ביום הראשון מדליקים נר אחד ומוסיפים בכל לילה נר נוסף, וכך עד היום השמיני שבו מדליקים 8 נרות (מלבד השמש). בכל לילה מניחים את הנרות מצד ימין של החנוכיה (כאשר עומדים מולה) ומתחילים להדליק מצד שמאל לכיוון צד ימין. לדוגמא: בלילה ראשון יניח את הנר בצד ימין של החנוכיה (ואת השמש במקום המיועד לשמש). יברך את כל שלושת הברכות ומיד ידליק את הנר הראשון ואח”כ את השמש. בלילה השני יניח את שני הנרות בצד ימין של החנוכיה (ואת השמש במקום המיועד לשמש), יברך את שתי הברכות ומיד ידליק את הנרות מצד שמאל לצד ימין (ואח”כ את השמש).  וכן בכל לילה.

היכן מדליקים

יש נוהגים להניח את החנוכיה ליד הפתח מול המזוזה, ובכך להיות מוקפים במצוות. אחרים נוהגים להניח את החנוכיה בחלון או במרפסת באופן שגם בני הבית וגם עוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות, ובכך לפרסם את הנס.
** לאחר הדלקת החנוכיה אין להזיז אותה עד שיכבו הנרות.

זמן הדלקת נרות חנוכה

מצאת הכוכבים (כ-20 דקות אחרי שקיעה) למשך חצי שעה. מי שלא יכול להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים – יכול להדליק כל הלילה עד עלות השחר.

אנשים העובדים עד אחרי צאת הכוכבים יכולים לבחור באחת מהאפשרויות:
1) למנות את האישה שתדליק בצאת הכוכבים. 2) יחזרו הביתה בצאת הכוכבים להדליק ויחזרו לעיסוקם. 3) ימתינו עד שיגיעו לביתם אפילו יגיעו הרבה זמן אחרי צאת הכוכבים וידליקו. כל האפשרויות מותרות לכתחילה.

ברכות ההדלקה

בלילה הראשון מברכים 3 ברכות (בשאר הלילות 2 הברכות הראשונות בלבד):
1. עדות המזרח:  “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שקדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה”.
1. אשכנז/ספרד:  “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שקדשנו במצוותיו וציוונו להדליק *של נר חנוכה”.
2. “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה”.
3. “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”.
* על פי הסוד אין מוסיפים את המילה “של” בברכה הראשונה. משום שהתיבות “להדליק נר חנוכה” הן ראשי תיבות נח”ל שהוא שם קדוש המשמש להמשכת האור בהדלקה.

את כל הברכות יאמר קודם ההדלקה ורק לאחר שסיים לברך ידליק את נרות החנוכה. ידליק את הנרות מיד בסיום אמירת הברכות ולא ידבר או ימתין כלל. אדם הצריך שיביאו לו גפרור רשאי לרמוז שיביאו לו גפרור ואפילו אם כבר הפסיק בדיבור, בדיעבד יצא ידי חובה שכן זה צורך המצווה. כל זה שאסור להפסיק בדיבור היינו שלא הדליק את הנר הראשון, אך אם הדליק את הנר הראשון ורוצה לבקש גפרור, יכול אפילו לכתחילה לבקש שיביאו לו גפרור. וכן מיד עם סיום הדלקת הנר הראשון יאמר את הנוסח “הנרות הללו אנו מדליקין…” ותוך כדי אמירה ידליק את שאר הנרות. מנהג טוב לומר אחר הדלקת כל נרות החנוכה את המזמור בתהילים, “מזמור שיר חנוכת הבית לדוד…”.
אדם שהדליק ושכח לברך את הברכות על נרות חנוכה, בדיעבד יצא ידי חובה ואין צורך לחזור ולברך. שכן הכלל הוא ש”ברכות אינן מעכבות”.
אדם שהניח את החנוכיה במקום שלא מצויה רוח שאמורה לכבות לו את הנרות והדליק את החנוכיה כראוי, ולאחר דקה או פחות נשבה רוח וכיבתה את הנרות – יצא ידי חובה ואינו חייב לחזור ולהדליק את החנוכיה שוב, שכן ההלכה היא ש”הדלקה עושה מצווה” וכבר יצא ידי חובת נר חנוכה, אמנם אם רוצה לחזור ולהדליקה שוב, לא יברך על הדלקה זו.
הדלקת נרות בערב שבת – בערב שבת שמדליקים נרות חנוכה הרבה לפני צאת הכוכבים צריך לשים כמות שמן בנרות שיספיקו לדלוק מכניסת שבת עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, זמן זה הוא בערך שעה ורבע. בערב שבת שצריך להדליק גם נרות חנוכה וגם נרות שבת. לכתחילה ידליק הבעל נרות חנוכה ואח”כ תדליק האישה נרות שבת (וגם אלמנה/גרושה תדליק כך). בדיעבד, אם הדליקה האישה נרות שבת, יכול הבעל להדליק נרות חנוכה.
הדלקת נרות במוצאי שבת – במוצאי שבת יעשה הבדלה ואח”כ ידליק נרות חנוכה. גם אותם המוציאים שבת כשיטת רבינו תם (היינו שעה + 12 דקות לאחר השקיעה) יבדילו כרגיל בזמן רבינו תם ואח”כ ידליקו נרות חנוכה.

אסור להשתמש באור נרות החנוכה – כגון: לקרוא או לבדוק דבר אחר לאור הנרות, וסיבת האיסור כדי שלא יהיו המצוות בזויות בעיניו. בגלל איסור זה תיקנו חז”ל להניח “נר שמש” בחנוכיה, שאם קרה ונהנה מנרות חנוכה, אינו נהנה מנרות חנוכה אלא מנר השמש. אסור להדליק נרות חנוכה מנר לנר אלא רק ע”י השמש. זאת אומרת, אם קרה וכבה אחד הנרות שבחנוכיה, ידליק גפרור וידליקו מנר השמש ואז ידליק את הנר שכבה.
אכילה קודם הדלקת נרות חנוכה – יש להחמיר שלא לאכול סעודת קבע כחצי שעה קודם הדלקת נרות (המדליק עצמו, אחרים יכולים). דברים הנחשבים לסעודת קבע: פת (לחם) ומזונות (דברי מאפה) יותר מ-54 גרם. אישה אלמנה או גרושה שמדליקה לעצמה – אסור לה לאכול סעודת קבע קודם הדלקה.
נרות ההידור – בכל לילה, הנר הנוסף של אותו לילה הוא הנקרא נר החיוב, ושאר הנרות נקראים נרות ההידור. ואם טעה ולא הדליק כמספר הנרות של אותו יום, יצא ידי חובתו.
שַׁמָּשׁ – נוהגים להדליק נר נוסף הנקרא שַׁמָּשׁ ( או שמוסיפים עוד כוסית שמן לנוהגים להדליק בשמן) הנוסף על מספר הנרות של אותו יום. יש נוהגים להדליק מהשמש את הנרות של אותו היום, וכשמסיים להדליק בו את הנרות, מניחו דלוק בחנוכיה.
הידור מצווה – מצווה להדר ולהדליק בחנוכיה יפה ובשמן זית, וכל המרבה להדר במצווה ולעשותה יפה, הרי זה משובח.

החייבים בהדלקת נרות חנוכה

בני עדות המזרח –  מנהג עדות המזרח שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו. כמו כן, אם אין באפשרותם לשהות בבית בשעת ההדלקה, בן הבית שמדליק את הנרות מוציא אותם ידי חובה.
בני אשכנז – מנהג בני אשכנז שכל אחד מבני הבית הזכרים מדליק נרות חנוכה לבדו ומברך. וטוב שכל אחד ידליק בחלון אחר, כדי לפרסם את הנס ככל היותר לבני אדם העוברים ושבים.
נשים – גם הנשים חייבות בהדלקת נר חנוכה. ולכן, אשה המתגוררת בביתה לבדה, חייבת להדליק את הנרות עם הברכות כולן, אבל נשים נשואות או בנות רווקות בבית הוריהן, אינן צריכות להדליק נרות חנוכה כלל, אפילו למנהג האשכנזים שמדליק כל אחד מבני הבית, מאחר ויוצאות ידי חובה בהדלקת בעליהן או אביהן.
לא נמצא בבית – מי שיודע שלא יגיע הלילה לביתו, מכל סיבה שהיא, יאמר לאשתו שתדליק בלילה זה את הנרות ותברך, ובכך יוצא ידי חובתו. וכן רשאי הבן הגדול מגיל בר מצווה ומעלה, להדליק. ומכל מקום לבני אשכנז, אם הוא נמצא במקום שיכול להדליק, טוב שמלבד הנרות שמדליקה אשתו, ידליק גם הוא במקום שבו הוא נמצא, אך בלי ברכה. מי שלא היה בביתו בלילה הראשון, ואשתו ברכה והדליקה, בלילה השני כשמדליק, יברך גם שהחיינו.
יגיע מאוחר – אדם שיודע שיגיע הלילה לביתו בשעה מאוחרת, וכבר ילכו בני ביתו לישון, עדיף שיאמר לאשתו שתדליק בזמן, מאשר שידליק הוא עצמו מאוחר יותר.
אורח – אדם המתגורר לבד ומתארח בימי החנוכה אצל חבר, כיוון שהאורח חייב בהדלקה ואין מי שמדליק עבורו בביתו, תקנו חכמים שייתן לבעל הבית כמה פרוטות (שקלים), כדי שיקנה את חלקו בשמן שמדליק בו בעל הבית את החנוכייה, ויוצא האורח ידי חובה בהדלקת בעל הבית.
אורח כנ”ל שחייב בעצמו במצות ההדלקה, אם אינו רוצה להשתתף עם בעל הבית בשמן, אלא להדליק בעצמו בשמן שלו, יכול לעשות כן ולהדליק בברכה.
משפחה – בן נשוי הגר אצל אביו ואינו משתתף בהוצאות (כגון אוכל ושתיה), אף שיש להם חדר לעצמם, אינו חייב להדליק, ואינו צריך להשתתף בכסף, ויוצא ידי חובה בהדלקת אביו. וכן, זוג המתארחים בבית הוריהם וישנים שם, כיוון שאינם משלמים עבור ההוצאות, אינם צריכים להשתתף בכסף, ויוצאים ידי חובה בהדלקת האב.
זוג המתארחים בבית הוריהם בסעודת ליל שבת, וחוזרים לביתם לישון, חייבים הם להדליק את נרות החנוכה בביתם קודם השבת, כי חיוב מקום ההדלקה נקבע לפי מקום השינה, ולא לפי מקום האכילה. זוג המתארחים בבית הוריהם בשבת, ובמוצאי שבת מתכוננים לחזור לביתם, ידליקו את החנוכיה בביתם.
אורח מברך – אם בעל הבית מכבדו להדליק, רשאי לברך ולהדליק. אך נכון יותר שבעל הבית ידליק. בן המארח את הוריו בימי החנוכה, אין חובה על הבן לכבד את אביו שידליק את נרות החנוכה, כי “מצווה בו יותר מבשלוחו”, אבל אם יש חשש שהאבא יפגע אם לא יכבדו אותו בהדלקה, בוודאי שייתן לאביו.
דירה משותפת – שני אנשים הגרים בדירה אחת, אם שניהם שותפים יחד בהוצאות האכילה והשתיה, ואוכלים זה מזה, ישתתפו יחד בקניית השמן, וידליק אחד מהם בברכה, ויצא השני ידי חובה. אבל אם אינם שותפים בהוצאות האכילה והשתיה, אלא כל אחד קונה לעצמו, ידליק כל אחד נר חנוכה בפני עצמו בברכה.
בית מלון – אדם המתארח בבית מלון ולא מדליקים עליו בביתו, או משפחה המתארחת כולה בבית מלון, חייבים להדליק נרות חנוכה בחדר במלון עם ברכה. כמו אדם השוכר חדר או דירה לעצמו, שחייב להדליק שם עם ברכה.
ברכת הראיה – המתגורר לבדו, ונמצא באחד מלילות החנוכה בנסיעה וכד’, באופן שאינו יכול להדליק בלילה זה נר חנוכה, קבעו חז”ל שיברך על ראיית נר חנוכה. זאת אומרת, שכאשר רואה נר חנוכה דולק מאיזשהו בית או בית כנסת, אם זה בלילה הראשון מברך שתי ברכות: שעשה ניסים ושהחיינו, ואם זה בשאר הלילות, מברך שעשה ניסים בלבד. אך מברך רק אם יודע שזה בתוך חצי השעה הראשונה להדלקת אותם הנרות.
קטן – מצות חינוך – ילד פחות מגיל בר מצווה אינו מדליק נר חנוכה. שהרי אינו חייב מן הדין בהדלקה. טוב להרגיל את הילדים הקטנים שהגיעו לגיל חינוך [מגיל שש ומעלה, לפי הבנתו של הילד], שידליקו את נרות ההידור בכל לילה. זאת אומרת, שידליק בעל הבית בעצמו את הנר הראשון של כל לילה, והם ידליקו את שאר הנרות.
עיוור – עיוור חייב בהדלקת נרות חנוכה, כשם שחייב בכל המצוות, ובהדלקתו יש פרסום הנס לאחרים, אלא שטוב שיאמר לאשתו שהיא תברך ותדליק. אך אם הוא מתגורר בפני עצמו, יברך וידליק הוא עצמו בסיוע אדם אחר.

השמנים והפתילות

שמן זית  – מצווה מן המובחר להדליק נרות חנוכה בשמן זית, מפני שאורו צלול יותר. וגם מפני שהנס שנעשה בבית המקדש במנורה היה בשמן זית, ואנו משתדלים לדמות ככל היותר את הדלקת החנוכיה שלנו, להדלקת המנורה שהיתה בבית המקדש. אמרו חז”ל (מסכת שבת כ”ג ע”ב): הרגיל בנר של מצווה לעשותו יפה, זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (משלי פרק ו פסוק כ”ג): “כִּי נֵר מצווה וְתוֹרָה אוֹר”. והיינו שעל ידי שיהדר בנר של שבת ושל חנוכה לעשותו יפה יותר, יזכה לאור של התורה.
שאר שמנים ונרות – מי שאין לו שמן זית, ידליק בשאר שמנים. ואם אין לו שמן כלל, ידליק בנרות שעווה. הכנת הפתילות – טוב להדליק מעט את הפתילות ולכבותם לפני ההדלקה, כדי שבשעת הדלקת הנרות, הם ידלקו מיד.
החלפת פתילות – אין חובה להחליף בכל ערב פתילות חדשות, שהרי אדרבה הם נוחים יותר להדלקה כאשר הדליקו בהם כבר. ויש נוהגים להחליף פתילות חדשות בכל לילה, לפי שבכל לילה היה מתחדש הנס. וגם זכר למנורת בית המקדש שהיו מחליפים בה בכל יום פתילות חדשות.
כמות השמן – צריך לתת שמן בנרות, כדי שידלקו לפחות חצי שעה. אחרת אינו יוצא ידי חובה. לכן אם שם כמות שמן פחות מחצי שעה והדליק עם ברכה, יכבה את הנרות ויוסיף שמן בכמות שיידלק לפחות חצי שעה וידליק שנית ללא ברכה.
נרות צבעוניים – מה שמוכרים בחנויות נרות דקים צבעוניים, יש להשתדל שלא להדליק בהם, כיוון שלא תמיד הם דולקים חצי שעה, ויכול להיכשל באיסור ברכה לבטלה חס ושלום, וגם לא יצא ידי חובת המצווה. ומכל מקום בערב שבת של חנוכה, פשוט שאינו יכול להדליק בהם נרות חנוכה, וכמו שהתבאר להלן.

בברכת חנוכה שמח

אהבתם? שתפו

מוקדש לעילוי נשמת עפרה בת רבקה ז”ל ת.נ.צ.ב.ה

השאירו תגובה

אודות הכותב

מרכז מודעות