* משוכתב בקצרה מתוך הספר “קול הפנימיות”
הנה מגיע “היום הארוך”, ‘יומא אריכתא’, היומיים הראשונים של השנה, ראש השנה. ביום החשוב והגורלי הזה ישמעו את תקיעות השופר בכל קהילות ישראל. הקולות שמלווים אותנו כבר אלפי שנים. מעולם השופר לא שימש ככלי נגינה. זהו כלי של עבודה רוחנית רמת מעלה. במיוחד בראש השנה. כאשר ביום הראשון משמיעים מאה תקיעות וכך גם ביום השני. למעשה, כשהתורה מזכירה את ראש השנה, “ובחודש השביעי באחד לחודש”, א’ בתשרי, היא אומרת מפורשות, “יום תרועה יהיה לכם”. כל היום נקרא ‘יום תרועה’ על שום חשיבותן של התקיעות המשולבות כחלק מתפילות ראש השנה. תקיעות השופר אינן עניין של מסורת דתית בלבד. יש בהן סודות וטעמים עמוקים.
המדרש אומר, “בשופר בחודש הזה שפרו מעשיכם”. המילה ‘שופר’ באה מלשון ‘שיפור’. עבודת האדם בעולם היא לשפר את עצמו, לתקן את מידותיו המקולקלות ולעלות אל מדרגת משפיע ומיטיב. בכל אדם יש חלק טוב וחלק רע. המילה ‘רע’ היא ראשי תיבות של ‘רצון עצמי’. יש נקודה אחת של רע שמקלקלת את האדם והיא הנקודה האגואיסטית שאינה מפסיקה להצמיח בעיות, דאגות, הרחקות וצמצומים. אם לא נהפוך אותה מהשורש היא לעולם תמשיך להצמיח עוד “רע”. לכן, פרשת ‘נצבים’ המגיעה תמיד לפני ראש השנה, מזהירה אותנו, “פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה”, וחכמי הרמז אמרו שבראשי התיבות של המילים “שורש פורה ראש ולענה”, מוצאים את המילה ‘שופר’. הרמז מגלה כי בזמן תקיעות השופר כדאי לכוון להפוך את הנקודה האגואיסטית העקשנית שמושלת בנו ולהמליך במקומה את הקב”ה עלינו ועל כל העולם כולו. כלומר, להמליך את הרצון להשפיע ולהיטיב עם הזולת. השופר הוא השורש הטוב שעומד אל מול השורש הרע. ראש השנה הוא יום השורש לכל ימות השנה. בראש השנה המציאות של כל השנה נמצאת “בכח” ובו ניתן להתפלל על כל הדברים שיצאו במהלך השנה “בפועל”. טיפול בשורש חוסך הרבה טיפול בענפים לאחר מכן. חשוב שננצל את ההזדמנות כדי להפך את נקודת “הרע” בקרבנו.
חכמי הקבלה מלמדים שכל הבריאה בנויה מאותיות הקודש. האותיות הן אבני הבניין של החיים. שנה היא מעגל חיים של סיפור שלם. בערב ראש השנה הסיפור הזה מגיע לסיומו. החיים עוצרים ומתחילים מחדש. הארה חדשה באה מהאינסוף אל העולמות. אור עצום שהוא בבחינת הקלף הלבן של ספר התורה. הרב שיינברגר שליט”א אומר, “בראש השנה זה השורש של כל האותיות, ההתחלה של הבריאה. כשיישמע קול השופר הדברים יישמעו, יהיה דיבור וחיתוך אותיות לפרטי פרטים וזה יהיה הנהגה לכל השנה, יקבע את העתיד לכל השנה. לכן, שם צריך להשקיע את כל הכוח ולשוב בתשובה ברגע תקיעת השופר. לבנות עולם חדש, עולם מאושר, של מלוכת הקב”ה בעולם הפנימי והחיצוני, שהכל באמת יהיה בריאה חדשה”. יש לנו את הזכות להיות שותפים בסידור אותיות הקודש וצירופן לסיפור חיים חדש.
דוד המלך אומר בתהילים, “אשרי העם יודעי תרועה”. הזוהר תוהה על לשונו, “לא כתוב שומעי, או תוקעי תרועה, אלא יודעי תרועה”. ומסביר שכך הוא הדבר, “משום שרק החכמים היושבים באוויר ארץ הקדושה הם יודעי תרועה”. ‘ידיעה’ פירושה ‘חיבור’. כמו שכתוב “והאדם ידע את חוה אשתו”. תקיעות השופר הן אמצעי לחיבור מחודש עם העולמות הרוחניים.
ראש השנה הוא זמן של דין. המלך יושב על כיסא המשפט. עבודת השופר היא להעביר אותו אל כיסא הרחמים. תכלית העבודה היא לעורר בעת המשפט את כל הרחמים והאהבה של הקב”ה על עם ישראל והעולם כולו. הזוהר אומר, “לוקחים שופר לעורר בו תרועה ותקיעה, שהם דין קשה ברחמים. כי תרועה היא דין קשה, ותקיעה היא רחמים. ושברים, תקיעה, היא דין רפה ברחמים. כי שברים הוא דין רפה ותקיעה היא רחמים. ואז מתעוררים כך למעלה להתערב זה בזה. דין ברחמים ורחמים בדין”. במקום נוסף אומר הזוהר, “לכן הכרח על בעל התוקע לכוון זאת בעת שהוא תוקע בשופר ואף כל אלו המקשיבים לקול השופר צריכים לכוון כך, כדי שמדת הרחמים תתגבר על מדת הדין ביום הדין. וכשישראל מתעוררים בתשובה כאן בעולם הזה על ידי קול השופר של מטה, מעוררים הם את השופר של מעלה ברקיע ונכתבים ונחתמים בכתיבה וחתימה טובה”. וזאת הכוונה בלשון “יודעי תרועה”. זמן התקיעות הוא עת להשתפכות הנפש ותשובה, עת לחבר את כל הדינים אל מקור הרחמים.
היה זה בערב ראש השנה כשהנביא אלישע פנה אל האישה השונמית ורצה לגמול לה על כל הטוב שעשתה עימו. הוא אמר לה, “מה לעשות לך? היש לדבר לך אל המלך?”. השונמית השיבה לו, “בתוך עמי אנכי יושבת”. כמובן שהמלך זה הקב”ה ואותה שונמית גילתה לנו סוד גדול על ראש השנה. “בתוך עמי אנכי יושבת”. דווקא בעת המשפט של ראש השנה, בעת תקיעות השופר והתפילות, לא יוציא האדם את עצמו מהכלל. זה מה שאומרת פרשת ‘ניצבים’, “אתם נצבים היום כולכם… ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני השם אלוקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום”. כל אחד ואחד יזכור להתייצב בראש השנה, “כאיש אחד בלב אחד”, בשבילו, בשביל משפחתו, בשביל חבריו, בשביל אלו שאפילו לא מבינים מה זה ראש השנה, ואפילו בשביל אלו המתנגדים. העבודה היא של כולנו יחד כדי שתיגזר עלינו ועל כל העולם כולו שנה טובה, שנת גאולה שלמה ברחמים.
כתיבה וחתימה טובה
מוקדש לרפואת רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, ים בת לי, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, קרן נעמי בת עפרה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, ליאת דבורה בת אסתר בתוך שאר חולי עמו ישראל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.