* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”
החיים בעולם הגשמי עלולים להיות מתעתעים מאוד. אפשר בקלות להתבלבל ולחשוב שהחומר זה כל מה שיש. אפשר להאמין שהמציאות היחידה היא זאת שהאדם תופס בחמשת חושיו. זה סיפור ישן על נשמות שבאות לעולם החומר ומתלבשות בגוף, יוצאות למסע לימוד, ובקלות יכולות לאמץ השקפה של “מה שאני רואה זה מה שיש”, להידבק בחיצוניות ולשכוח שיש לכל דבר ועניין את הפנימיות שלו.
בפרשה משה שולח שנים עשר שליחים לראות את הארץ, “וראיתם את הארץ מה היא… הטובה היא אם רעה… השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין”. אבל, למרות היות השליחים נשיאים בעלי קומה רוחנית, הם טועים בהסתכלות שלהם על הארץ ויושביה. הם מספרים לבני ישראל, “עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאד, וגם ילידי הענק ראינו שם… לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו”. רק יהושע בן-נון וכלב בן-יפונה אומרים, “ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צילם מעליהם”. יהושע וכלב לא הולכים שבי אחר הצורות החיצוניות של המציאות. הם רואים את התווית “פג תוקף” שמודבקת בפנימיות יושבי הארץ. “סר צילם” פירושו שהסתלק מהם הצלם הרוחני. כלומר, סופם קרוב. שני שליחים אלו זוכרים היטב את ההבטחה של הקב”ה על ירושת הארץ. הם אינם מתבלבלים ממראה עיניהם.
עוד מודיעים המרגלים לעם ישראל, “ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם”. מתוך תפיסת המציאות החיצונית שלהם במפגש עם “ילידי הענק”, הם רואים את עצמם כחגבים וממהרים לקפוץ אל המסקנה הנמהרת שכך הם באמת נראים בעיניהם של אותם ענקים היושבים בחברון. על זה אומר המדרש, “אמר הקדוש ברוך הוא… וכי יודעים הייתם מה עשיתי אתכם בעיניהם. מי יאמר לכם, שלא הייתם בעיניהם כמלאכים”. שוב, ההסתכלות החיצונית מובילה להשערות דמיוניות. שוב רואים שבאמת הייתה חסרה להם הסתכלות פנימית ואמונה. הם טעו לגבי הענקים. הם טעו לגבי פרותיה של ארץ ישראל, והם טעו לגבי הארץ עצמה, “ארץ אוכלת יושביה”.
בזמן הזה שלנו המציאות החיצונית נהיית חזקה, מהירה וחומרית יותר. לכן נראה שיש לנו הרבה מה ללמוד מטעויותיהם של המרגלים. אנחנו גם זקוקים ל”חומר” חזק שישאיר אותנו על דרך המלך ולא ייתן לחמשת החושים שלנו להטעות אותנו. הרב שיינברגר שליט”א מסביר, “באמצעות חכמת הקבלה נכנסים לארץ ישראל. מקומה של הקבלה הוא בארץ ישראל. לכן, תמיד אלה שנמשכו אל הפנימיות – האריז”ל, ר’ יוסף קארו, ר’ שלמה אלקבץ, הרמח”ל, כולם נמשכו ובאו אל ארץ ישראל. הייתה להם נשמה מבחינת פנימיות התורה וחיברו אותה לארץ שהיא מבחינת פנימיות התורה”.
יש לנו הזדמנות גדולה לתקן גם את חטא המרגלים. חזרנו לארץ ישראל. שערי החכמה פתוחים לכל דורש. זה הזמן לעבור להשקפה פנימית יותר. האדם הוא לא רק גוף. הבית הוא לא רק ארבע קירות. עם ישראל הוא לא רק עוד עם ככל העמים. ארץ ישראל היא לא רק ארץ ככל הארצות. לימוד חכמת הקבלה הוא המסוגל לתת לנו את ההסתכלות הפנימית שנדרשת כדי להצליח בחיבור הזה בין האדם, העם והארץ, ולהצליח במציאת הנשמה שבפנימיות כל הדברים.
מוקדש לרפואת רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, ליאת דבורה בת אסתר בתוך שאר חולי עמו ישראל
מוקדש לעילוי נשמת לאה בת חיים ז”ל, עפרה בת עמנואל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.