העולם נהיה מקום קיצוני. זה לא חדש. נראה שמתמיד האדם היה ייצור קיצוני. אולי עכשיו זה מוחצן יותר כי אנחנו מתקרבים אל נקודת השינוי. מעבר מתפיסה תודעתית של “או-או”, או הדרך שלי או הדרך שלך, או הרבי שלי או הרבי שלך, או המחנה הפוליטי שלי או זה שלך וכו’, אל תפיסה תודעתית מכילה יותר. לכן זאת העת המתאימה להתבונן מחדש בתודעה השולטת בנו ובעולמנו.
אחרי שהפרשה הקודמת נגעה בשיא הרוחני של מעמד הר סיני. פרשת משפטים יורדת ומתעסקת בכל ענייני המשפט של בין אדם לחברו. ירידה תלולה מהאורות הגדולים אל ההתעסקות בפרטים הקטנים של המציאות הגשמית. הרבה פעמים ניתן לשמוע אנשים שונים אומרים, “אני דווקא מאמין בעשרת הדיברות… אבל כל החוקים והמשפטים האלה, הדקדוקים והקטנוניות… למה צריך את כל זה?!”. זוהי שוב הגישה הקוטבית של “או-או”, או שאתה רוחני גבוה גבוה או שאתה עסוק כל הזמן בגשמיות וחוקים של העולם הזה. כשלמעשה אתה יכול להיות שלם יותר כשאתה “גם וגם”. הפרשה פותחת במילים, “ואלה המשפטים”. האות ו’ היא אות החיבור. וכאן היא מלמדת שממש כמו שעשרת הדברות בפרשה הקודמת ניתנו בהר סיני גם כל החוקים והמשפטים וההלכות שבפרשה זאת ניתנו גם הם בהר סיני. הכל מכלול אחד.
נראה שהעולם הישן התנהל על הקוטביות הלינארית של “או או”. אנשים קוטלגו וקיטלגו את עצמם תחת תווית אחת מוקצנת. בחברה הדתית-חרדית הדבר בא לביטוי בתפיסה של “או שאתה צדיק או שאתה רשע”. אולי זאת הסיבה שרואים כל כך הרבה נוער חרדי נושר שיוצא מאוהלם של צדיקים ישירות אל חיי רחוב מקולקלים באופן קיצוני. בחברה החילונית הדבר בא לידי ביטוי בתפיסה של “או שאתה מצליחן או שאתה לוזר”. אין באמצע. לכן גם כל כך הרבה אנשים משתמשים בטכנולוגיה וברשתות החברתיות כדי להראות ולהיראות “מצליחנים”. אף אחד לא רוצה להיות “לוזר”. זה מפחיד. וגם זוהי גישה מאוד קוטבית. היא מציירת את חיי האדם בצבעים של שחור ולבן, אורות וצללים. היא גורמת לכל הבריאה לאבד את פלטת הצבעים המופלאה שלה.
חכמת הקבלה מגלה לנו תודעה מכילה יותר. תודעה שמתפשטת עכשיו בעולם. עוברים מ”או או” ל”גם וגם”. בחג הסוכות יש ארבעה מינים. באופן פשטני התורה מחלקת את בני האדם לארבעה סוגים. מצד אחד, אלה בלי טעם וריח, בלי מצוות ומעשים טובים. מצד שני, אלה עם טעם וריח, מצות ומעשים טובים. ובאמצע עוד שני סוגים מעורבים. כך מתקבעים הטיפוסים השונים. אלא שחכמת הפנימיות מגלה לנו שהמציאות היא שבכל אחד מאתנו ישנם ארבעה מינים. ממש כמו ארבעת הבנים בהגדה של פסח. כל העבודה היא לעשות סדר פנימי ולהשתמש בכל הכוחות שיש בנו בצורה תועלתית, מיטיבה ותכליתית.
הצרה היא שכמו כל דבר חדש שבא לעולם גם תודעת ה”גם וגם” יוצרת הרבה בלבולים. טשטוש גבולות. אנו חיים בתקופת שינוי ומעבר לגישה פנימית הוליסטית יותר. גישה שמכילה את כל הצבעים שבאדם. גישה שלא עסוקה בלבדל את עצמי מאחרים על ידי הגדרות מוחלטות של “או-או”. גישה שלא ממהרת לפסול את הדרך של מישהו אחר רק בגלל שהיא לא הדרך שלי.
הגיעה העת להפנים שבכל אחד מאתנו קיימים כל הכוחות כולם. אני גם חכם, גם רשע, גם תם וגם אני לא יודע לשאול. אני גם רוחני מאוד אי שם למעלה על הר סיני ואני גם ארצי מאוד בעשיית מצוות ושמירה על דקדוקי הלכות. כל אחד מאתנו הוא עולם שלם. השלום מתחיל בין הקצוות הקיצוניים שלי בפנים. ומשם הוא עתיד להתפשט על כל העולם כולו.
מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו ושובם בשלום
מוקדש לרפואת משה בן עליזה, ים בת לי, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת אורי אלכסנדר בן גבריאל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.