החיים שלנו הם חלק מתכנית אלוקית, מחשבת הבורא להיטיב לנבראיו. הכל מכוון להביא אותנו לתיקון הכלים שלנו באופן שיוכלו לקבל את כל הטוב שהבורא הכין עבורנו. אי ידיעת החוקיות הבסיסית של התוכנית היא הגורם לכל הסבל והייסורים האנושיים. משל לאדם שמנסה לנהוג באמצע הכביש המהיר ללא לימוד נהיגה וללא ידיעת כללי היסוד של ההתנהגות בדרכים. הדור שלנו אמנם זוכה לגילוי של אורות החכמה אבל בשביל לקבל אותם צריך להתייגע ולהכין כלים לקבלת האור הגדול הזה.
הפרשה מספרת איך בשיאו של לילה חשוך, רגע לפני המפגש עם עשיו, יעקב נותר לבדו. הוא נאבק עם מלאך. זה היה שרו של עשיו בשמיים, הראש של הסיטרא אחרא. יעקב הכריע את המלאך אבל לא לפני שהמלאך הצליח לפגוע בו. “ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו“. כל גופו הקדוש של יעקב נאבק עם המלאך. אולם רק חלק אחד לא שיתף פעולה וזהו גיד הנשה הנמצא בכף הירך. הזוהר שואל, “ולמה נקרא גיד הנשה?” ומשיב, “כלומר, גיד שהוא מנשה, דהיינו מדיח בני אדם מעבודת בוראם, ושם רובץ יצר הרע”. עניין זה פותח פתח להבנת חלק חשוב מתוכנית הבריאה.
לאחר סיפור המאבק בין יעקב למלאך כתובה מצות ‘לא תעשה’, “לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך”. אסור לאכול אותו ואסור ליהנות ממנו בשום דרך ואופן. זהו הגיד היחידי שאסור מהתורה. ספר הזוהר מסביר, “יש באדם שס”ה (365) גידים, וכנגדם שס”ה (365) מצוות לא תעשה”, ויש כנגדם, “שס”ה (365) ימות השנה”, ויש גם, “שס”ה מלאכים השולטים על שס”ה ימות השנה”. וידוע כי יש גם רמ”ח (248) מצוות עשה וכנגדם רמ”ח (248) איברים באדם. הזוהר מצייר לנו את הסדר האלוקי הנשגב הזה.
הזוהר אף מוסיף וחושף, “ונמצא ט’ באב בשס”ה ימות השנה, וגיד הנשה בשס”ה גידים, הם בחינה אחת… ותשעה באב… הוא כנגד המלאך ס”מ… ועל כן אמרה תורה, לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, המילה א”ת באה לרבות את תשעה באב, שאין אוכלים בו ואין שותים. להיותו בחינה אחת עם גיד הנשה”. שורשה של אותה אנרגיה קשה ומנשה, מדיחה ומרחיקה, מגיעה מהמלאך ס”מ בו נלחם יעקב, והיא באה לביטוי גם ביום תשעה באב וגם בגיד הנשה. כלומר, במלאכים, בזמן, ובגוף האדם. והכל בנוי על מבנה פנימי של 365 גידים ו-265 איברים שהם בדיוק תרי”ג (613) המצוות של התורה.
בימינו העולם כולו מתעורר לעובדה שבמאכלים שונים טמונות אנרגיות שונות. למעשה כל הציוויים שבתורה הקשורים לאכילה נובעים מנקודה זו בדיוק. התורה באה לקרב אותנו אל מאכלים שיביאו לנו תועלת תכליתית, והיא באה להרחיק אותנו ממאכלים שעלולים להרחיק אותנו מהתכלית. אם אדם אוכל ח”ו בשר של דוב, ברור שהיצר הטורף שלו יתגבר. אם אדם אוכל ח”ו בשר של כלב אז ברור שקליפת הרצון לקבל לעצמו, ‘הב הב’, תגדל. גיד הנשה מייצג את תמצית הרע. המילה ‘רע’ היא ראשי תיבות ‘רצון עצמי’. כלומר, הרצון לקבל לעצמו, האגואיזם ההרסני. לכן מזהיר ספר הזוהר, “ודאי שגיד הנשה מחזק את היצר הרע שהוא מינו”. האדם מצווה להתרחק ממאכלים שמצמיחים את האגואיזם הטורף שלו והתוצאה של פעולה זו היא הזדככות של החומר הגס שלו. בכך ממילא הנשמה יכולה להאיר ולפעול עם הרצון להיטיב. האדם משווה את צורתו לבורא שכולו להשפיע ובכך יכול להגיע לדבקות. זוהי התוכנית האלוקית וזו הדרך הטובה על מנת להוציא אותה לפועל.
מוקדש לשמירה והצלחה של כל החיילים שלנו שובם בשלום
מוקדש לעילוי נשמת אורי אלכסנדר בן גבריאל ז”ל ת.נ.צ.ב.ה
מוקדש לרפואת יצחק צחי בן ג’מילה, רועי בן נילי, פנחס בן מרים רבקה, ים בת לי, שושנה סוזן בת זוהרה דבורה, תינה חיה בת רוזט, פרימט חסידה בת ליבו, קרן נעמי בת עפרה בתוך שאר חולי עמו ישראל
שעורים נוספים שתאהבו
אודות הכותב
הרב דוד אגמון
מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.
השאירו תגובה
עליך להיות מחובר על מנת להשאיר תגובה.