למרות העושר הססגוני של האנושות בדור הזה, נראה שהפכנו לעדר. תודעת העדר השתלטה על העולם. חשוב להבין כי כל המסע של תיקון הבריאה סובב על הציר של חזרה על האחדות. זהו מהלך התשובה של כל הפרטים שבבריאה ובראשם האדם. בדרך אפשר בהחלט להתבלבל בין אחדות לאחידות, בין עדר בו פרטים אנונימיים כלואים באחידות, לבין אוסף של כבשים כשכל אחת מהן מיוחדת ואהובה וכולן קשורות יחד באחדות פשוטה. בסיום השנה ובפתחה של שנה חדשה זהו זמן נכון להתבונן בעניין דק זה. וכמו תמיד, חכמת הקבלה מדריכה אותנו איך לדייק את דרכנו.
אצל הבורא אין זמן. ברגע אחד בראש השנה כולנו ניצבים מולו כאיש אחד. עוברים יחד בשער המכריע את גורל השנה החדשה. הפרשה פותחת, “כולכם ניצבים היום”, אלה שישנם אתנו ואלה שאינם. הזוהר אומר “היום” זה ראש השנה. בורא עולם יושב על כיסא המשפט וסוקר את כל הנבראים בבת אחת, “ניצבים כולכם”. אולם, המשנה אומרת כי “בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון”, כמו כבשים הנספרות אחת, אחת על ידי הרועה הנאמן. כלומר, מצד אחד כל הפרטים ניצבים יחד כאחד ומצד שני כל פרט ופרט מקבל את תשומת הלב הייחודית והמושגחת שלו. זהו רגע אחד של בריאה מחודשת לכל חי. מה שעבר בשנה החולפת נשקל במאזני האמת והכל נידון לתקציב חיים חדש. זהו רגע נשגב של נתינת חיים חדשים, אור אינסוף מתפשט לעשות כלים חדשים אשר יתפסו מצדנו כשנה חדשה.
המילה ‘ניצבים’ מעידה על תפקיד. התואר ‘נציב’ שייך לאדם הממונה מטעם השלטון לעשות תפקיד מסוים. לכל נברא יש תפקיד ייחודי ומיוחד שרק הוא נועד לעשות בעולם. חכמים אמרו, “כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות”. בראש השנה כל אחד מקבל מחדש את התפקיד המיוחד שהוא נועד לעשות בעולם הזה. אנחנו ממליכים מחדש את הבורא על כל מה שברא, והוא נותן לנו מינויים, תפקידים – שליחות. ברגע הישמע קולות השופר נחלק האור הגדול לפרטי הפרטים של מציאות חדשה.
אז מצד אחד, אני כבשה קטנה בעדר המופלא של האנושות. מצד שני לכבשה הזאת יש שם, לאדם הזה יש שם והשם שלו מעיד על תפקידו בהבאת האור הייחודי של נשמתו לכלל האנושות. אגב, חשיבות תפקידו וקומתו הרוחנית נמדדות במידת התועלת שהוא מביא לסביבתו. יש אחד שמשפיע טוב רק לבני ביתו, יש אחד שמשפיע לכל בני עירו, ויש אחד שמשפיע לעולם כולו. הפרשה אומרת, “הנסתרות להשם אלוקינו, והנגלות לנו ולבננו עד עולם”. השפעה היא לאו דווקא בגלוי ובראש חוצות. אדם יכול לשבת בביתו ולהתפלל על העולם כולו. אמנם לאדם הפשוט אין אלא “הנגלות”, מה שעיניו רואות, אבל בורא עולם הוא זה שיודע את כל הנסתרות.
בעניין הנסתרות והנגלות גם רמוזה הדרך לגילוי התפקיד האישי שלנו. אנחנו שותפים של הבורא בהשלמת הבריאה והבאתה לתיקונה. הוא כרת אתנו ברית ונתן לנו דרך עבודה. כל אחד מחויב ב’נגלות’, במה שהשם ציוה אותנו לעשות, ועל ידי תפילה, התבוננות ועשייה בקדושה יתגלו ה’נסתרות’ לכל אחד, יזוהה המינוי האישי שלו, תפקידו המיוחד בבריאה.
בדור שלנו כולם כל כך משתדלים להיות מיוחדים. עושים מעשים קיצוניים וחסרי תכלית רק כדי להתבלט ולהיות שונים. דרכה של תורה היא בדיוק להפך. תהיה צנוע, תלך בדרך התורה והמצוות כמו כולם וע”י שתכין את הכלי כמו שצריך, תוכל לזכות שיאיר האור המיוחד שלך ויתגלה תפקידך המיוחד בעולם. בלי רוח וצלצולים, בלי זיקוקי די-נור ורמקולים גדולים, בפשטות ובתמימות. מתוך השקט שבעשייה הפשוטה, יבוא הגילוי.
אז אל תקרא לי עדר. אחדות זאת לא אחידות. הפאזל שלם רק כאשר כל חלק עושה את תפקידו הייעודי והייחודי. זהו המסע שלנו הכבשים הקטנות, תחת ההנהגה של הרועה המשגיח, עד שנשוב חזרה אל מציאות האחדות, “ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד”.
מוקדש לרפואת רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, ים בת לי, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, ליאת דבורה בת אסתר בתוך שאר חולי עמו ישראל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.