כוחה של ברכה

משהו חדש מתגלה בעולם בפרשה הזאת. אברהם אבינו מקבל את הציווי, “לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך“, והקב”ה מברך אותו, “ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה”. ‘אתה תהיה ברכה’. רש”י מפרש, “הברכות נתונות בידך. עד עכשיו היו בידי. ברכתי לאדם ונח, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ”. אברהם אבינו הוא הראשון שנדבק במקור הברכה. הוא הופך בעצמו למעין נובע ברכות. ניתן לו הכוח לברך.

למילה ברכה יש כמה משמעויות. השורש ‘ב.ר.כ’ מרמז על מהות הברכה. הערך המספרי של האות ב’ הוא 2, של האות כ’ 20, ושל האות ר’ 200. כולן כפולות של 2. רמז לכך שהברכה היא זו שמכפילה את השפע. המילה ‘ברכה’ מלשון ‘הַבְרָכָה’. פעולת ה’הַבְרָכָה’ פרושה לקיחת ענף של צמח מסוים וכיפופו אל תוך האדמה. הענף הזה מצמיח צמח חדש. הפעולה הזאת היא מעשה של הכפלת הצמח. כך זה פועל בגשמיות וכך זה גם ברוחניות. כשהאדם מברך הוא מכפיל את השפע.

המילה ‘ברכה’ היא גם מלשון ‘בריכה’ כמו בריכה של מים. כשאדם מברך הוא כביכול “שואב” את השפע האלוקי מהבריכה העליונה ומבריך אותו אל העולם שלנו. זה פלא גדול שכל אחד מאתנו, פשוט ככל שיהיה, יכול לברך את בורא עולם ויכול כמובן גם לברך את הזולת. הפלא הזה ניתן לנו בזכות אברהם אבינו שכאמור היה הראשון שקיבל את הכוח הזה. לכן מוצאים שחכמי הזוהר אמרו, “אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך“. אל תמעיט בערכה של ברכת אדם פשוט. כל אחד יכול לברך ויש לזה כוח. מובן שיש מדרגה שונה בין מברך למברך. אבל אתה, אל תקל ראש. אף פעם אינך יודע באמת מה כוחה של הברכה או מה כוחו של המברך. וגם בכוח עצמך אל תמעיט, ברך ותתברך.