יש גבול לכל דבר

* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”

יש משהו מאוד מפתה וקסום בחיים ללא גבולות. אולי כי זה מזכיר לנשמה את המציאות של אור אינסוף. מציאות רוחנית ראשונית של אחדות פשוטה. כלים שאינם מגבילים ומצמצמים את האור. יותר גן עדן מגן עדן. מציאות של תענוג. מצב כביכול הרבה יותר משוחרר מהמציאות המגבילה, המצומצמת, של גבולות מוגדרים של אסור ומותר, מציאות של חיים בין המייצרים.

בפרשה בני ישראל מקבלים ממשה את מפת הארץ על גבולותיה. “צו את בני ישראל ואמרת אליהם, כי אתם באים אל הארץ כנען, זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה, ארץ כנען לגבולותיה“. ניתנת להם מפה מדויקת של הגבולות, “והיה לכם גבול”, “ונסב לכם הגבול”, “וגבול זה יהיה לכם”, מדן ועד אילת, מהים הגדול ועד הירדן. שירטוט אלוקי של גבולות הארץ המובטחת.

המדרש מסביר שהשם ‘ארץ’ ניתן לה על שום “שרצתה לעשות רצון קונה“. אם כן, המילה ‘ארץ’ באה מלשון ‘רצון’. בפנימיות הדברים בכל מקום שמופיעה המילה ‘ארץ’ היא מייצגת את הרצון של האדם. חכמת הקבלה מלמדת שהרצון הוא הכלי לקבלת השפע. הבורא הטוב והמיטיב חשב לתת את כל ההטבה האינסופית שלו ולכן ברא את הרצון לקבלת השפע. עד כאן הכל נראה מושלם. הבורא רק נותן ואנחנו רק מקבלים. אלא שהפרשה מלמדת אותנו שבמציאות האנושית חשוב שיהיו גבולות לרצון.

למעשה לכל כלי יש גבול. וטוב שכך. בלי גבולות אי אפשר היה למלא את תוכו של שום כלי ולהנות מהשפע הטוב. הגבולות הן גם המידות של הכלי. הגבולות מגדירים את הייחודיות של הכלי. גבולות הרצון מגדירים את תפקידו. ללא גבולות הרצון לקבל של האדם היה בולע את זולתו. הגבולות שומרים עלינו ושומרים על זולתנו. במציאות תיקון האדם החופש האמיתי נמצא בתוך הגבולות. זהו החופש לעשות את תפקידך המיוחד בלי לפגוע בתפקידם של אחרים.

הדרך היחידה לבטל את הגבולות של הרצון לקבל, של האגו של האדם, היא לעבוד אך ורק עם הרצון להשפיע ולהיטיב. כמו שכתוב בתיקוני זוהר, “הפוך רצון ותמצא צנור”. ‘רצון’ ו’צנור’ הן מילים הבנויות מאותן אותיות. הרצון הוא כלי עם גבולות וכשהוא הופך לצינור הוא יכול להשפיע ללא גבולות כלל.

גולשים, תלמידים, חברים, מנויים
עוזרים בהפצת חכמת הקבלה >>