מבט-על קצר וחודר על ההזדמנות המופלאה של חודש תשרי

ת…ש…ר…י… אותיות ‘תשרי’ מציירות תמונה רוחנית. אלפא-ביתא בסדר הפוך, מסופן לתחילתן. עניין זה מרמז כי בחודש תשרי כלל מציאות הבריאה חוזרת לשורשה כדי לשוב ולהיברא מחדש. בראש השנה הבריאה כולה עוצרת לאתחול רוחני. הזוהר הקדוש אומר שישנו רגע אחד בין שנה לשנה בו הכל מת, הכל נגמר, ואז ברחמיו המרובים עלינו, בורא עולם מחדש בטובו את כל פרטי המציאות, ואנו יוצאים למסע של התחדשות – בית הדין של ראש השנה, עשרת ימי תשובה, הטבילה במים המטהרים של יום הכיפורים, הישיבה באורות המקיפים של הסוכה, ליל החותם בהושענא רבה ושמחת תורה. במהלך זה נקבעים חיי כולנו לשנה החדשה. ידוע כי בראש השנה נברא האדם הראשון, זה היה היום השישי לבריאה, יום הולדתו של אדם הראשון. חז”ל אמרו שלאדם הראשון לא היה כלום מן העולם הזה, כולו היה רוחני, וכדרכם של הרוחניים אין בהם העדר. מה שהיה, עומד וקיים. בכל שנה בראש השנה, האדם הראשון נולד מחדש, ואיתו הזדמנות גדולה לכל הנשמות שבבריאה, אשר הן למעשה חלקים של אותה נשמה גדולה שנפח הבורא באדם הראשון. זאת ההזדמנות של כולנו להתחדש.
אנו חיים בדור שטרוד כל הזמן במרדף אחר חידושים, בגדים, מכוניות, טכנולוגיות וכו’, ובתוך כל ההמולה הזאת מעט שכחנו את פנימיות הדברים. הנשמה שלנו תמיד כמהה להתחדשות, לחיבור מחודש עם חי החיים, הבורא ית’. הנשמה שלנו חפצה לשוב אל שורשה ולהידבק בכור מחצבתה. ואנו מחויבים בימים הגדולים האלו להתבונן ולחקור כיצד תושג התכלית הזאת, כיצד נתחדש באמת. המקובלים מלמדים אותנו שהבריאה בנויה משני חומרים, אור וכלי. האדם הוא הכלי לקבלת שפע האור שמתפשט ומושפע מהבורא. כמו שכותב המסילת ישרים, שהאדם לא נברא אלא להתענג על זיו השכינה. המלכודת היא שאנחנו מחפשים את המילוי הזה בחיצוניות, רודפים אחרי חידושים והמצאות של הבל וריק. אולם, המזון הגשמי לעולם לא ישביע את הנשמה. היא בת מלך. הרעב שלה הוא למעדנים רוחניים, לתענוג האמיתי. בזמן ההתחדשות של חודש תשרי מוטב שנתבונן עמוק פנימה, כיצד נוכל לעורר את עצמנו ולדייק את חיינו החולפים בעולם הזה, על מנת שנזכה לקיים את התכלית שלשמה נבראנו, על מנת שנזכה להצדיק את מתנת החיים המחודשים שהבורא רוצה לתת לנו.
בסיום סבב החגים הבאים עלינו לטובה, בשמחת תורה, נתחיל את התורה מבראשית. בראשית זה אותיות ‘בא תשרי’, לרמז שבבואו של חודש תשרי יש לנו הזדמנות להתחיל מראשית. לבנות מחדש את הכלי הרוחני שלנו לקבלת השפע. בניית הכלי גם נקראת בלשון חז”ל, תיקון המידות. הרב חיים ויטאל, תלמידו של האריז”ל אומר, שיותר חשוב תיקון המידות מעצם קיום המצוות. כי הרי המצוות נקראות בלשון הזוהר תרי”ג פיקודין, 613 פיקדונות של אור. בכל מצוה מסתתר פיקדון וע”י קיומה כהלכתה עם הכוונה הראויה, מושפע לאדם השפע שבה. אלא שאם מידותיו אינן מתוקנות, לא יהיה כלי ראוי לקבלת השפע הזה. לכן עיקר עבודת האדם היא בתיקון המידות, ועל זה שאלו חז”ל, אם כן, היכן מוזכר תיקון המידות בתורה. אחת התשובות היא שתיקון המידות שזור בכל סיפורי חומש בראשית. מצד המידות המקולקלות, בחינת סור מרע, יש ללמוד החל מסיפור הקנאה של קין והבל, דרך סיפור התאוה של דור המבול ועד לתאוות הכבוד של דור הפלגה, ומצד המידות המתוקנות, בחינת עשה טוב, יש ללמוד מהחסד של אברהם, הגבורה של יצחק, התפארת של יעקב וכו’, והדברים ידועים בספרי הקבלה. עם פרוש השנה החדשה, מוטלת עלינו משימה גדולה, לשוב וללמוד את סיפורי התורה, אבל לא רק בחיצוניותם, אלא גם כלימוד אישי-פנימי, ללמוד כיצד איש הישראלי אמור לנהוג, ללמוד כיצד לתקן את הלב שלנו, להפך את הרצון לקבל שיהיה על מנת להשפיע, בדרך המצוה של‘ואהבת לרעך כמוך, אני השם’. על ידי זה נהפוך לכלי ראוי לקבלת החיים, על ידי זה נזכה להיקרא אדם, ורק על ידי זה נזכה להתחדשות אמיתית, שלנו ושל כלל המציאות של כל העולם כולו אכי”ר.

אהבתם? שתפו

השאירו תגובה

אודות הכותב

הרב דוד אגמון

מקים, מייסד, מנהל בפועל ומורה במודעות, בשליחותו של כ' הרב מרדכי שיינברגר שליט"א. מעביר שעורי פנימיות עם הוראת דרך והכוונה בנושאים שונים כגון: פרשת השבוע, מסילת ישרים וכתבי בעל הסולם. כותב מאמרים בנושאים שונים כגון: מהות חודשי השנה, חינוך ילדים, חגים ומועדים, תפקיד וייעוד אישי, פרשת השבוע ועוד.
דוד אגמון, מדריך זוגות לפני ואחרי הנישואין, מלווה ומדריך תלמידים באופן אישי ופרטני, מייעץ ומסייע בכל הנדרש, במאור פנים ובלב פתוח.