* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”

רוב בני האדם מסתובבים בעולם ומפזרים הבטחות כמו פוליטיקאים מנוסים. “אני אעשה ככה וככה…”, “אבוא אליך לביקור…”, “אחזיר לך עד שבוע הבא…” וכו’. כמה אנחנו לא סובלים את הפוליטיקאים כשהם מבטיחים הבטחות שווא. הגיע הזמן להתבונן בהבטחות שווא שלנו והשפעתן על מציאות חיינו. אפשר שגם לזה התכוונה התורה כשהזהירה אותנו מפני נדרים ושבועות.

רוב בני האדם בכלל לא מכירים בכוח הדיבור, בעוצמה של המילים. לא לוקחים אחריות על מה שיוצא לנו מהפה. “זרקתי מילה” והלכתי. זהו, נגמר. חכמת הפנימיות מגלה לנו שהדברים אינם כה פשוטים. המילים הן כמו שאר התולדות של האדם. הן הולכות בעולם ומתקיימות כשלעצמן. ממש כמו בת קול שיוצאת והולכת ומתפשטת ללא גבול. כל מילה היא כלי ליצירת מציאות עתידית.

הפרשה פותחת בעניין נדרים. “איש כי ידור נדר להשם, או הישבע שבועה לאסור איסר על נפשו, לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה“. על המילים “לא יחל דברו” אומר רש”י, “כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין”. המילה ‘חילול’ מלשון ‘חול’. ומכאן שכל מילה צריכה להיות קודש. כלי שלם לגילוי של אור. המילה ‘חול’ מלשון ‘חלל’. כמו חלל שנפל בקרב. כלומר, אור הנשמה הסתלק ממנו ונותר חלל. חכמת הקבלה מדברת על “החלל הפנוי”. המקום ממנו הסתלק אור אינסוף. המקום שנהיה מדור הקליפות. אם אדם מדבר דיבורי חולין, נותן הבטחות שווא, ולא מקיים את דברו, הוא יוצר כלי ריק. אם אדם לא עומד בדיבור שלו אז הוא משאיר כלי ריק. כלי ששייך לחלל הפנוי, למדור הקליפות.

מובן שלא נפסיק לדבר דיבורים וגם לא נפסיק להבטיח הבטחות. כולנו בני אדם ותקשורת היא עניין מהותי ביחסים בינינו. אבל מומלץ להיות זהירים ולומר על כל דבר “בלי נדר”, או לפחות לחשוב את זה. המילה ‘נדר’ היא מלשון נ’ דר. האות נ’ היא כנגד נ’ שערים שבספירת הבינה. רמז לכך שהנדר של האדם מגיע עד למקום העליון שנקרא שער ה’נון’. אם אדם נודר ולא מקיים, אומר ולא עושה, הפגם מגיע עד לשורשים הרוחניים עצמם. לכן, את יום הכיפורים, כשכל הבריאה עולה אל אמא, אל ספירת הבינה, פותחים בתפילת “כל נדרי”. ברגע קדוש מבטלים את כל הנדרים, את כל הכלים הריקים שיצרנו במהלך השנה. משחררים הכל לפני ההתחדשות העצומה של כיפור. ואת זה כדאי לזכור כל השנה, לשקול את המילים וההבטחות שלנו לפני שאומרים אותן, וכמובן רצוי להוסיף “בלי נדר” ולהשאיר את לוח המציאות שלנו נקי.

אהבתם? שתפו

מוקדש לרפואת רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, ים בת לי, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, ליאת דבורה בת אסתר בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת לאה בת חיים ז”ל, עפרה בת עמנואל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.